קוראים יקרים,
לפני שנה לא היינו מדמיינים שנמצא את עצמנו עורכים ומנהלים מגזין. כאשר קראנו את הודעתה של סימונה על כך ש“אדם עולם“ ייסגר אם לא יימצא מי שייקח את ניהולו, יצרנו קשר אחד עם השני, ומתוך השיחה והמחשבה על המקום המיוחד של אדם-עולם בחיי הקהילה האנתרופוסופית בישראל, התעורר בנו הרצון לקחת חלק בהתחדשות כתב העת, ועימו ההתרגשות לקראת היצירה המשותפת. כך התחלנו תהליך מעבר עם סימונה ונועם אשר להם אנו חבים רבות על האפשרות להמשיך לקיים וליצור את אדם עולם“, תהליך שאת פירותיו הראשונים אתם יכולים למצוא בגיליון שלפניכם.
בחשיבה המשותפת שלנו על כתב העת המתחדש עלו שני היבטים שהיינו רוצים לראות בו. האחד, שאדם עולם ייתן במה לעבודה המחקרית המדעית-רוחית וליצירה האמנותית היונקת מן האנתרופוסופיה בארץ.
השני, שהוא יהיה למקום מפגש ושיחה בין קהילות ומעגלים, שיוכל לפתח איבר-חי לנשיאה משותפת של הפעילות האנתרופוסופית בארץ.
אנחנו רוצים להצליח לגעת, לחקור ולהעמיק בשאלות הבוערות של תקופתנו וארצנו, ולנסות לתת להן מענה מפרספקטיבה רחבה יותר. אנחנו מקווים שמענה זה יהיה רלוונטי עבור כל אלו שליבם מבקש להכיר בבהירות את האדם והעולם מתוך המעיין הנובע של הדרך האנתרופוסופית, כדי שטוב יצמח מתוך יצירתם, מתוך יצירתנו המשותפת.
השנה – 2025 – עבר אדם עולם“ לפעול במתכונת של עמותה, עליה אחראי מעגל של אנשים. עשינו את השינוי כדי ליצור תואם בין המבנה הארגוני לבין ההתכוונות שלנו שכתב העת ייווצר מתוך הקהילה ולמענה.
אנחנו חיים בתקופה מטלטלת שיש בה הרבה כאב, פחד ושנאה. כאשר החיים הנורמליים שלנו מתפרקים, נקודות האחיזה מתערערות והקרקע מתחת לנפשנו רועדת, יכולות לעלות בנו שאלות: שאלות לגבי מה שנתן לנו משען וכעת כבר אינו נותן ביטחון, לגבי מה שחשבנו שהוא האמת וכעת הופך עבורנו לחסר משמעות. שאלות על עצמנו, על יחסינו עם אנשים, וגם שאלות על מהות חיינו כאן, ועל ממשות גבוהה יותר.
על אף שהשאלות עולות מתוך הקושי והכאב הכרוכים בהתפרקות, שאֵלָה היא כבר התחלה של דרך, שאם הולכים בה באומץ יכולה לפתוח בפנינו כיוונים חדשים שלפני כן – בחיים ה“ברורים“ שלנו – לא יכולנו לפגוש.
אנחנו יכולים בקלות להחליף דעות קודמות בדעות חדשות, מתוך רצון להיאחז בדבר מה בתוך מציאות מעורערת; להיות אנשים שיש להם תשובות על כל דבר. אנחנו יכולים גם ללמוד לחיות עם שאלה. אולי לאט-לאט השאלה תתחיל לדבר בתוכנו. כי לצד החושך והקור, אפשר גם למצוא הרבה יופי, טוב לב, השראה ואור סביבנו ובתוכנו.
הגיליון שלפניכם עוסק בתהום ובסף, שבהם החיים הנורמטיביים מתפרקים, שבהם האנושיות נהיית לשאלה בוערת. הוא נוגע באתגרים התרבותיים והאינדיבידואליים של תחום אפל זה, אך גם באור המנצנץ מתוך האפלה.
אנו מקווים שגיליון זה, שהינו פרי עבודתם ורצונם הטוב של אנשים רבים, יסייע לכם לשאול את השאלות, כדי שתשובות של אהבה יזרמו ויזהרו בתוך החשכה המקיפה אותנו.
רועי ונתנאל