גיליון 7 – דבר המערכת

לָלֶכֶת מְפֻיָּס לְִי פַּחַד, לְִי שֶׁשְּׁמוּרָה בַּלֵּב טִינָה עַל אֱהִים, לְִי בּוּשָׁה נוֹקֶבֶת כְּלַפֵּי הַשֶּׁמֶשׁ, לְִי מְרִירוּת פְּתָנִים כְּלַפֵּי קְרוֹבִים שֶׁבִּקְרוֹבִים. לָלֶכֶת מְפֻיָּס בִּנְשִׁיקַת עֵינַיִם מִכָּל צוּרָה בִנְשִׁיקַת נֶפֶשׁ מִכָּל רֶגֶשׁ, לַעֲבֹר בְּנַחַת מֵהֵיכָל לְהֵיכָל, שְֶׁהַיָּד הַזְּקֵנָה נוֹגַעַת בִּזְהִירוּת, בְּרֹך, קְִירוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּצִיּוּרָיו. (מתוך: מהיכל להיכל מאת זלדה) כאשר חרב ההיכל פנו הקדמונים לאלוהיהם ...

רוצים להמשיך לקרוא?

הכניסה לבעלי מנוי למגזין אדם עולם

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך