מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה
החקלאות הביודינמית – שאלות ותשובות

החקלאות הביודינמית – שאלות ותשובות

במדור הנוכחי ריכזתי שאלות נפוצות אודות החקלאות הביודינמית. מהחוויה האישית שלי, הביודינמיקה היא כמו אוקיינוס שופע, המלא בידע, ברעיונות, ובכלים לטרנספורמציה הן בחקלאות ובטבע והן באדם. אני מקווה שבשאלות אלה אוכל לפתוח לכם שער נוסף להיכרות עם הביודינמיקה.

Print Friendly, PDF & Email

כמה חוות ביודינמיות יש בעולם?

ביודינמיקה היא תנועה עולמית המיושמת בכ-50 מדינות. ברחבי העולם פועלות כ-5,000 חוות המפוקחות באופן רשמי על ידי ארגון "דמטר" (Demeter), הקרוי על שמה של אלת הפריון במיתולוגיה היוונית[1]. הביודינמיקה מיושמת בפועל בגידול כרמי זיתים, יין וענבים, מטעים, גידולי שדה, גידול בעלי חיים וגידולי ירקות. מעבר לפיקוח הרשמי, ישנן חוות רבות שמיישמות פרקטיקות של החקלאות הביודינמית ללא פיקוח רשמי, ומספרן אינו ידוע.

האם יש מחקר ביודינמי?

בהחלט. מאז ראשיתה של התנועה הביודינמית עבדו החקלאים גם כחוקרים. בשנים הראשונות הם פעלו למצוא את הטכניקות הטובות ביותר ליישם את ההנחיות שניתנו עלי ידי שטיינר, ולאורך השנים נערכו ניסויים מדעיים ואלטרנטיביים בכדי למדוד את השפעות החקלאות הקונבנציונלית אל מול החקלאות הביודינמית.
בנוסף, כיום פעילים כמה עשרות מכוני מחקר וידע העוסקים בהיבטים שונים של החקלאות הביודינמית. במכונים אלו פועלים לפתח את הכלים הביודינמיים שנועדו לדייק את השפעתם על הקרקע, הצומח ובעלי החיים[2].
ראוי לציין שהמחקרים הביודינמיים שנערכו בעולם הם בין המחקרים הממושכים ביותר בתחום ההשוואתי בין שיטות שונות של חקלאות[3].

מה הקשר בין ביודינמיקה לצמחונות ולטבעונות?

אנשים רבים כיום עוברים לצמחונות ולטבעונות מסיבות מגוונות. אחת הסיבות הדומיננטיות לתזונה זו היא תחושת הערך הגבוה שהם רוחשים לכל היצורים החיים, והשאיפה להרמוניה עם הטבע. לאור זאת, השימוש בזבלים וחלקים מבעלי חיים (כמו קרניים) בעבור תכשירים ביודינמיים מהווה סוגיה אותה ראוי לבחון בכדי לראות אם אותם ערכים גבוהים נשמרים בה. הסוגיה היא רחבה מאוד וראוי שכל אדם יחקור אותה לעומק. להלן ארכז כמה נקודות חשובות:

המערכות האקולוגיות התפתחו לאורך ההיסטוריה בסימביוזה בין בעלי חיים לצמחים. החקלאות המודרנית יצרה תפיסה חדשה לפיה קיימת הפרדה בין מרכיבי המערכות האקולוגיות. החקלאות הביודינמית פועלת ליצור מחדש את ההרמוניה בין כל הגורמים בטבע, ולכן משלבת בעלי חיים, צמחים ואנשים.
זבלי בעלי חיים, המכילים צמחים מפורקים בצורה המיטבית ומערכת מרתקת של מיקרואורגניזמים, היא הכרחית לבריאות הקרקע ולקיומה העתידי.

