התגשמות חוזרת: ביקור בבי"ס אדם החדש בירושלים

התגשמות חוזרת: ביקור בבי"ס אדם החדש בירושלים

בי"ס אדם בירושלים הוא בית ספר ולדורף השני הכי ותיק בישראל, ואחד מהגדולים מבחינת מספר תלמידים. צפיפות האוכלוסין במבנה המיתולוגי ברחוב עמק רפאים הובילה למעבר בלתי נמנע למבנה חדש, שבצירוף עם שנת קורונה הביא את צוות בית הספר להתמודדות מחודשת עם שאלות של התגשמות, שינויים וקהילה

דלתות עץ מגולפות, גדולות וכבדות, פתוחות לרווחה, מקדמות את פנינו בכניסה למשכנו החדש של בי"ס אדם ברחוב כ"ט בנובמבר. כל מי שהיה במשכן הקודם זוכר את הדלתות הללו, אשר גולפו בידי תלמידי כיתה ח' כמתנת פרידה לבית הספר, ומספרות בתמונות את סיפור בריאת העולם. במיקומן החדש, מספרות הדלתות סיפור נוסף, על התגשמות חוזרת ולידה מחדש. בסיורנו במתחם בית הספר מצאנו עוד מזכרות מימי עמק רפאים 22: הטוטם האינדיאני הגבוה, שגם אותו גילפו תלמידים,  מזדקף לו בחצר המשחקים. את הפעמון הגדול, שבו צלצלו הילדים בתום ההפסקה, פגשנו בחדר המנהלת, מחכה ליום התקנתו. ללא המתקן שנשא אותו, הוא נראה הרבה יותר קטן.

בית ספר "אדם" הוא בית ספר ולדורף השני הכי ותיק בישראל (אחרי הרדוף), ואחד מהגדולים מבחינת מספר תלמידים. עם גדילתו של תיכון "אדם" הצפיפות בו הפכה לבלתי נסבלת והמחשבה על מעבר למתחם מרווח יותר הייתה בלתי נמנעת, גם אם בלתי נתפסת בהתחלה. במקביל להתרחבות הקהילה בבית ספר "אדם", ניכרו מגמות הפוכות של שינוי וצמצום בבית הספר הוותיק "בית חינוך". חלקים גדולים מהמבנה שלו, אשר הותאם למספר רב של תלמידים, עמדו שוממים. קברניטי החינוך בירושלים, בשיתוף עם הנהלת בית הספר וועד ההורים והעמותה, ראו זאת והחליטו על הצעד המתבקש: הצרחה, כלומר, החלפת מבנים בין בתי הספר. כך קרה, שבגילו המופלג צריך היה בית ספר "אדם" להתמודד עם האתגר הפיזי הבסיסי ביותר של התגשמות לתוך מבנה חדש.

חצר בית הספר

התוכנית יצאה לפועל בקיץ האחרון, בין סגר ראשון לשני. הורי בית הספר, שממש עד לאחרונה לא הורשו להיכנס אליו, לא יכלו לעזור במעבר, וכך נפל כל העומס על צוות בית הספר ואנשי מנח"י (מנהל חינוך ירושלים). ארגזים הועמסו ונפרקו עד ה-31 באוגוסט. התוצאה ניכרת: בסיור שאנחנו עורכים במקום ניתן להבחין, לצד עבודות האמנות התלויות, במרחבים גדולים וחשופים של ארכיטקטורה בית ספרית בלתי מטופלת. "ייקח זמן לחמם את המרחב הגדול הזה באסתטיקה מתאימה ולסיים לעצב את חללי הכיתות״, אומרת אלינור אברהם, מנהלת בית הספר. ״אנחנו מנווטים את הסירה קדימה ופועלים בכל המשאבים ליצור יש מאין, להפיח רוח חדשה שהיא שלנו.״

