שני דפי פייסבוק חדשים מספרים את סיפורה של האתרופוסופיה בישראל [איגרת 70]

בקיץ 2013 שטף את חופי הפייסלנד טרנד של דפי פייסבוק הנושאים בשמם את שמות התואר "עילאיים ומתנשאים". למי שניצל מהפייסבוק בכלל ומהטרנד הזה בפרט נספר שמקורו בדף פייסבוק בשם "אנשים עילאיים ומתנשאים", שצבר פופולאריות מהירה וגרר אחריו שובל של דפים עילאיים ומתנשאים נישתיים. כך הוקמו הדפים "תל אביבים עילאיים ומתנשאים", "אמהות עילאיות ומתנשאות", "עיתונאים עילאיים ומתנשאים", וגם – איך לא – אנתרופוסופיים עילאיים ומתנשאים, אשר הוקם בשלהי אוגוסט על ידי 3 בני נוער בגילאי 14 – 17 מתיכון "היוזמה" (לשעבר "האורטוסופי") בקריית טבעון. לדבריהם, בתחילת הדרך הם קיבלו כמה תגובות שליליות מאנשים שלא הבינו את הפרודיה וחשבו שהם לועגים לאנתרופוסופים, אבל כיום, אם נשפוט לפי כמות הלייקים, מדובר בדף הפופולארי ביותר בחוגי האנתרופוסופיה בפייסבוק. בין לא מעט שטויות שמתפרסמות בו, ניתן לדלות ממנו כמה פנינים, ולנוחותכם אספנו כמה מהם.

 

 

 

מתחם וירטואלי נוסף שצמח וצובר תאוצה הוא קבוצת הפייסבוק "ידידי דבורת הדבש בישראל". הקבוצה, שבתוך 3 שבועות של פעילות צברה יותר מ-4,500 חברים, משמשת מקום מפגש ודיון וירטואלי לכל מי שגורלה של דבורת הדבש קרוב לליבו. ניתן למצוא בה דיונים מעניינים שבהם נחשפים גולשים, בפעם הראשונה, לזווית האנתרופוסופית על עולם הדבורים. למשל, דיון מעניין שבו גולשת מתעניינת איפה אפשר למצוא מזון מלכות, ומוותרת על מבוקשה לאחר שהובהר לה איזה נזק לדבורים גורמת לקיחת מזון המלכות מהכוורת.

מייסד הקבוצה הוא יוסי אוד, אנתרופוסוף פעיל שלאחרונה החל לרתום אז זמנו ויכולותיו להצלת דבורת הדבש בישראל. לדבריו, מספר החברים הגבוה נובע מעבודה מאומצת שהוא מבצע בפרסום הקבוצה בתוך הפייסבוק, ובשעות רבות שהוא מקדיש למתן תשובות לגולשים. הוא חש כי כעת בשלה דעת הקהל לשמוע את התפיסה המהפכנית שיש לאנתרופוסופיה להציע בנוגע להבנת הדבורים ועל האופן הנכון לגדלן, והוא מזמין את קוראי האיגרת להצטרף לקבוצה (ניתן לעשות זאת בקישור הזה).

בעוד שהדף "אנתרופוסופים עילאיים ומתנשאים" מסמל שיתוף פעולה מחויך ובלתי מחייב עם טרנדים ארציים עונתיים, קבוצת "ידידי דבורת הדבש" מסמלת תרומה חשובה של האנתרופוסופיה לדיון הציבורי בישראל. דברים אלה נכתבים בהקשר למאמרים האחרונים שהתפרסמו באיגרת, ועסקו בניסיונות של חינוך ולדורף לקבל הכרה ממלכתית ולהשתלב בשיח – ובמעשה – החינוכי הציבורי בישראל. על העובדה שלחינוך האנתרופוסופי יש מה לתרום אין איש חולק. האם נצליח להביע את הקול שלנו כך שישמעו אותו? החודשים הבאים, שעל פי כל הסימנים יהיו קריטיים לעתידו של חינוך ולדורף בישראל, הם שייתנו את התשובה.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*