אני יודע מה עשית בקיץ האחרון: על הקיץ הסוער של חינוך ולדורף [219]

הראשון לספטמבר המיוחל הביא עמו הקלה גדולה, לא רק בעומס החום, אלא גם ברמת המתח הנפשי בקרב כמה מפעילי חינוך ולדורף בישראל. מזמן, אם בכלל, לא זכור לנו קיץ כל כך סוער, ובאיגרת העדכון המסורתית של תחילת שנת הלימודים ניתן הפעם תמונת מצב פנורמית – מה קרה בחינוך ולדורף בקיץ האחרון, ואיך התחילה השנה?

בתי ספר חדשים

בעשור האחרון לא הייתה שנה שבה לא נפתח בית ספר ולדורף חדש בראשון לספטמבר, והשנה נפתחו שניים: אחד בחיפה, והשני בקיבוץ מצובה. חיפה היא העיר הגדולה ביותר שעד היום נוכחות חינוך ולדורף בה הייתה החלשה ביותר (אולי בגלל הקרבה לקריית טבעון וקיבוץ הרדוף, שהאפילו עליה). כל זה השתנה בשנה שעברה, שבה החליטה מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, הגברת רחל מתוקי, בשיתוף עיריית חיפה, להסב בבת-אחת את כל בית הספר היסודי "עלייה", שבשכונת בת-גלים, לבית ספר ולדורף (ראו כתבה נרחבת באיגרת). בית הספר בחיפה הוא בית ספר ולדורף הראשון בישראל שמוקם ביוזמה של ראשות מקומית ולא מתוך יוזמה של הורים. זאת גם הפעם הראשונה שבית ספר שלם מוסב, על תלמידיו, מ"רגיל" לוולדורף.

45 קילומטרים צפונה משם לאורך החוף, בקיבוץ מצובה, נוסד בית ספר ולדורף "במעלה ההר". את שמו הוא קיבל כי דרכו החלה בקיבוץ חניתה, שנמצאת בגבול הלבנון, אך במסלול היוולדו העקלקל הוא מצא את עצמו נפתח דווקא בקיבוץ בגובה פני הים. "במעלה ההר" הוא בית ספר מוכר ורשמי, הפועל בתמיכת משרד החינוך והמועצה המקומית מטה אשר, עם כיתות א' ו-ב'. בית הספר במצובה הוקם ביוזמת הורים, אך ללא רקע של גני ילדים אנתרופוסופיים שהזינו אותו, כך שכל 48 תלמידיו הגיעו ממערכת החינוך הממלכתית. מעניין לציין שאיש החינוך איתי פז מעורב בהקמת שני בתי הספר הצפוניים החדשים.

לצד שני בתי הספר החדשים שנפתחו, ראוי לציין שלאחר שנים רבות של ציפייה ורשימות המתנה ארוכות, בית ספר "אורים" שבכפר הירוק פתח השנה שתי כיתות א', דבר ששקול לפתיחה של בית ספר נוסף.

לצד בתי הספר שנפתחו, ישנו בית ספר אחד שלא נפתח: יוזמה שפעלה בשנה האחרונה להקים בית ספר חדש בקריית טבעון, שגם בה היצע חינוך ולדורף אינו עונה על הביקוש, לא פתחה השנה את שעריה בגלל בעיות של מקום ואישורים. עד לאחרונה עמדה על הפרק הקמת בית הספר בתוך קיבוץ שער העמקים הסמוך לטבעון, אך חברי הקיבוץ הצביעו נגד הקמת בית הספר בתחומו.

ניהול – משברים

הקיץ הזה התייחד במספר מאבקים סביב שאלת ניהול בתי ספר ולדרוף בישראל. בבתי הספר המוכרים והרשמיים, מינוי המנהלים מתבצע לאחר מכרז המנוהל על ידי הראשות המקומית, ועל המנהלים לעמוד בקריטריונים שנקבעו על ידו, ביניהם קורס "אבני ראשה" ותואר שני. ברוב המקרים, ממונה מנהל/ת מתוך בתי הספר. השנה, מנהל החינוך בירושלים ניסה לכפות מנהלת חיצונית, שאינה מכירה את הגישה האנתרופוסופית לחינוך. צעד זה הוביל למאבק שקט וממושך, שנתמך על ידי הפורום הארצי לחינוך ולדורף. החשש היה שמינוי מנהלת חיצונית בניגוד להסכמת בית הספר תיצור תקדים שיפגע בחופש הפדגוגי של בתי ספר ולדורף בכל הארץ. לבסוף, ימים ספורים בלבד לפני תחילת שנת הלימודים, התקבלה עמדתו של בית ספר אדם ולמשרת המנהלת מונתה אלינור אברהם, מחנכת בבית הספר. משברי ניהול בדרגות שונות של חומרה התרחשו גם בנס ציונה, תל אביב, טל שחר ושפרעם.

זומר שב הביתה

אחרי שנתיים של נדודים, חזר בית ספר זומר (רמת-גן) לביתו הישן-חדש, המשופץ והדנדש. הקמפוס החדש מכיל את כיתות א' עד י"ב והוא כולו מקרין: ככה יעשה לבית ספר אשר המלך חפץ ביקרו.