"חַפֵּשׂ בְּתּוֹךְ עַצְמְךָ |
שִׂים לֵב |
וּלְךָ תְּגַלֶה עַצְמָהּ - רודולף שטיינר |
לפני שנה וחצי בערך, כשנכנסתי לתומי ל"קרון הספרים" )למי שלא יודעת, חנות ספרים ומרכז תרבותי ותיק בטבעון(, תפס אותי בין המדפים גלעד אלון )למי שלא יודע, בין היתר אחד מהבעלים של המקום וממייסדי עמותת "שקד"(, ועל פניו הבעה רצינית מהרגיל. "את מודעת לזה שבספטמבר 2019 ימלאו מאה שנים לחינוך ולדורף?" מה יכולתי להגיד? התשובה האמיתית היתה "לא", המתבקשת היתה "כן, ודאי!", נענעתי בראשי באופן ההודי הלא מחייב, והוא המשיך: "אני מניח שאתם מתכוונים להוציא גיליון מיוחד בנושא?" )שוב: כן, לא, הנהון הודי(. שלפתי באלגנטיות את הטלפון שלי ורשמתי לעצמי הודעה: "ספטמבר. 2019 . מאה לוולדורף". נפרדנו לשלום כידידים ואני, שעמדו לפניי עוד לפחות עשרה גיליונות "אדם עולם" עד למועד הנקוב, ועוד כהנה וכהנה דברים, נתקלתי מדי פעם בשורה הקצרה ההיא וקטלגתי אותה כסוג הדברים שיגיעו אי פעם בעתיד. העתיד, כמו תמיד, הגיע מוקדם מהצפוי, אבל בשרוולי היו כבר כמה טריקים שליקטתי בדרך, או ליתר דיוק, אחד עיקרי )ואם לצטט לחלוטין מחוץ להקשר את איל בלוך(: "תשאלי את מי שיודע". איל, בשיחתנו על מאה השנים הבאות של הוולדורף, שתוכלו לקרוא כאן במאמר "שמור על העולם ילד", מדבר על "אי הידיעה" כמנוע לשיתוף פעולה מסוג חדש ומתבקש בינינו – ההורים והמחנכים – שלא תמיד יודעים הכול, לבין ילדינו, שבמציאות החדשה שבה מצאנו את עצמנו, יודעים הרבה יותר מאתנו. כלומר, כפי שהוא מגדיר, הם בני בית בתרבות דיגיטלית, שאנחנו מהגרים אליה.
אז הלכתי לשאול את מי שיודע, והם )אתם( רבים מאוד. הידע, המחשבה והרגש – שאין מילה אחרת לכנותו חוץ מאהבה – שפועמים בין דפי הגיליון הזה, נובעים מכל אחת ואחד מהכותבים והכותבות, המרואיינים והמרואיינות, שיודעים הרבה יותר ממני, ובכל זאת לא מפסיקים לשאול.
והנה הם לפניכם, קהילת ולדורף שלנו, עם הידע והספק, והדבר הזה שחי ובועט בין כולנו, הדבר הזה שאיתי אבירם במאמרו "נובטים בשמש" מכנה: "לבו של הוולדורף" – עצם המפגש.
כמו בימים הטובים של עולם המגזינים, לגיליון זה מצורף "פוסטר": מפת חינוך ולדורף בעולם. המפה הופקה על ידי מערכת אדם עולם, ואנחנו רואים בה את תרומתנו הצנועה לחגיגות 100 השנים לחינוך ולדורף )בנוסף לגיליון שאתם מחזיקים בידיכם(. ניתן ללמוד הרבה מהמפה הזאת, ובהקשר המקומי נציין שמקומה הגבוה של ישראל במספר המוסדות הוא בהחלט סיבה לגאווה, אך בתהליך הכנת המפה הבנו שהסברה הרווחת לפיה ישראל ממוצבת ראשונה בעולם במספר יוזמות ולדורף ביחס לאוכלוסיה – אינה נכונה. לפי מדד זה ישראל נמצאת במקום ה 13- . אז כן, זה בחלט מקום מכובד, אבל לתחרותיים בינינו, יש לאן לשאוף במאה השנים הבאות.
קריאה נעימה.
סימונה
הגיליון הבא שלנו, בהנחייתו של ד"ר מוטי לוי, יעסוק בתזונה ותודעה. נתבונן על איזון טמפרמנטים באכילה, על סיבות אתריות וביוגרפיות לאלרגיות, על אבות המזון בראייה רוחית, על הקשר בין פרוביוטיקה לאני שלנו, ועלינו, בני האדם – צרכני המזון – כעל ישויות תלת-מערכתיות.
נקנח במתכונים משובחים )ובריאים(. תבואו רעבים!
יום עיון בנושא תזונה ותודעה ייערך ב 7- באוקטובר. לפרטים נוספים עקבו אחר הפרסומים באיגרת.
האמן המלווה שלנו לגיליון זה הוא טל גליק, תושב קרית טבעון, מצלם מזה ארבעים שנה לירחונים גיאוגרפיים בעולם. שימש 15 שנים כצלם המערכת במגזין מסע אחר. צילומיו התפרסמו גם באדם עולם בשנותיו הראשונות.
בעקבות ילדיו, מצלם את הווי חינוך ולדורף בישראל.