עבודת גמר של תלמידי י"ב


יותר זה פחות

יעלה שביב, מנהלת עמותת אדם התומכת בפעילות בית הספר, לוקחת אותנו להתרשם מחללי הכיתות והחצר. המשכן החדש כולל מרחבים נאים ששופצו והוכנו בהתאם לרצון ותכנון הצוות. האזור היפה והמרשים ביותר כרגע הוא חצר בית הספר, אשר נבנתה בהתאם לדרישות הצוות החינוכי, וכוללת מתקני משחק וטיפוס מעץ לטווח רחב של גילאים. גם קומת הכניסה לתיכון, אשר קיבל אגף נפרד בבית הספר, נראית עשויה כשהיא מתהדרת בעבודות סוף השנה היפות של תלמידי י"ב. הצצה לתוך הכיתות מגלה את המראה המוכר של קירות צבועים בלזור ועבודות התלמידים הכמו-זהות אשר תלויות זו לצד זו. שמחנו במיוחד לראות שבחלק מהכיתות ב"אדם" החדש ישנם פסנתרים, אותם פסנתרים של הקונסרבטוריון למוסיקה אשר עבר, כך מתברר, עם בי"ס אדם, מעמק רפאים לכ"ט בנובמבר. לא ניתן היה שלא לחשוב על שותפות הגורל שנרקמה בין שני מוסדות התרבות הירושלמיים.

בין הרגעים שבהם העיניים פוגשות את המוכר והאהוב, ניכר כי מלאכת ההתגשמות טרם הסתיימה. תהליך ההגשמה בכל מבנה בית הספר יכול לקחת שנים, עובדה העשויה להחוות כמשבר גדול. בכל זאת, בשנה האחרונה נמצאו בכך גם יתרונות; גודלו של בית הספר אפשר בתקופת הקורונה לפצל את הכיתות לקפסולות (קבוצות) ולקיים את כל הלימודים בתוך מתחם בית הספר.

משבר כהזדמנות

ניכר כי המעבר הדרמטי זעזע את אמות הספים בבית הספר. בשיחה שערכנו עם מחנכת כיתה ג', ענת עציץ, נוכחנו שצוות בית הספר נחוש להפוך את המשבר להזדמנות. לדבריה, המעבר הוא הזדמנות להתחלה מחודשת, והשטחים החדשים שעליהם יש לתבוע בעלות מאפשרים לתלמידים והצוות הנוכחי להפוך את המרחב לשלהם. "בשנים האחרונות תקופות הבניה של כיתה ג' נראו יותר כמו שיפוצים לדברים שעשו המחזורים הקודמים, ועכשיו יש לנו הזדמנות חינוכית וקהילתית ליצור יש מאין ולהיות מעורבים בלידה המחודשת של בית הספר". עם תלמידיה היא שרה את שירה של נעמי שמר, "בבית חלומותיי".

המעבר למתחם מרווח אפשר גם את איחוד התיכון עם בית הספר היסודי, מה שיצר בית אחד לחינוך ולדורף בירושלים מכיתה א' ועד י"ב. מעבר להתייעלות הלוגיסטית שמהלך כזה מאפשר עבור הצוות וההורים גם יחד, בין יתרונות ברורים נוספים, יש לו גם אפקט חינוכי שלרוב נותר סמוי מן העין. תמונת העתיד המשתקפת בתלמידי י"ב עבור התלמידים הצעירים יותר הנושאים עיניהם אל הבוגרים, הינה שלמה ומיושבת יותר מאשר זו של תלמידי ז'-ח' הסוערים, אשר מייצגים את בוגרי בית הספר כשאין תיכון.

עין לציון צופיה

בדצמבר 2005 התארחה בבית ספר אדם ד"ר מיכאלה גלוקלר, אז ראש הסקציה הרפואית בגתאנום. בהרצאה ציבורית שהעניקה היא אמרה: "ירושלים היא המקום שאליו נשואות עיני כל העולם, המקום שבו מרוכזות כל הבעיות – הרוחניות, הפוליטיות, והכלכליות. הרגשתי היא שאם יפתרו הבעיות בירושלים – הן תיפתרנה בכל העולם. אך לשם כך אנחנו צריכים מבט חדש – ופה נכנסת האנתרופוסופיה". נראה שדבריה של מיכאלה נכונים גם היום, ביתר שאת. בתוך ההקשר הזה, כשחקן חינוכי ותיק בנוף הירושלמי, לבית ספר "אדם" יש תפקיד מרכזי כגורם ממתן, מאזן ומשכין שלום. הימים הסוערים שעוברים על העיר רק מחדדים את נחיצותו. לשם כך עליו להתמודד עם האתגרים הפנימיים שמביאה עימה ההתגשמות המחודשת, וכל שנותר לנו הוא ללוות את התהליך הזה בתמיכה ואהבה.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

3
העגלה שלך