העצמיות המשלבת: השינוי החברתי מתחיל בתוכי [איגרת 102]

ספר חדש המגייס כספים בימים אלה מציע פרדיגמה חדשה לתפיסת האדם כישות אינדיבידואלית אך חברתית

היום הסתיים סוף-סוף המרוץ המביך לנשיאות ישראל, ואנו מאחלים לנשיא הנבחר ראובן ריבלין שיצליח בתפקידו ויחזיר למוסד הזה את הכבוד שאבד לו בשבועות האחרונים. נדמה שהמרוץ הנוכחי הוציא לאור את כל הזוהמה של המערכת הפוליטית – שחיטות, אינטרסים צרים ושום חשיבה על תועלת הכלל –  והעמיד אותנו שוב מול העובדה שהשיטה רקובה והרסנית.  אבל יש אלטרנטיבה. מתוך האנתרופוסופיה צומחת גישה חברתית, המציעה למדינה "מערכת הפעלה" מעודכנת המורה על מערכת יחסים אחרת בין הון ושלטון, בין דת ומדינה. תפיסת השילוש החברתי, המקודמת בארץ על ידי תנועת המשולש החברתי, מדברת על שינוי ברמה המדינית, והיא רלוונטית גם בארגונים וקהילות. יחד עם זאת, כל שינוי חברתי מתחיל בשינוי אישי, ועד כה נכתב פחות על השינוי הפנימי שיכול לעבור אדם הרוצה לשנות את עולמו בהתאם לתפיסה חברתית אנתרופוסופית מעודכנת. ספר חדש, מאת הפסיכולוג והפעיל החברתי ראובן שליב, עונה בדיוק על הצורך הזה ומציע פרדיגמה אנושית חדשה הקרויה "עצמיות משלבת".

לדברי שליב, קיימות כיום שתי פרדיגמות (=תפיסות מחשבתיות) אנושיות בסיסיות: האחת היא 'עצמיות שיכותית', שבה האדם תופס את עצמו קודם כל כחלק ממעגל גדול ממנו: משבט, עם, תרבות, אנושות. השנייה היא פרדיגמה של 'עצמיות נפרדת', שבה האדם תופס את עצמו כאינדיבידואל נפרד בעולם, ומהמקום הזה מקיים יחסים עם אחרים. בכל אחד מאיתנו בעצם יש כמובן לו את שתי הפרדיגמות הללו כמרכיבים בהוויה השלמה, ושליב טוען כי בתרבות המערבית הגוברת הפרדיגמה השנייה על הראשונה ויש לכך השלכות כבדות על היחסים החברתיים שלנו.

מול שתי הפרדיגמות הללו שליב מציע פרדיגמה  שלישית של 'עצמיות משלבת', שמשלבת את שתי הפרדיגמות הישנות ויוצרת מהן סינטזה גבוהה יותר. לדבריו, לפרדיגמה הזאת יש כבר תקדימים מההיסטוריה ומתקופתנו-אנו, אך היא עדיין בחיתוליה ויש לטפח אותה כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים שהאנושות מעמידה בפנינו.

ראובן, תוכל לתת לנו דוגמאות לעצמיות משלבת?

כשאנחנו עושים פרויקט קבוצתי, למשל הקמה של גינה קהילתית. כמה אנשים מתאספים, ולכל אחד יש תכונות אישיותיות, נפשיות, קצב משלו, טמפרמנט, גישה שונה. כדי שהקבוצה תעבוד ביחד בצורה טובה, חשוב שכל אחד מהאנשים יוכל לנוע בין הביטוי של האיכויות והנטיות האישיות שלו, לבין היכולת לעשות זאת בשירות המטרה הכללית. זאת העצמיות המשלבת, ובספר כמובן אני מרחיב בדוגמאות והסברים על הנושא.

עד כמה הספר שכתבת מבוסס על הגותו של רודולף שטיינר, וכמה הוא מבוסס על מחקר אישי שלך?

אני התחלתי לעבוד על הספר במודעות לכך שצורת החשיבה שלי מושפעת משטיינר, לאחר עשרות שנים של חיים בקהילות אנתרופוסופיות. אבל בכתיבה ניסיתי לפתח את הנושא מתוך עצמי, מבלי "לחזור למקורות" כל הזמן. בדיעבד אני יכול לומר שההגות של שטיינר משתקפת בספר הזה, אבל הכתיבה נועדה לפגוש את מי שלא בא מתוך האנתרופוסופיה.

"העצמיות המשלבת" הוא ספרו השני של שליב, אחרי "חינוך מרפא" שיצא בהוצאת הומני. הפעם, מבקש שליב להוציא את הספר בעזרת ההמון, ולפיכך הוא יצא בפרויקט מימון המון באתר headstart. לדבריו, הפניה לציבור מבחינתו היא דרך 'ללכת את הדיבור' ולממן ספר חברתי בעזרת הקהילה. בנוסף, זוהי דרך להגיע לקהלים חדשים, מחוץ לאנתרופוסופיה, עוד לפני שהספר יוצא לאור.

למידע נוסף (כולל סרטון) בדף התמיכה בפרויקט של ראובן שליב לחצו כאן 

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך