עכשיו ב'ליברל': סיפורה של הקהילה האנתרופוסופית בטבעון כפי שעדיין לא סופר [איגרת 107]

כתבה שבתפרסמה היום במגזין 'ליברל' מספרת בצורה אמינה ומרתקת את סיפור השתלבותה של הקהילה האנתרופוסופית בקריית טבעון, כמשל לזרמי העומק הפועלים בחברה הישראלית. להלן עיקרי הדברים

לאחרונה נוסד בישראל ירחון חדש, ליברל שמו. הירחון, שיוצא לאור במימונו של המיליארדר ליאוניד נזבלין המחזיק גם ב-20% ממניות עיתון הארץ, עוסק בפוליטיקה, תקשורת ותרבות, ועושה זאת ברצינות ראויה לשבח. בגיליון השלישי שהתפרסם היום מצאתי כתבת עומק המתחקה אחר הזרמים החברתיים הפועלים בקריית טבעון, כאשר במרכז הכתבה עומדים תקרית אדם ורטה – ספיר סבח והסכסוך בין אורט גרינברג והתיכון האנתרופוסופי שקד. הכתבה, מאת בועז גאון, מרתקת, במיוחד עבור מי שהחינוך האנתרופוסופי קרוב לליבו. מזמן, ואולי מעולם, לא זכתה התופעה התרבותית שהיא האנתרופוסופיה לסיקור כה מעמיק, מקצועי ואובייקטיבי בכלי תקשורת ארצי לא מגזרי, ומתוך הקריאה בכתבה ניתן ללמוד לא רק על החינוך האנתרופוסופי וקריית טבעון, אלא גם על הזרמים המנוגדים הפועלים כיום במדינת ישראל, ונמצאים במסלול ההתנגשות.

ניתן למצוא בכתבה תאור נרטיבי של התפתחות התיכון האנתרופוסופי בטבעון, מימיו הראשונים עם 8 תלמידים ככיתה ט7 בבית ספר אורט, דרך צמיחתו המטאורית בתוך בית הספר וזליגה המונית של תלמידים למסלול ה"אורטוסופי", ועד לחיכוכים בין התלמידים והמורים שהביאו בסופו של דבר לעזיבת היוזמה האנתרופוסופית לקמפוס מכללת אורנים בקיץ שעבר. מרואיין מרכזי בכתבה הוא אלון נבות, ראש המועצה בשנים 2004 – 2008, ודרכו ניתן לשמוע את סיפור התפתחות הקהילה האנתרופוסופית בטבעון. לא פחות מעניינת היא התבוננות הסטורית שהוא מעניק בהתפתחות הזרם החינוכי האנתרופוסופי בישראל. אני מצטט:

עלייתו של הזרם האנתרופוסופי בישראל, כזרם חינוכי פרטי ונפרד מזה של ישראל הממלכתית, קשורה בהכרח לדעיכת הקיבוצים כאליטה ישראלית מכהנת. מערכת החינוך העצמאית-קיבוצית, שפעם החליטה עבור עצמה מה ללמד ומה לא, ייצרה באמצעות בוגריה זרם חינוכי נפרד, אלטרנטיבי, פרטי ומסובסד רק בחלקו. "כשאתה גדל בקיבוץ", אומר אלון, "אתה גדל בחברה שבמהותה שואפת אל האמת. אלא שבשלב מסויים הלכה והתחזקה בקיבוצים 'תחושת ההיעדר', ומה שהיה לה להציע הרגיש ריק. במקביל, הקיבוצים, שפעם היה להם כוח פוליטי חזק דיו לייצר מערכת חינוך משל עצמם, מעיין מדינה בתוך מדינה – איבדו את הכוח הזה. אל הוואקום הזה – נכנסה האנתרופוסופיה".

הכניסה של החינוך האנתרופוסופי לטבעון (על פי ההערכות בכתבה היגרו לעיירה 300 משפחות בעקבות החינוך האנתרופוסופי. אני חושב שהמספר גבוה מזה) נתנה את אותותיה על המרקם החברתי של היישוב. רחוב הגפן, אחד משני רחובות שבהם התרכזו בשנות ה-50 עולים ממרוקו, החל להתמלא באנתרופוסופים, מה שהביא למרמור בקרב האוכלוסיות הוותיקות ברחוב. משה בן שמעון, תושב הרחוב, מספר: "עם הזמן התחילו לבוא לכאן אנשים חדשים, רובם אנתרופוסופים. על כל רחוב הגפן הם השתלטו [...] פתאום הכל בטבעון התחיל לעלות כסף, והרבה. המתנ"ס שהיה בחינם התחיל לעלות 400 – 500 ש"ח לחוג [...] את המימונה בבית שערים הורידו וכשעשיתי חפלה בבית שלי השכנים התלוננו [...] ואני כל בוקר מתעורר כי הם מנגנים לי בחליל".

לא רק ברחוב הגפן ניתן למצוא התנגדות לכניסה האנתרופוסופית; גם בבית ספר אורט עורר תיכון שקד את חמתם של המורים, עד שאלה הכריזו על סכסוך עבודה, "עד שהאנתרופוסופים יעופו". אלה הדברים שאמר רוני פיזם, מורה לכימיה באורט טבעון: "מה שקרה בטבעון הוא פיילוט של חינוך פרטי מול חינוך ציבורי. זה כל הסיפור. החינוך הפרטי הורג את החינוך הממלכתי, כי הוא לא יכול להתחרות בבית ספר של מורים צעירים ויפים וגם לא באנשים שיש להם כסף ומחפשים מותגים וססמאות. הבן של חבר הכנסת ישראל חסון למד אצלי כימיה. הבן השני שלו כבר למד באנתרופוסופי. למה? ככה, כי זה עניין של אופנה... ועכשיו חסרים לנו 30 – 40 תלמידים בכל שכבה, מה שאומר שאנחנו צריכים לסגור מגמות, ואז בית הספר שלנו הופך לבית ספר נחות! ואז מי מגיע אליו? אוכלוסייה חלשה יותר. זה כל הסיפור, וזו המטרה של הפיילוט, וכל החברים שלי מהאנתרופוסופי שצעדו איתי במחאה החברתית יכולים להגיד מה שהם רוצים – אבל טובת הכלל לא מעניינת אותם".

תקרית ורטה-סבח הציפה מתח עדתי, פוליטי ומעמדי שעד היום קיים בישראל, והמתח בין הקהילה האנתרופוסופית לבין חלק מאוכלוסיית טבעון הוותיקה, ובין אורט גרינברג לבין תיכון שקד, מתואר בכתבה כביטוי לפער בית תפיסות עולם מנוגדות. בשימוע המפורסם שנערך לאדם ורטה אמר לו מנהל בית הספר אבי שוורץ כי "כשאתה טוען נגד גוף כמו צה"ל, אז לילדים אין כלים לשפוט את מה שאתה אומר [...] במיוחד בבית ספר שאמור לחנך את התלמידים שלו לכבד את המערכת, להבין את חוקיה ולציית לכלליה". כשמשווים אמירה זו לתפיסה החינוכית האנתרופוסופית (הטוענת, בין היתר, כי יש "לקבל את הילד ביראה, לחנכו באהבה, ולשחררו לחירות"), עולה במלוא הרצינות השאלה האם באמת שני הזרמים הללו יוכלו להפגש. לאחרונה פוטר ורטה סופית מאורט גרינברג, ועבר ללמד באופן מלא בתיכון שקד.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

העגלה שלך