המזל שלכם נקבע על-פי מיקום השמש ביום הולדתכם, על רקע אחת מ-12 קבוצות כוכבים שביחד נקראות "הזודיאק" (מיוונית: דמות חיה, שכן חוץ ממזל מאזניים כולן יצורים חיים). כלומר, אם נולדתם במזל שור – זה אומר שהשמש הייתה באותם ימים בין כדור הארץ לבין קבוצת שור. כשיוצרים מפה אסטרולוגית מסתכלים על מיקומם של כל כוכבי הלכת ביחס לשנים-עשר המזלות, כי כולם מקיפים את השמש פחות או יותר על אותו המישור ("מישור המילקֶה"), כך שמנקודת הראות שלנו על כדור הארץ יופיעו כולם על פני רקע כוכבים זהה. זהו המישור שעל פי האסטרולוגיה מתרחש בו סיפור החיים האנושי. הקבוע היחיד בו (שתיכף נראה שהוא למעשה לא קבוע) הוא מיקום השמש בתאריכים השונים.
המזל ה-13
כבר יותר מעשור שבה ועולה הידיעה כי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א "שינתה" את תאריכי המזלות והוסיפה מזל נוסף, הלא הוא "נושא הנחש" (Ophiuchus), קבוצה ענקית בדמותו של אסקֻלפיוּס, אל הרפואה היווני האוחז בנחש (שהפך לסמל הרפואה) משני צִדיו. למעשה, ה"חידוש" של נאס"א כבר עלה לדיון במאה ה-2 לספירה בספרו של תלמי, האלמג'סט ("הטוב ביותר" בתרגום חופשי), עליו מבוססת האסטרולוגיה המערבית. קבוצת העקרב הייתה מחולקת בעבר הרחוק לשלושה חלקים או לשלוש פאזות שקשורות למוות: מוות (העקרב), טרנספורמציה (הנחש) ולידה מחדש עם נסיקה (הנשר/פניקס). האסטרולוגיה המערבית חיברה אותם בעיקר כיוון שנוח יותר לעבוד עם 12 קבוצות כמספר החודשים בשנה. היא גם האחידה את גודל הקבוצות השונות לגודל אחיד.
אז איזה מזל אני?
יותר מטרידה מן המזל ה-13 היא העובדה שתאריכי המזלות כבר אינם נכונים, והם היו נכונים למעשה רק לפני 2,000 שנה! יש לכך הסבר לא חדש, שהיה ידוע גם ליוונים, והוא נקרא "נקיפת ציר סיבוב כדור הארץ". כיום הציר פונה לכוכב הצפון (פולאריס), אולם בהדרגה הוא משנה את כיוונו, כמו שקורה לסביבון כשהוא מאט. הוא אמנם נשאר באותה זווית למישור המילקה – אבל יוצר מעין עיגול, שלוקח לו 25,920 שנה להשלים (ראו איור). תנועה זו מקדימה כל 2,160 שנה את הרקע של השמש במזל אחד, כלומר, כיום יום השוויון האביבי, 21.3, שסימן פעם את תחילת מזל טלה, עבר לתחילת מזל דגים!
אפשר להירגע – הקוסמוס בתוכֵנו
איך פותרים דילמה אסטרולוגית כזו? הכול תלוי בשיטה. הגישה הרווחת, המערבית, משתמשת בגלגל המזלות הטרופיקלי, העונתי. תכונות המזלות קשורות לאיכויות העונתיות ותו לא. אין אנו מסתכלים על הכוכבים שהשמש מופיעה על הרקע שלהם, אלא על הזמן בשנה ועל האיכויות שהוא מביא. לכן נקיפת ציר כדור הארץ אינה משנה מאום. התאריכים נשארים ויישארו תמיד כמו לפני 2,000 שנה ושום דבר לא צריך להשתנות. עוד 24 אלף שנה בערך יחזרו המזלות להסתנכרן. שיטה אחרת היא האסטרולוגיה ה"סידרלית" (כוכבית) או הוודית (הודית), שבה משתמשים במיקום הממשי של הפלנטות והשמש על רקע הכוכבים (זאת גם השיטה שמשתמשים בה בחקלאות הביודינמית).
האנתרופוסופיה (אסטרוסופיה) מסתכלת על חוכמת הכוכבים בראייה אחדותית. הקוסמוס בתוכנו כמו שאנחנו בתוכו. "כמו שלמעלה, כך למטה". אך היא מכניסה גם את אלמנט הרצון. כדברי שטיינר, הכוכבים שדיברו פעם אל האדם בידע על חושי שקטו כעת, ועכשיו זה זמן האדם – תוך פיתוח ידע מדעי ורוחי ושימוש באמנות – לדבר אל הכוכבים. או כמו שיובל נאור אמר לי: "אסטרולוגיה צריכה לעבור היפוך, בכך שהיא תתאר רק את התבנית אליה יכול אני האדם לצקת את בחירותיו״.