מטרתם של התכשירים הביודינמיים היא להזין ולחזק את האדמה ולתמוך בתהליך האנרגטי החי. הם שואפים לווסת תהליכים שאינם מאוזנים (למשל – מסייעים להעלות או להוריד את הלחות של הקרקע). גם תהליכי הכנתם שואפים להביא את אותה הרמוניה פנימית של הטבע ברמות עדינות מאוד. לשם-כך נרקח תמהיל מדויק המכיל את כל צורות החיים בטבע – מינרלים, צמחים ואורגניזמים חיים. ברחבי העולם נאגר ידע רב אודות הכוחות העדינים הפועלים בטבע, והתכשירים הביודינמיים הם דרך מעשית להניע את אותם כוחות[4].

מה מיוחד בחקלאות ביודינמית?

בעוד גישות אחרות לחקלאות בת-קיימא דואגות בעיקר להפיק מזון בר-קיימא, הרי שחקלאות ביודינמית שואפת להיות טרנספורמטיבית, ומחפשת כיצד למקסם את הבריאות והחיוניות. לאור זאת שואפת הגישה להקיף את כל תהליכי החיים, להבין אותם טוב יותר ולשפר את הדרך שבה אנו מגדלים מזון, כל זאת מתוך דיאלוג עם הטבע. בכדי לתמוך בחיוניות זו משתמשים החקלאים בתכשירים ביודינמיים, אשר נועדו להחיות את הקומפוסט, האדמה, הצמחים, בעלי החיים והמשק בכלל.

כפי שכורמים פועלים לכך שהיין יבטא בצורה הטובה ביותר את האיזור הגיאוגרפי ואת הכרם הייחודי שבו צומחים הענבים, כך גם החקלאים הביודינמיים פועלים שהמשקים יביעו את הפוטנציאל המלא שלהם ולא רק את מקסימום התנובה, על חשבון בריאות האדמה או הצמחים.

כיצד אתם שולטים במחלות ומזיקים?

במקום לנסות להכחיד מחלות ומזיקים, אנחנו מנסים למזער את השפעתם באמצעות שמירה על משק חקלאי בריא. בריאות טובה במשק היא כמו בריאות של אדם בעל מערכת חיסונית חזקה: ייתכן שמפעם לפעם יחלה בשפעת, אך הוא יתאושש ממנה במהרה ולא יישארו בגופו השפעות ארוכות טווח. לטבע יש את הדרכים שלו לשמור על הרמוניה שבה לכל גורם יש תפקיד וחשיבות. אם מאפשרים למשק להתפתח בדרך בריאה באדמה, בצמחים ובבעלי החיים, הופכת כל מחלה או "מזיק" לתופעה שבאה וחולפת.

האם חשוב לעשות הכול במדויק לפי לוח השנה?

לוח השנה הביודינמי הוא מדריך חשוב למקצבים העדינים של הטבע. הוא מסייע לדייק פעולות של זריעה, שתילה, קטיף, דישון וניהול מחלות ו"מזיקים”. יחד עם זאת, גורמים נוספים כמו מזג אוויר, זמינות של שתילים, קומפוסט או כוח עבודה משפיעים על מה אנו עושים ומתי. אמירה הרווחת בחוגים הביודינמיים מבקשת את הגישה הפשרנית: "אל תיתן למושלם להיות האויב של הטוב". עשה מה שאתה יכול לעשות, ומתי שאתה יכול לעשות אותו. כל זה עדיף על פני אי-עשייה. סביר להניח שהתוצאות שתתקבלנה תהיינה טובות.

האם ניתן ליישם חקלאות ביודינמית בקנה מידה קטן - בחצר הבית או בגינה קהילתית?

כן, כמובן. הביודינמיקה רלוונטית לכל מי שעוסק בעבודה עם הטבע. כאשר עובדים עם הביודינמיקה בקנה מידה קטן עולות שאלות רבות: כיצד לשמור על אורגניזם חקלאי שלם? כיצד ניתן להשיג את כל המרכיבים לבניית בריאות האדמה והצמחים?

לטעמי, מתוך השאלות הקשות הללו עולה תשובה חשובה מאוד: כאשר עובדים עם ביודינמיקה בקנה מידה קטן, אנו מחויבים לעבוד בשיתופי פעולה: עם שכנים, עם אנשים מהאזור ועם חברים. הכול הולך... העיקר הוא לשתף פעולה ולגרום יחד לגינה הביתית או הקהילתית להתעורר לחיים.

