אביב ערבי בחינוך ולדורף

אביב ערבי בחינוך ולדורף

בשנה הבאה עומדים להפתח שני בתי ספר ולדורף חדשים בשפה הערבית, ואליהם מצטרפים גני ילדים, הכשרות, ספרים ועמודי פייסבוק שכולם מוקדשים לחינוך ולדורף בשפה הערבית. ערביי ישראל גילו את חינוך ולדורף, ויכולים לשמש עבורו כגשר לכל העולם הערבי

מערכת היחסים בין האנתרופוסופיה לבין השפה הערבית היא מורכבת. היוזמה האנתרופוסופית הוותיקה ביותר שפועלת במדינה ערבית – חוות סקם המצרית, שקיימת מאז שנת 1977 – מעולם לא פעלה לתרגום שטיינר לשפה הערבית, מתוך תפיסה שנפש העם המצרי עדיין אינה בשלה לאנתרופוסופיה. זאת כמובן שאלה גדולה האם ניתן לדבר בכזו הכללה, אבל בפועל המציאות מראה שבכל המזרח התיכון, המדינה היחידה שבה האנתרופוסופיה וחינוך ולדורף תפסו היא ישראל; והאוכלוסייה הערבית הראשונה שבה חינוך ולדורף מכה שורשים היא אוכלוסיית ערביי ישראל.

בית ספר ולדורף הערבי הראשון בעולם נפתח בשפרעם בשנת 2008, ביוזמת אנשי חינוך ולדורף מקיבוץ הרדוף הסמוך, ביניהם ניתן להזכיר את אורי עברי, ובשותפות של אנשי חינוך ויזמים מקומיים, ביניהם ניתן לציין את מאזן איוב. בשנים הראשונות סבל בית הספר מחבלי לידה טבעיים, שנבעו בין היתר מכך שמדובר ביוזמה חלוצית לחינוך ולדורף בשפה הערבית. כיום נמצא בית הספר במצב יציב, הוא קרוב לקבל בניין מעיריית שפרעם, וניכר כי ההדים של פעולתו השפיעו על אוכלוסייה ערבית נוספת. בשנה הבאם עומדים להפתח שני בתי ספר נוספים בשפה הערבית – בחיפה ובתרשיחא – ויש ניסיון משמעותי להקים גן ילדים בתמרה. במקביל, נערך כיום קמפיין גיוס כספים לתרגום הספר "עולמה של הילדות", אותו חיבר גלעד גולדשמידט, במטרה להנגיש לראשונה את חינוך ולדורף לקוראים בשפה הערבית.

עולמה של הילדות, ספרו של גלעד גולדשמידט המגייס מימון לתרגומו לערבית

הפריחה הנרחבת, ממש אביב ערבי, לא קורית כך סתם; קדמה לה עבודת הכנה עמוקה שנעשתה מספר שנים מתחת לפני השטח. הרבה מן העבודה הזאת קשורה ללנא נסראללה, אחת מחלוצות חינוך ולדורף בשפה הערבית, והמחנכת הראשונה בבית ספר ולדורף שפרעם. לאחר שסיימה מחזור וחצי, היא הרגישה שהלב אומר לה להתקדם הלאה. "הרגשתי כבדות, חוסר נשימה. נסעתי לדורנאך (מרכז התנועה האנתרופוסופית העולמית, בשוויץ – נ.ש.) כדי לחשוב מה אני צריכה לעשות, והבנתי שאני צריכה לצאת לשבתון. קיבלתי את ההחלטה להפסיק ללמד, נשארתי בבית וחיכיתי שמשהו יבוא". מה שלבסוף הגיע הוא שיחת טלפון מאליה אלון, מנהל בית ספר ולדורף זומר בר"ג. "הוא הזמין אותי להיות מורה לערבית בבית הספר, אבל לא רק ללמד ערבית, אלא ממש לחקור ביחד עם צוות בית הספר את תחום הוראת הערבית כשפה שניה. ההרגשה הייתה שתחום הוראת הערבית בוולדורף לא מתרומם, והיה לו חשוב לחקור את זה. מבחינתי, זאת הייתה שיחת טלפון גורלית. במשך שנה חקרנו את התחום, ביחד עם מיכל בר-נר מנהלת בית ספר אורים ומורים נוספים. במקביל, לימדתי ערבית בזומר לצד מורות נוספות. אני חושבת שההתכוונות הזאת יצרה משהו בעולם, ומאז החלו לפנות אלי מורות לערבית באזור המרכז וחיפשו מקומות עבודה בוולדורף. עשיתי להן השתלמות בסיסית על הוראת ערבית לפי גישת ולדורף". כשנה לאחר מכן, הצטרפו כל המורות לסמינר "זרעים – בוז'ור", סמינר חינוך ולדורף דו-לשוני הפועל בבית חינוך אביב.

