בראשית היה חום

על פי מדע הרוח, האדם קיבל לאורך שלבי האבולוציה שלו ושל האדמה את ארבעת גופיו: הגוף הפיזי על שבתאי הקדום – וכאן חשוב לציין שהגוף הפיזי ההוא לא דמה בשום צורה לגוף שאנחנו שוכנים בו היום, אלא היה משהו שניתן לכנותו "גוף-חום" ועיקר מהותו ה"פיזית" הייתה חום; הגוף האתרי על השמש הקדומה; הגוף האסטרלי שהתווסף לפיזי ולאתרי על ירח קדום; והאני שהופיע כאן על האדמה. האני זו המהות הרוחית הגבוהה ביותר המתגשמת באדמה ולמעשה מבדילה בין האדם לבעלי החיים. האני מאפשר לאדם תודעה עצמית אינדיבידואלית ומעניק לו את הליכתו הזקופה, את הדיבור והחשיבה. החום הוא הנשא של פעילות האני, ופעילות זו מתבטאת במיוחד בדם. מכאן אנחנו יכולים להבין כי עלייה בחום הגוף פירושה מעורבות ופעילות נמרצת של האני בגוף.

טמפרטורת האדם

חום הגוף נשלט על ידי אזור קטן בבסיס המוח שנקרא היפותלמוס ופועל כמעין תרמוסטט, הדואג כל הזמן שרמת החום תהיה יציבה. גובה החום משתנה באופן ריתמי במהלך היום: בבוקר חום הגוף נמוך בחצי מעלה ביחס לערב. ייצור החום נעשה באמצעות הפעילות הבסיסית של הגוף (נשימה, עיכול, פעילות הלב ועוד) וכן ממאמץ של השרירים. בעת הצורך, יפעיל הגוף את מנגנון הרעד על מנת להגביר את ייצור החום הפנימי.

בשנותיו הראשונות חווה הילד מחלות חום רבות, שמסייעות לו לעצב את גופו ולהתאימו למגורי האני שלו, על מנת שבבגרותו יוכל למצות את היכולות והמשימות שהביא איתו לאדמה מעולם הרוח

האני והחום

על מנת שהאני יוכל לפעול בכל אברי הגוף מהראש ועד קצה הבוהן, הוא זקוק לחום הגוף כנשא לפעילות שלו. אצל תינוקות, מנגנון ויסות החום עדיין אינו מפותח, במיוחד בימים הראשונים לחייהם. כאשר הסביבה קרה מדי – ובעיקר אם גופם אינו מכוסה באופן מספק – הם יאבדו חום, דבר שעלול לגרום לסיבוכים, לעתים מסכני חיים.

בשִבעון הראשון והשני, ובמיוחד בשנות החיים הראשונות, הילד עסוק מאוד בבניית אברי הגוף ומשקיע בכך כוחות רבים. כדי שבניית איברים אלה תהיה מיטבית, יש לדאוג לחום גוף ראוי, אחרת יילקח חלק מאותם כוחות בנייה כדי לייצר חום, על חשבון בניית האיברים.

מכיוון שיש להם קצב חילוף חומרים מהיר, תינוק וילד צעיר תמיד ירגישו חמימים, אלא אם כן הם על סף היפותרמיה. אם לא נספק להם שכבות ביגוד כדי לבודד את גופם, יהיה עליהם להשתמש בחלק מאנרגיית הצמיחה הפוטנציאלית שלהם כדי להתחמם.

חשוב שלא להתבלבל: לעתים רחוקות ילדים יתלוננו שקר להם. מאחר ולרוב הם אינם מחוברים תודעתית לגופם לפני גיל שבע, הם "חיים את הרגע", והם כל כך מעורָרים על ידי כל מה שהם חווים, שאין להם יכולת לחוש את קור גופם. לא פעם, ילדים משחקים בבריכה או בים, ואף שהם נראים "כחולים", מכחישים שקר להם ומסרבים לצאת מהמים.

כהורים, עלינו לעזור לילדינו לפתח את תחושת החום שלהם ואת המודעות ללבוש שתואם את מזג האוויר. בכך שאנחנו עוזרים להם לפתח תחושת חום זו, אנו למעשה מחזקים את חסינותם ומניחים את הבסיס לגוף בריא ולאיברים בריאים בחייהם הבוגרים.

פגיעה בייצור החום

יש כמה הרגלי חיים שסיגלנו לעצמנו בעולם המערבי והם פוגעים בייצור החום אצל ילדים:

תזונה ״קרה״: אכילה של מזונות ומשקאות קרים לאורך היום, והתבססות על כריכים, גלידות ומשקאות צוננים, גם במדינה חמה כמו שלנו, גוזלת חום ממערכת העיכול.

