גישת פיקלר לטיפול בתינוקות: השלמה מצוינת לחינוך ולדורף [איגרת 211]
בתמונה: תינוקות ועזרי התפתחות שפיתחה אפי פינקלר

גישת פיקלר לטיפול בתינוקות: השלמה מצוינת לחינוך ולדורף [איגרת 211]

גישה טיפולית שפותחה על ידי ד"ר אמי פיקלר באוסטריה בימיו של שטיינר (אך ללא קשר אליו), מהווה השלמה יפה לחינוך ולדורף לגילאי 0 עד 3. עכשיו היא עושה את צעדיה הראשונים בישראל

 מאת מירי מתתיה. המאמר המלא מתפרסם בגיליון 41 של מגזין אדם עולם להצטרפות

לכנס הגננות העולמי השנתי שהתקיים בדורנך, הגיעה גברת מקסימה, בת כשמונים. היא לא אנתרופוסופית ואף לא מחנכת ולדורף, אבל בכל זאת כאשר סיימה לדבר, קם הקהל ומחא לה כפיים במשך זמן רב. הגברת הזו היא אנה טרדוש, הונגרייה, אשר בהרצאתה בכנס סיפרה על גישתה החינוכית-בריאותית  של רופאת הילדים ההונגרייה, אמי פיקלר. אנה טרדוש עבדה עם אמי פיקלר והיא ממשיכה את דרכה. הרופאה הלכה לעולמה ב-1984, אך המורשת החינוכית שלה חיה ומלבלבת ברחבי העולם.

העוסקים בחינוך ולדורף לגילאי לידה עד שלוש, מצאו בגישתה מענה לשאלות הפרקטיות אשר עלו בחיי היום יום במשפחתונים ובפעוטונים אשר צמחו בעשורים האחרונים. האנתרופוסופיה שירטטה באופן מעמיק את התפתחות הילד בשביעון הראשון: רכישת ההליכה, הדיבור והחשיבה. הגישה האנתרופוסופית תיארה את החינוך כאמנות, אשר בה המחנכים אמורים להשתמש על מנת לתמוך בגדילה הטבעית של האינדיבידואל; אך חסר היה תיאור ממשי כיצד ראוי לנהוג בתינוקות, אולי בגלל המחשבה שהתינוקות גדלים בחיק הוריהם עד גיל שלוש.

נדמה היה שהאנתרופוסופיה מציגה תמונה יפיפייה של גופו, נפשו ורוחו של הילד, אך ללא ההנחיות כיצד יוכל המחנך האוהב לצייר גם הוא תמונה כזו.

אמי פיקלר נולדה בוינה ב-1902 ולמדה רפואת ילדים. המרצה שלה השפיע מאד על עבודתה בכך שהדגיש שהדבר החשוב ביותר הוא ההגנה על בריאות הילד והאינדיבידואליות שלו, ולאו דווקא התמקדות בדיאגנוזה של המחלה. גם שטיינר ראה ביצירת סביבה חינוכית מלאת כוחות חיים ובריאות מקור ליצירת האיזון אצל התינוק. הבריאות, לדעתו, משתנה בכל יום ובכל גיל ויותר מזה בכל רגע ורגע. הריתמוס מחזיר את האדם ליציבות ולמרכז. התנועה והנשימה הן סימן לבריאות. אפשר לרפא רק את עצמנו או לעזור למישהו להירפא אך לא לרפא אותו. אף אחד לא יכול לרפא אף אחד אלא רק לאפשר את התנאים לריפוי. הריפוי הוא עצמי.

פיקלר התנסתה בבית החולים ביחידה לטיפול בתינוקות, והבחינה עד כמה חשוב לתמוך בכוחות שעמם מגיעים התינוקות ובתנועה-יוזמה העצמית (Self-initiated movement) שלהם. לא המבוגר הוא זה שגורם לתינוקות לזוז, אלא הוא זה שנותן את ההשראה לסביבה מותאמת אשר מאפשרת תנועה, התפתחות והבראה.

הנחו אותה כמה עקרונות מרכזיים:

1. מאד חשובה מערכת היחסים שבין ההורה לילד. המבוגר נושא את האחריות לתקשורת חיובית ומלאת שמחה עם הפעוט. נוכחות המבוגר צריכה להיות שלווה ונעדרת תביעות מן הילד. כל תנועה של המבוגר צריכה להתרחש באופן מותאם לצרכי הפעוט/ה וכן להביא להתקשרות בטוחה.

2. מותר לפעוטה להתנסות בכל פעילות אפשרית בתוך סביבה בטוחה. בכל חדר יהיו חפצים אשר יהיו מעניינים, מאתגרים ומהנים עבור הילדים. "רק סביבה פיזית מותאמת יכולה להשפיע על הילד באופן כזה שאברי גופו יגדלו באופן הנכון" כתב שטיינר בחינוך הילד לאור מדע הרוח.

3. על ההורה לאפשר לתינוק גיבוש אינדיבידואלי של ריתמוס גופני ותנועה. אין להאיץ את ההתפתחות או לעזור לילד לבצע משימות כמו ישיבה או הליכה או טיפוס לפני שגופו ונפשו מוכנים לכך. לדוגמא: צריך להניח את התינוק על גבו, ולאפשר לו לגלות בעצמו את האפשרות להסתובב, להתרומם על זרועותיו, להתיישב ולזחול. אין להשתמש בכסאות או "הליכונים" וכיו"ב.

4. המשחק החופשי מתוך יוזמה עצמית הכרחי למען התפתחות ראויה של נפשו וגופו של הילד, ואל למחנכים להפריע או להתערב או לכוון את המשחק.

5. המבוגרים הם דמויות החיקוי עבור הפעוטות ולכן כל כך חשובה נוכחות איכותית ואוהבת של המחנכים בסביבת הילדים.

כך, בדומה לחינוך ולדורף, המחנכים צריכים להעניק לילד את הסביבה שבה יוכל לחנך את עצמו.

אמי פיקלר תיכננה עזרים רבים אשר מאפשרים התנסות מרתקת בטיפוס, זחילה ורכישת שיווי המשקל. את המתקנים ניתן לרכוש, אך את גישתה החינוכית צריך ליישם מתוך תשומת לב ואהבה. היא הדגישה את הידיים של המחנכות: כיצד הן מרימות את התינוק הרך כך שירגיש בטוח ושהוא נמצא בקשר חם עם מי שמרים אותו? איך הן מחליפות חיתול באופן אשר מכבד את האינטימיות של המצב? איך הן מאכילות ומאפשרות לילד מקסימום התנסות עצמאית באכילה - אפילו אם הוא יתלכלך? איך הן מלבישות את הפעוט בחולצה כך שישתתף - זרוע אחר זרוע בקצב שלו ועל פי בחירתו?

בכך שהרופאה סיפקה מסגרת התייחסות מלאת כבוד ואהבה לילד ולעצמיותו המתפתחת, וכן הנחיות מדויקות ועזרים יפיפיים ותואמי-התפתחות לפעילות, היא העניקה כיוון מוגדר למחנכי ולדורף לגיל הרך. יחד עם זאת, חסרה בגישתה תמונת העולם הרחבה והעמוקה אשר שטיינר שרטט לגבי התפתחותו של הפרט כישות רוחנית.

ומה בישראל? כאן הולכת ומתרחבת קהילה חדשה של הורים הדוגלים בגישת פיקלר/RIE . הם מחוברים בקבוצת פייסבוק סגורה ( RIE/Mindful Parenting - אפשר לבקש להצטרף) ובפגישות מזדמנות עם ובלי ילדים, בעיקר בתל אביב. בירושלים מתגוררת רות מייסון, תלמידה של הגישה (כרגע היחידה בארץ!) שמעבירה חוגים להורים ותינוקות.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!