תלמידים נוספים של לאנה באזור המרכז היו הורי בית ספר זומר, שנרשמו בהמוניהם לקוריס ללימוד ערבית. החיבוק החם שהיא קיבלה מהקהילה פיצה על המחיר האישי הכבד שהיא שילמה, ועדיין משלמת, בנסיעותיה למרכז 3 ימים בשבוע. "אני נוסעת שלוש שעות לכל כיוון ומלמדת ארבע שעות. אני חיה ברכבת, עשיתי בנסיעות תואר שני בהצטיינות. אבל הבית החם שקיבלתי בזומר והקריאה הפנימית שאני חווה שווה את כל המאמץ".

לנא נסראלה. חוקרת לעומק את תחום הוראת הערבית כשפה שניה

במקביל לעבודתה במרכז הייתה לנא בקשר עם יוזמות ערביות באזור הצפון, שהובילו לפתיחה הצפויה של שני בתי ספר ולדורף ערביים נוספים בשנת הלימודים הבאה: יוזמת סונבולה سنبلة (שיבולת) בחיפה ויוזמת סנדיאן سنديان (אלונים) בתרשיחא. כמו כן, צצות יוזמות חדשות לגני ילדים ובשפרעם יש כוונה לפתוח תיכון. דף פייסבוק, שנקרא Bayt Waldorf, מקפיד לפרסם פעילויות ותכנים הקשורים לחינוך ולדורף בשפה הערבית. לדבריה של לנא, כל הפעילויות הללו מעידות על שינוי עמוק בחברה הערבית וביחס שלה לחינוך ולדורף. "אצל הרבה משפחות בציבור הערבי חינוך ולדורף הפך לדרך חיים. משפחות בשפרעם שולחות את הילדים שלהן ללמוד בתיכון הרדוף כי הן מאמינות בדרך הזאת. אני מרגישה שהוולדורף יוצר שותפות בין הערבים ליהודים, שתלמיד ולדורף משפרעם מרגיש קרוב לתלמיד ולדורף יהודי יותר משהוא מרגיש קרוב לתלמיד ערבי בבית ספר אחר בשפרעם. יש להם שפה משותפת, שהיא שפת הוולדורף". לאנה תולה תקווה בחינוך ולדורף כמחולל שינוי בחברה הערבית. "ולדורף יכול להביא לשינוי, לשלום, להפחית את האלימות בחברה הערבית. החברה הערבית היא חברה משכילה, והרבה הורים רוצים משהו אחר לילדים שלהם. בעבר רצו לשלוח אותם לבתי ספר מדעיים, היום יש מעבר לחיפוש אחר בתי ספר שיטפחו את האינדיבידואל". לסיום דבריה שולחת לנא מסר לקוראים דוברי העברית. "הגיע הזמן שגם היהודים יעשו את הצעד לעברנו, כמו שקרה בזומר. זה חשוב לחברה בישראל, לשני הצדדים".

בריאות החברה הישראלית היא גם המניע של ד"ר גלעד גולדשמידט, ממיסדי חינוך ולדורף בישראל, לפעול למען הנחלתו בקרב הציבור הערבי. "החברה הישראלית, במשך הרבה מאוד שנים, הצליחה לדכא את האוכלוסייה הערבית. בעיני זאת טעות אסטרטגית ממדרגה ראשונה, וכל ציוני טוב צריך היום להשקיע משהו בחברה הערבית. אחרת, לא נתקדם". תרומתו של גלעד לעניין הוא יוזמתו לתרגם לערבית את ספרו "עולמה של הילדות", אשר עוסק בעקרונות חינוך ולדורף ומנגיש אותם בצורה פשוטה להורים. כשיתפרסם, יהיה זה הספר המקיף ביותר על עקרונות חינוך ולדורף בשפה הערבית. אני מבטיח לתרום עותק אחד לחוות סקם, בפעם הבאה שאבקר שם.

להשקעה בפרויקט תרגום עולמה של הילדות לשפה הערבית

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך