הטבע ככוח מרפא: מדוע עצים חשובים לבניית בטחון עצמי אצל ילדים?

הטבע ככוח מרפא: מדוע עצים חשובים לבניית בטחון עצמי אצל ילדים?

השהות בטבע לא רק מרגיעה את הנפש ומחזקת את הגוף: היא גם מלמדת את הילדים על תהליכי צמיחה ושיקום ומעבירה להם את השיעור האולטימטיבי בבניית חוסן ונפשי והתמודדות עם משברים

חג האילנות הוא הזדמנות מצוינת לדבר על הכלי הנגיש ביותר לבנייה של כוחות פנימיים, בטחון עצמי, דימוי עצמי ודמיון ויצירתיות אצל ילדים – הטבע. לשהות בטבע יש כוח מרפא. הצבע הירוק של הצמחייה משרה רוגע ומזרז תהליכי ריפוי. אבל הטבע משפיע עלינו לא רק כשאנו יוצאים לטיול. כאשר ילדים מפנימים את האיכויות של העצים והטבע, כמטאפורה לעצמם, הנפש שלהם זוכה לחיזוק משמעותי.

כאשר אנו משתמשים במשהו בעולם כדי לחשוב על עצמנו ולהבין את עצמנו – הוא הופך למטאפורה.  למעשה, אנחנו לומדים על עצמנו מהסביבה שלנו. לדוגמא: ילד שמוקף בצעצועים מפלסטיק יודע שכאשר צעצוע נשבר אפשר לזרוק אותו לפח, או, אם יש מזל, אבא יכול להדביק את השברים עם דבק מגע. זהו גם דגם המחשבה שאותו ילד מאמץ מהסביבה שלו: ברגע שמשהו לא מתפקד כמו שצריך, או לא מצליח למלא את הציפיות ממנו- או נכשל, אז הוא חסר ערך, אלא אם כן מישהו חזק מבחוץ יבוא ויתקן אותו. ברגע שזהו הנרטיב העיקרי שהילד מכיר, הוא מתחיל להתייחס אל עצמו כמו שהוא מתייחס אל אותו צעצוע מפלסטיק.

לעומת זאת - ילד שחווה את הטבע סביבו ייחשף אל דפוס פעולה שונה לגמרי: עץ שנשבר לו ענף ימשיך לגדול מסביב לפגיעה ללא עזרה חיצונית. והסיבה היא שלעץ יש יכולת אורגנית לבריאות וריפוי עצמי. כל מה שהוא זקוק לשם כך הם לתנאים המתאימים (אדמה, אור ומים). ילד שמבלה בטבע ומפנים את העצים כמטאפורה לעצמו, ילמד שהכוח לרפא את עצמו נמצא בתוכו.

המטאפורות הללו יסודיות לארגון הנפשי. הן משפיעות על החוסן הנפשי (היכולת להתמודד עם קשיים ואתגרים) ועל מיקוד השליטה- האם אני שולט בחיי או מישהו אחר. סביב המטאפורות הללו נבנית מערכת אמונות שלמה לגבי היכולות של הילד. וכפי שידוע לכם- אמונות יוצרות מציאות.

ילד מטפס על עץ

צילום: נועם שרון

למעשה, המטאפורה של העץ כביטוי לנפש האדם כל כך מושרשת, עד כי אחד המבחנים הפסיכולוגיים ההשלכתיים הנפוצים ביותר, הוא של ציור עץ. הנחת היסוד היא שכאשר אדם (או ילד) מצייר עץ, הוא מצייר את נפשו- על הכוחות והחולשות שבה, וכל זאת באופן אוטומטי ולא מודע.

אחרי מלחמת לבנון השניה פרופ׳ מולי להד וד״ר רונן ברגר יצרו תוכנית חינוכית-טיפולית מיוחדת לטיפול בילדי הצפון שסבלו מהפגזות מלבנון, ונועדה לחזק את החוסן הנפשי שלהם כדי להתמודד עם המתח הרב שנוצר במלחמה. התוכנית נקראה ׳מקום בטוח׳ והיא נערכה בטבע, ביערות הצפון. הסיבה לכך היתה שיערות רבים נשרפו כתוצאה מנפילות הטילים. הילדים, שראו את היערות השרופים, ראו גם את ניצנים החדשים צומחים מתוך האדמה השחורה וראו את היער המשתקם מתוך עצמו. לא היה צריך להרצות להם על כוחות הריפוי העצמי שיש להם. הם ראו זאת בעצמם, והבינו, גם אם לא במודע, שיש בהם את הכוח להתמודד עם חווית המלחמה.

הטבע כמעודד דמיון ויצירתיות

ישנם ילדים שאינם אוהבים לצאת לטבע. הם משתעממים. כשילד מודיע שהוא משתעמם בטבע, הילד בעצם מודיע שהוא כבר רגיל לרמת גירויים גבוהה כל כך, שהוא אינו מסוגל להסתפק ברמה נמוכה יותר של הנוכחות של היער. בדרך כלל ילדים כאלו רגילים לצפות בטלוויזיה, או במסך אחר שמפגיז אותם בגירויים. כאשר הילד מוצף בגירויים, הוא אינו צריך להתאמץ וליצור גירויים בעצמו, והדימיון שלו- למרות שהוא אמור להיות עשיר, הופך להיות דל, כיוון שהוא אינו מתורגל ביצירה של דברים חדשים. כל יצירה דורשת מאמץ. היא דורשת ליצור משהו שלא היה קיים קודם לכן. כאשר ילד נמצא בטבע, הוא נדרש להפעיל את הדמיון שלו, והוא מתרגל הן את הדמיון והן את כוח הרצון שלו ומחזק אותם, ותוך כדי כך מגלה כוחות ויכולות, ובעיקר מגלה את יכולתו ליצור עושר של תכנים בעצמו.

ילדים בטבע

עושר של תכנים. טיול כחלק מהשגרה של ילדי גן גפן, רעות

מה לעשות?

טיילו בטבע.

אם אתם גרים בעיר, צאו אל הטבע בכל הזדמנות.

כשאתם בטבע, הסבו את תשומת לב הילדים לצמיחה וגדילה, לסימנים של התגברות על פגיעה (אם זה ענף שנשבר ולידו החלו ללבלב עלים, או איזור שרוף שהחלו לצמוח בו עצים צעירים). אין צורך להרצות לילדים או לדחוף להם את המסר. הלמידה שלהם נעשית דרך החוויה הגופנית, לא דרך המילים.

אם יש בסביבתכם גינה קהילתית, מומלץ להצטרף אליה. הטיפול החקלאי גורם לילדים לגאווה גדולה, כיוון שהם רואים את יציר כפיהם מתפתח, והם שואבים מכך תחושת הצלחה והישג.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

בדיקה בדיקה!

הירשמו וקבלו מיד גישה ל-14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!