הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
הקדמת הבחירות לכנסת ה-19 מעמידות בפנינו מחדש את השאלה הכי בסיסית במדינה דמוקרטית: במי לבחור? עבור רבים מאיתנו, רק המחשבה על פוליטיקה מעוררת סלידה, וגם האקטיביסטים שבינינו, מפנים את מרצם לפעילות חברתית במסגרת החברה האזרחית – חינוך למשל. אך נדמה שההתעוררות של קיץ 2011 הכניסה עניין מחודש אצל רבים, ומערכת הבחירות הפעם תדון, בתקווה, גם בנושאי כלכלה וחברה. בזירה האנתרופוסופית, האימפולס הפוליטי התעורר עוד לפני אותו קיץ מדובר, כאשר יובל אלעד מקיבוץ הרדוף הקים את תנועת 'המשולש החברתי'.
תנועת 'המשולש החברתי' מתבססת על רעיון 'השילוש החברתי', אותו הגה שטיינר בימי מלחמת העולם הראשונה, ועליו מתבססת התפיסה החברתית האנתרופוסופית. בקיצור נמרץ נסביר כי השילוש החברתי מדבר על כך שהחברה מורכבת למעשה משלושה גופים נפרדים: גוף תרבותי-רוחני (הכולל את החינוך), גוף כלכלי וגוף מדיני. השילוש החברתי מדבר על הצורך להפריד ולהעניק עצמאות לכל אחד מהגופים האלה, תוך הסדרת יחסי הדדיות בריאים ביניהם (עוד על המשולש החברתי בדף הפייסבוק של התנועה).
תנועת המשולש החברתי, אשר הוקמה... ובימים אלה מסיימת את הרישום הפורמאלי כעמותה, היא בהגדרתה תנועה פוליטית-חברתית חוץ פרלמנטארית, שמטרתה, לדברי אלעד, היא ליצור שינוי חברתי ומדיני באמצעות פעילות הסברתית ופוליטית. התנועה אינה מזוהה עם מפלגה מסויימת, אלא שואפת להקים תאים ולגייס לשורותיה חברי כנסת מכל רחבי הקשת הפוליטית, ולקדם באמצעותם את מטרותיה.
נדמה כי אסטרטגיה זו מצליחה: לאחרונה גויסו לתנועה שתי יושבות ראש של מפלגות פוליטיות: יו"ר מרץ זהבה גלאון, ויו"ר התנועה הירוקה, רחלי תדהר קנר. לדברי אלעד, זהבה גלאון הצטרפה כחברה לתנועה לאחר תהליך של שלוש פגישות והתכתבויות שקיימו ביניהם, שבהן הוסבר לה לעומק רעיון השילוש החברתי. בסיומו של התהליך היא הצטרפה לתנועה, כמו גם חבר הכנסת לשעבר מוסי רז.
העבודה עם רחלי תדהר קנר הייתה יותר קלה. קנר מחנכת את ילדיה במסגרות לחינוך ולדורף, ואף שימשה כיו"ר העמותה לחינוך אנתרופוסופי ברחובות (עמותת ראם) למשך 4 שנים. לדבריה, החיבור שלה לרעיונות של השילוש החברתי היה מאוד אינטואיטיבי ומיידי. "כשהכרתי את האנתרופוסופיה הבנתי שיש לשטיינר גם רעיונות בתחום הפוליטיקה והכלכלה, אבל לא התפנתי להעמיק בהם. כשאלעד פנה אלי וסיפר לי על התףיסה של המשולש החברתי, הרעיונות הללו התחברו לי מצוין עם תפיסת הקיימות, שעליה יושבת האידיאולוגיה של התנועה הירוקה." קנר הצטרפה לאחת מקבוצות הלימוד שמפעילה התנועה, ומצאה את עצמה "מדברת, לומדת, מתלהבת, ומייד מחפשת דרכים כיצד לממש את הרעיונות הללו במציאות של היום".
ומה מצאת?
אפשר לקחת את מודל החינוך הפיני, שכולם כל כך מתלהבים ממנו פה. למה הוא באמת מצליח? כי למורים שם יש את החופש האקדמי, והם משתתפים בבניית תוכנית הלימודים. המקום הנוסף שזה קיים בו הוא החינוך האנתרופוסופי. בכלל, אפשר להרחיב את זה לרעיון של שיתוף המורים ברפורמה בחינוך, או שיתוף המתמחים ברפורמה בבריאות. לתת את החירות הרוחנית לאנשים שמבצעים את העבודה בפועל. וניתן למצוא עוד המון נקודות השקה בין התפיסה של השילוש החברתי לעקרונות התנועה הירוקה".
ומה יש לך להגיד לאלה שפוחדים שלא תעברו את אחוז החסימה?
אם יצביעו לנו כל אלה שרוצים להצביע לנו, התנועה לבטח תיכנס לכנסת. מפלגות ירוקות צוברות היום כוח בכל העולם. לא מדובר ב'מפלגת מצב רוח' או בטרנד חולף, ואין ספק שיש מקום וצורך במפלגה סביבתית חברתית בכנסת ישראל. אם לא בכנסת הזאת, אז בבאה. זה דבר בלתי נמנע".
ובינתיים, קנר מזמינה פעילים מהצפון להגיע לכנס פעילים שיתקיים ביום חמישי הקרוב (25.10) במשק של איריס בן צבי בכפר יהושע.
(הכתבה המלאה תתפרסם בגיליון הסתיו של אדם עולם)
