הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
באיגרת של השבוע שעבר סיפרתי על משלחת קודקודי חינוך ולדורף שהתכנסה לפגישה השנתית שלה בישראל. ביום שישי שעבר, שהיה יום הדיונים האחרון שלה, ביליתי במחיצתם מספר שעות במטרה לספר לכם מה הייתה ההתרשמות שלהם מחינוך ולדורף בארצנו. שוחחתי עם נציגים מאיטליה, קולומביה, ארגנטינה, אנגליה ובלגיה. אספתי את רשמיהם והרי הם לפניכם.
מקום מיוחד. "התגברתי על הרבה התנגדויות כדי להגיע לכאן. בגלל המצב הביטחוני. אבל קול בתוכי אמר לי – לכי! – ועכשיו אני מבינה למה. היה שבוע מעשיר, ביקרנו במקומות כמו ירושלים, תל אביב, יפו, הגליל, הרדוף, פגשנו תלמידי כיתה ד' ו-י"א בהרדוף, וכל הזמן היה לי הרושם שאני במקום מיוחד, שקרו בו הרבה דברים רוחניים מיוחדים – ועוד צריכים לקרות בו". (כריסטינה לאפי, איטליה)
מודעות פתוחה. "אחרי הופעת אוריתמיה של תלמידי י"א הייתה לנו שיחה עם התלמידים. היו להם הרבה שאלות, וגם לנו. הם היו סקרנים לדעת מהי אנתרופוסופיה – הם לא יודעים מהי, אבל הם יודעים שהיא עושה את ההבדל בבית הספר שלהם. הרגשתי שהצעירים פתוחים וסקרנים. ההורים והילדים פה מאוד מודעים – יש להם מודעות פתוחה". (תמרה הנקה, ארגנטינה)
הנוער הישראלי. "אני ראיתי הבדל בין הנוער שפגשתי בישראל לבין הנוער באנגליה. באנגליה, כבר בגיל 16 הם צריכים להתחיל לחשוב מה הם יעשו אחרי בית הספר. איזה מקצוע הם ילמדו. כאילו החיים הבוגרים מושכים אותם לכיוונם עוד כשהם צעירים. בישראל הרגשתי שהנערים מוגנים מפני זה, והם יותר תמימים. הסיבה לכך, לדעתי, היא הגיוס לצבא. הצבא הוא כמו חומה שמגנה עליהם מפני החיים הבוגרים. הם אמרו לי: "קודם נעבור את הצבא, ואחר כך נחשוב". לגבי צה"ל, הרבה מהנערים אמרו לי: אני לא רוצה לשרת בצבא, אבל אני אעשה את זה כי אין ברירה, צריך לשמור על המדינה כמו שאחרים שמרו עלי. קודם הכלל, אחר כך אני". (אריקה, אנגליה)
צילום: דף הפייסבוק של בי"ס שקד. טקס סיום כיתה ח'. למצולמים אין קשר לכתבה.
אלימות. "יש נטייה עתיקה בעולם לאלימות. ובמקביל, יש את חוק האהבה. זה תמיד היה ככה ותמיד יישאר. זה ככה בישראל, ובכל העולם. כאן האלימות היא יותר בחוץ. בבתי הספר יש מקלטים. אבל כשאתה מבקר במדינה שיש בה אלימות, אתה מגלה שהאלימות היא נקודתית, ובשאר המקומות הכול כרגיל. אלימות יש בכל מקום. אני בא ממקום אלים. גם עוני הוא אלימות. אומרים שהטוב קטן אבל משמעותי יותר מהרע. אני מאמין שיש הרבה משמעות לעבודה האנתרופוסופית שנעשית פה. היא אולי מועטה, אבל היא משמעותית מאוד". (מריו, קולומביה)
חום. "הרגשתי הרבה חום בישראל. החל ממזג האוויר החם, דרך החום שראיתי בין המורים והתלמידים שלהם, המפגשים החמים שהיו לי פה, ועד המצב הפוליטי. ראיתי פה הרבה ילדים בריאים. ראיתי דרך אותנטית להסתכלות על הפדגוגיה והחלק הפנימי של הוולדורף. בלי פשרות, עם התבוננות עצמית ביקורתית, ועם מבט לעתיד – מה אנחנו רוצים ומה אנחנו צריכים. הייתי מודאג מהעייפות של המורים. הם עובדים מאוד קשה וברצינות. אני מקווה שהם מקבלים בחזרה משהו שיאזן את מה שהם נותנים. אני מקווה שהם עושים מדיטאציה". (סיגורט בורש, בלגיה)
נועם שרון