מה הוא הסטנדרט (תו התקן והאיכות) הביודינמי?

"דמטר" הוא סימן איכות לחקלאות ביודינמית המוכר בכל רחבי העולם. הסימון הזה מתייחס לעקרונות של חקלאות ביודינמית במשק החי כאורגניזם, העובד בהרמוניה פנימית, בר-קיימא, וככזה שעוקב אחר השתנות העונות. דמטר הוא סימן מוכר בחנויות אורגניות בארצות אירופה, ארה"ב, ניו זילנד ומדינות אחרות. פירוט התקן מתייחס לסטנדרטים לאורגניזם חקלאי בריא כגון ניהול פריון הקרקע, הגנת הצומח, ניהול חממות, בריאות ורווחת בעלי חיים ושימוש בתכשירים ביודינמיים.

התקן שם דגש מיוחד על מגוון ביולוגי בתוך המשק, ומחייב הפרשת כ-10% משטח החווה למגוון ביולוגי.

לסטנדרטים לניהול המשק הביודינמי חשיבות היסטורית רבה, כיוון שהם נוסחו בתחילת המאה ה-20', בטרם הגיעה המהפכה הסינתטית של החקלאות לשיאה[5], ולפני תנועת-הנגד שלה: התנועה לחקלאות בת-הקיימא.[6]

לסיכום אצטט קטע מדבריו של אהרנפריד פייפר (Ehrenfried Pfeiffer, 1899 – 1961), האגרונום הביודינמי, אשר ייסד את השיטה מתוך עבודה עם רודולף שטיינר:

"אנו בתנועה החקלאית האנתרופוסופית צעדנו בלא ספק בדרכם של הצעירים, ולימודנו נבע, על כן, ברובו, משיעוריו הקשים של הניסיון. רק עתה (1958) עומדת בפנינו התמונה השלמה של האימפולס החקלאי החדש שניתן על-ידי רודולף שטיינר. אף על פי שעדיין ארוכה הדרך לפנינו, בטרם נמצה כליל את האפשרויות הגלומות בו. ההישגים עד היום אינם אלא צעדים ראשונים. כל יום מביא עמו ניסיונות נוספים ומגלה נקודות מבט חדשות".[7]

הרוח הפעילה מאחורי הביודינמיקה היא המחקר האישי והקהילתי, השואף שאיפה אמיתית להיטיב לאדם, לאדמה, לצמחים ולבעלי החיים. אתם מוזמנים להצטרף למעגל הביודינמי בישראל, לחקור ולהניע שינוי.


[1]           סטטיסטיקה לגבי פעילות החוות המפוקחות על-ידי ארגון "דמטר" ניתן למצוא באתר: http://www.demeter.net/statistics.

[2]           לקריאה נוספת על מחקרים ביודינמיים ראו בעמוד: https://www.biodynamics.com/content/research-institutes-and-other-organizations

[3]              ראו למשל:

Granstedt, A. and L. Kjellenberg. 2011. Skilleby Long Term Field Trial 1991-2010 (link is external). Final Report June 2011. Biodynamic Research Institute. Jarna, Sweden.

Kjellenberg, L. and A. Granstedt. 2005. The K-trial. A 33-year study of the connections between manuring, soils and crops(link is external). Biodynamic Research Institute, Sweden.

[4]              לקריאה נוספת: www.biodynamic.org.uk/vegan-concerns

[5]               המהפכה הסינתטית של החקלאות החלה באמצע המאה ה-19 ושיאה היה בין שתי מלחמות העולם במאה ה-20. במהלכה החל שימוש נרחבים בדשנים ובחומרי הדברה כימיים.

[6]               ראשיתה של התנועה לחקלאות בת-קיימא בשנות ה-40 של המאה ה-20.

[7]               רודולף שטיינר, חקלאות ביודינמית, הוצאת אסטרולוג.

לירון ישראלי, מסטראנט באקולוגיה ואיכות סביבה באוני' תל אביב. מייסד מרכז אדמה חיה, המציע שירותי הדרכה ויעוץ ביישום חקלאות אורגנית וביודיאנמית www.adama-biodynamics.com

השאר תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

תגובה אחת