הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
ברביעי הבא 11.1 יתקיים כנס של מועצת הורים בוחרים בחינוך. זהו כנס חשוב למען עתידנו ואנו מבקשים לפנות לכלל ההורים והקהילות שזכות הבחירה בחינוך חשובה להם, כי זו אחריות שלנו לשכנע את המדינה להסדיר את הבחירה בחינוך.
הזכות לבחור בחינוך הילדים, והזכות לקיים חיי קהילה ואורחות חיים לפי בחירה ערכית, היא צורך מהותית וקיומי לציבור הישראלי, בכל הקבוצות, הדתות והגאוגרפיות. כיום הזכות הזו מתקיימת באופן מלא רק עבור הבחירה הדתית והחרדית, כאשר בחירה ערכית שאינה דתית זוכה ליחס מפלה. במדינת ישראל קיימים מעל למאה בתי ספר קהילתיים, בשיטות החינוך הדמוקרטי, האנתרופוסופי, המונטסורי, הדיאלוגי, היער, בתנועה, ושיטות נוספות. רוב מוחץ של היוזמות האלו, כ-80% מהן, קמו ביוזמת הקהילות, בתהליכים שמתפרסים על פני עשרות שנים.
ב-2002 דנה ועדת ויינשטיין בהסדרת "יוזמות ההורים" להקמת בתי ספר בשיטות השונות, אך הנושא לא הוסדר במלואו. ב-2017 יצא "מסמך ההסדרה הקבוצתית", אשר הכיר בשיטות החינוך הדמוקרטי והוולדורף כחלק מהמגוון הרשמי בישראל. אבל המסמך הזה חסר חלקים מהותיים בהסדרה, כגון תקצוב ופיקוח מותאמי פדגוגיה, מינוי מנהלים מהתחום, ומעל הכול בעינינו – הסדרת תחום הקמות בתי ספר חדשים לפי הביקוש בציבור. אם משרד החינוך הסדיר את השיטות הללו והפך אותן לחלק מהמגוון הרשמי שאותו הוא מציע – חובתו היא עליו לאפשר לכל הורה בישראל, מכל הציבורים והגאוגרפיות, לבחור בהן.
בחזרה למציאות חיינו בתחילת שנת 2023. קבוצות הורים גדולות בישובים שונים מנסות להתארגן ולהקים בתי ספר המותאמים לתפיסת עולמם אך שוב ושוב נתקלות בסירוב מהרשות המקומית או ממשרד החינוך. תופעה זו מתרחשת רק כי הציבור שלנו אינו מאורגן פוליטית בתחום החינוך. זו בעיה שאנו חייבים לקחת עליה אחריות.
טוטו ילדים
למרות עשרות שנות קיום של בתי הספר הקהילתיים, ולמרות ההכרה מטעם משרד החינוך, התחום הזה מעולם לא הוסדר. הקמה של מוסד חינוך חדש תלוי לחלוטין במנהלי מחוזות במשרד החינוך, ובראשי הרשות המקומית. בשנים האחרונות קשה עד בלתי אפשרי להקים מוסדות חינוך קהילתיים, במיוחד בפריפריה. אך ההורים מצביעים ברגליים, והביקוש למוסדות חינוך אלטרנטיביים רק עולה. במקום למפות את הצרכים ולענות על הביקושים, הפתרון של משרד החינוך לעודף הביקוש הוא הגרלות לרישום לבתי הספר. בכך הוא פוטר את עצמו מאחריות לייצר מענה חינוכי לציבור, ומגלגל אותה על הקהילות בטענות לשוויון בהגרלה. זהו, כמובן, שימוש ציני בערך השיוויון, שבוודאי אינו חל בין מגזרי החינוך השונים.
לצד האבסורד והזילות שבהפקרת אלמנט כה משמעותי לחיי משפחות ליד הגורל, יש פה פגיעה ממשית ביכולת של משפחה להעניק לכל ילדיה את החינוך שבו היא מאמינה. מאז תחילת 2022 הגיע הנושא הזה פעמיים לבית המשפט, כאשר מספר בתי ספר וקהילות התארגנו לעתור נגד החלטת משרד החינוך לבטל את נוהל "איחוד אחים" ברישום לבתי ספר "ייחודיים". באפריל האחרון ניצחנו, נראה מה יהיה עכשיו, עם העטירה השנייה.