חוסר פעילות גופנית: ילד זקוק לשעות רבות של פעילות גופנית. התרבות השלנו, שכוללת רביצה ממושכת מול מסכים ומיעוט יחסי בתנועה בשל השימוש ברכב, גורמת לנזקים רבים לילד ובעיקר מורידה לו את טמפרטורת הגוף.

מתח: כיום הילדים חשופים למתח בגיל צעיר מאוד, החל מרגע מהמעבר לפעוטון בגיל מספר חודשים, דרך הלחץ להישגים בגן ובבית הספר ועד לבגרותם. גם הצפה חושית בסביבה רועשת או בעלת גירוים מרובים גורמת למתח. המתח מעצים את הפעילות העצבית-חושית ולכן מקרר את הגוף.

פעילות שכלית בגיל צעיר: הדעה המקובלת כיום כי יש להתחיל ללמוד בגיל צעיר ככל האפשר, מהווה גורם משמעותי בקירור הילד, מאחר והמערכת העצבית-חושית הופכת להיות דומיננטית מדי בגיל צעיר מדי. למידה אמורה להתחיל רק עם התחלפות השיניים.

דיכוי מחלות חום בילדות

הנטייה להורדת חום ולהתערבות מהירה כדי שהילד לא יסבול, מקשה על האני לעצב את הגוף של הילד בצורה אופטימלית, ולכן יש לשקול בכל מחלת חום, אם אכן נכון למהר ולהוריד את החום.

ישנן סיבות רבות להופעת חום, אך בילדות ברוב המקרים מדובר בתהליך דלקתי זיהומי. חשוב להבין כי כפי שישנם בגופנו מנגנונים להעלאת חום, ישנם גם מנגנונים השומרים כי החום לא יהיה גבוה מדי ודואגים להוריד אותו אם זה קורה. מקרי החום עם טמפרטורות מעל 41 מעלות צלזיוס נדירים, ואם הטמפרטורה מטפסת ל-42 מעלות יש סכנה ממשית למערכת העצבים.

החום הוא מנגנון הגנה משמעותי של הגוף. בטמפרטורת הגוף הרגילה (36.8), חיידקים שפוגעים בבני אדם מתרבים בצורה אופטימלית. כאשר החום עולה, קצב ההתרבות שלהם יורד בצורה משמעותית. סיבה אחת לכך היא שעלייה בחום מאפשרת לתאים הלבנים ("החיילים" של מערכת החיסון) לנוע מהר יותר באופן משמעותי לאזור המזוהם, על מנת לבלוע או לחסל את הפולש הזר. סיבה נוספת היא, שבחום גבוה ישנו מנגנון אשר מצמצם את זמינותם של מרכיבים (כגון ברזל) שחשובים להתרבות מיקרואורגניזמים.

התוצאה של החום הגבוה תהיה פגיעה ביכולת ההתרבות של המיקרואורגניזמים הפולשים וכן שיפור בפעילות של מערכת החיסון על מרכיביה השונים.

האם חום הוא מצב מסוכן? מחקרים מראים כי אין קשר בין גובה החום לבין מצבו הרפואי של הילד וחומרת המחלה. אם לילד יש 40 מעלות חום ולמרות זאת הוא משחק, משתף פעולה ורק "הוריד את הקצב" – הרי שאין כל סיבה אמיתית לדאגה. בדרך כלל, גם אם כרגע הילד מרגיש די מסכן וסובל, בדיקת רופא תסייע להוריד את רמת הלחץ של ההורים. ילד אפאתי דורש בדיקה רפואית מיידית. אם ילד חולה במחלה חמורה, גם הורדת החום לא תשנה את התפקוד שלו, ולכן זהו בהחלט מצב לדאגה ולהתערבות רפואית מיידית.

תפקיד מחלות החום

הילד נולד לתוך גוף שקיבל מהוריו באמצעות כוחות התורשה. ברגע הלידה מתחיל תהליך בו האני האינדיבידואלי של הילד מנסה לבצע את השינויים הנדרשים על מנת לעצב את הגוף דרך פעילות החום, כך שבהגיעו לבגרות יוכל לבטא ולממש בצורה הטובה ביותר את האינדיבידואליות שלו.

בשנותיו הראשונות חווה הילד מחלות חום רבות, שמסייעות לו לעצב את גופו ולהתאימו למגורי האני שלו, על מנת שבבגרותו יוכל למצות את היכולות והמשימות שהביא איתו לאדמה מעולם הרוח.

להרחבה בנושא ראו מאמרי ״הגוף האתרי – גוף החיים והזמן״ בגיליון 65 של אדם עולם.