הבעיה הסמויה עם חוק הלאום

הבעיה הסמויה עם חוק הלאום

האם המדינה יכולה לדרג את אזרחיה בהתאם לדתם ולשפתם? לפי תפיסת השילוש החברתי, מדובר בערבוב מסוכן בין המרחב הפוליטי למרחב התרבותי

סערת חוק הלאום מעלה לדיון שאלות חברתיות בנושא זהות, שייכות ושוויון.

חוק הלאום נחקק בידי ממשלת ישראל, כלומר המדינה. מיום הקמתה, התבססה מדינת ישראל על מגילת העצמאות, אשר מדגישה את ערך השוויון, שתקף על כלל האזרחים ללא הבדל דת גזע ומין. חוק הלאום מבטל את ערך השוויון הזה ומדרג את קבוצות האוכלוסייה שחיות בארץ לפי קריטריונים של דת ושפה. מה שקרה כאן למעשה הוא שהתחום הפוליטי פלש לתוך המרחב התרבותי – דת ושפה הם מאפיינים מובהקים של מרחב זה – וההשלכות של פלישה זו עלולות להיות הרסניות.

ד"ר רודולף שטיינר פיתח תפיסה חברתית בשם "השילוש החברתי" ובבסיסה עומד הרעיון שהחיים החברתיים מתנהלים בכל עת בשלושה מרחבים משיקים:

- המרחב הפוליטי שבו באות לידי ביטוי הזכויות והחובות של האזרח. הערך המרכזי של מרחב זה הוא שוויון.

- המרחב התרבותי-רוחני שבו באה לידי ביטוי מערכת האמונות האישיות של האדם. הערך המרכזי במרחב זה הוא החופש.

- המרחב הכלכלי שבו מתנהל האדם בתוך החברה כישות יצרנית וצרכנית. הערך המוביל במרחב זה הוא האחווה.

כל אדם הוא תושב בכל אחד משלושת המרחבים האלו, ולכל מרחב חוקיות משלו. בעיות חברתיות נוצרות כאשר חוקיות של מרחב אחד מתערבבת עם מרחב אחר ומחילה עליו חוקיות שזרה לו. דוגמאות רבות לכך ניתן לראות כשאין הפרדה בין הון לשלטון או כאשר דת מתערבבת עם מדינה.

חוק הלאום מבטל את ערך השוויון ומדרג את קבוצות האוכלוסייה החיות בארץ לפי קריטריונים של דת ושפה. מה שקרה כאן למעשה הוא שהתחום הפוליטי פלש לתוך מרחב התרבות – הדת והשפה הם מאפיינים מובהקים של מרחב זה – וההשלכות של פלישה זו עשויות להיות הרסניות

משלושת המרחבים שתוארו לעיל, הכי קל להתייחס למרחב הפוליטי, המיוצג על ידי המדינה, כיוון שהוא מחזיק מערכות מוגדרות היטב שפועלות כל העת להסדיר את חיינו, האזרחים. בהעדר מודעות לגבולות הגזרה של המערכת הפוליטית, היא נוטה להתערב בחיינו התרבותיים והכלכליים ולכפות עליהם דפוסי פעולה בעייתיים "בשם החוק".

אך במצב חברתי בריא, המדינה מהווה איבר בתוך הגוף החברתי השלם והיא זו שמאזנת בין שלושת המרחבים שבהם מתנהלים חיינו. מגילת העצמאות נתנה ביטוי הוגן לערכים השונים (לפחות על הנייר) ודואגת לערך המרכזי בתחומה – שיווין בפני החוק. חוק הלאום לוקח אותנו צעד אחד אחורה: הוא התערבות גסה של התחום הפוליטי בתוך המערכת הרוחנית-תרבותית שלנו, ואני כולי תקווה שהמרחב הפוליטי יחזור לגבולות הגזרה שלו, תוך שמירה על חירות במרחב הרוחני ושוויון במרחב החוקי.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*