אין שיוויון בשוויון
למה הממסד אינו מקדם את החינוך הקהילתי? להבנתנו, הסיבה היא הטענה שהחינוך הקהילתי מחליש את החינוך הציבורי, על ידי זה שהוא מושך אליו משפחות חזקות ומשאיר מאחור את החלשות יותר. לשיטתו של הממסד, החלשת החינוך הקהילתי פרושו חיזוק החינוך הממלכתי.
מול זה אנו טוענים מספר דברים: ראשית, אין זה התפקיד של הציבור לחזק את החינוך הממלכתי, אלא להיפך – המערכת צריכה לייצר מענה חינוכי מתאים לציבור.
שנית, בהקשרים החברתיים בישראל, ובמיוחד בהקשרים הארגוניים של משרד החינוך, אין כל בסיס חוקי ומוסרי, להכתיב לציבור איך לחנך את ילדיו, ובוודאי שאין לו כל בסיס להילחם בקהילות. או שכל הציבור הישראלי כולו מתחנך יחד בחינוך ממלכתי מגוון, או שכל קבוצה תקבל משאבים ואוטונומיה ליצור את החינוך המתאים לה.
תנו לגדול בשקט
סוגיית החינוך הקהילתי היא סוגייה ציבורית מהותית אשר רלוונטית עבור מעל מאה קהילות בתי ספר, ומאות קהילות של גני ילדים. היא רלוונטית לאלפי משפחות ברשימות המתנה להגרלות לבתי"ס. היא רלוונטית למי שגם בשנת 2033 ירצה לבחור חינוך קהילתי ליברלי עבור ילדיו.
העניין מהותי וחובת ההוכחה היא קודם כל על הקהילות והציבור. צריך לארגן כוח פוליטי על מנת לדרוש מקובעי המדיניות להסדיר את העניין. יש כאן ציבור גדול שכרגע לא מקבל מהמדינה את המענה החינוכי שהוא ראוי לו.
מה המענה? כמו לקבוצות האחרות. אם המדינה יודעת לקיים, ולטפח את המגוון הסרוג והחרדי, אז היא יכולה לתמוך ולקיים את המגוון הקהילתי. הממסד צריך לסייע באופן רציני, ולהתייחס לחינוך דמוקרטי, אנתרופוסופי, מונטוסורי ודומיו כשלו, כמו הממלכתי-דתי. ולכל הפחות, שהמדינה לא תפריע. כאילו אנחנו חרדים, כי הגענו למקום שאנחנו באמת חרדים.
פתרון למצוקת החינוך הקהילתי יכול להיות בדמות זרם או תת-זרם קהילתי, אשר יאגד את כל השיטות השונות, וייצר מענה חינוכי מותאם לציבור, כמו לציבורים אחרים. לפי הנתונים הקיימים ברשימות המתנה למוסדות הקיימים, יוזמות הקמת בתי ספר וגני ילדים, אנו מעריכים כי זרם כזה יצמח במאות אחוזים בשנים הקרובות, אם ינוהל נכון ויקבל את הכלים הנדרשים. לדעתנו יש כאן הזדמנות עם פוטנציאל גדול.
חזקים יותר ביחד
כיצד עושים את זה? קודם כל, מבינים שיש כאן עניין, ולוקחים אחריות. אנחנו מזמינים את נציגי כל קהילות החינוך להשתתף אתנו בניסיון לשינוי המציאות והקמת מועצת החינוך הקהילתי. במועצה יהיה ייצוג לכל השותפים, ויחד נוכל לייצר מהלך ציבורי משמעותי יותר מרק התנגדות לביטול נוהל איחוד אחים. יחד נוכל לעצור את התערבות המדינה, ברגל גסה, בתהליכים הפדגוגיים והחינוכיים שבהם אנו מאמינים.
יחד נוכל לדרוש מהמדינה להסדיר את המטרות המשותפות שלנו. מצפים לכן ולכם, בכנס של מועצת "קהילות בוחרות חינוך", בבית-ברל ב-11.1, החל משעה 16:30. בואו כדי להשפיע ולתמוך במהלך שהינו חיוני לכל מי שבחירת הורים בחינוך חשובה לו. אם לא נתעורר היום, לילדנו לא יהיה חינוך שבחרנו בו מחר.
יובל כהן ואלון ירושלמי בשם מועצת "קהילות בוחרות חינוך".
