התיכון עולה כיתה: כנס מורי תיכון אנתרופוסופיים התקיים בסוכות ברמת גן

התיכון עולה כיתה: כנס מורי תיכון אנתרופוסופיים התקיים בסוכות ברמת גן

שבעה תיכונים אנתרופוסופיים פועלים בישראל, ובשנתיים האחרונות החלו גם מורי ומחנכי תיכוני הוולדורף בישראל לקיים השתלמויות משותפות. קבלו הצצה לכנס המחנכים האחרון, שהתקיים בסוכות

במהלך חופשת סוכות האחרונה התכנסו בתיכון זומר (רמת גן) כתשעים מורות ומורים מכל התיכונים האנתרופוסופים בארץ, לשלושה ימי השתלמות. יחד הם למדו באופן חי ומעשי כיצד ניתן ליישם עקרונות של החינוך האנתרופוסופי בתוך הקוריקולום של התיכון ובהתאמה לגילאי השביעון השלישי – גיל ההתבגרות. את הכנס יזמו וארגנו, זו השנה השנייה, מורים מתיכון זומר בתמיכה וסיוע של הפורום הארצי לחינוך וולדורף בישראל.

מיכאל מרל, מרכז פורום תיכוני וולדורף בדרום אפריקה, השתתף בכנס ושימש כמורה אורח. מרל, מחנך ותיק ואיש אשכולות אשר מלמד טווח רחב של נושאים מפיסלוסופיה והיסטוריה ועד מתמטיקה ומדעי הטבע, הוא אדם כריזמטי ומעורר השראה בעל הומור סרקסטי מעט. על מצב החינוך בדרום אפריקה הוא מספר:

"בית הספר שלנו מוביל מזה מספר שנים בציוני הגמר של כלל בתי הספר התיכוניים בדרום אפריקה. למעשה, ציון המתמטיקה של התלמיד החלש ביותר אצלנו גבוה מהממוצע הארצי בעשרים נקודות. אנחנו מצליחים ללמד את הילדים מתוך סקרנות, שנתמכת במתודיקה מדויקת שכנראה פוגשת נכון את בני הנוער. יש רגעים, הרבה לפני סוף השנה, שאני אומר להם 'זהו, גמרנו ללמוד את החומר שדורש משרד החינוך'. הם תמיד מופתעים, ורוצים ללמוד הרבה יותר. היחידה שלא מוכנה לפגוש אותנו לשיחה היא שרת החינוך שמכהנת בתפקידה כעשור. כנראה שמשהו בשיטה שלנו מאיים עליה."

דרך לא סלולה

מורי התיכון בארץ ובעולם מתמודדים עם סוגיות ייחודיות בתוך העולם של חינוך וולדורף.

ראשית, הידע הפדגוגי שנתן שטיינר על אודות גיל התיכון מצומצם מאד ומפורש הרבה פחות מאשר הידע שניתן לגיל היסודי, כך שמורי התיכון בכל העולם עומדים מול מציאות שבה הם נדרשים לחקור ולפרש לעצמם מה מתאים לאיזה גיל וכיצד כדאי ללמד זאת. תוכנית הלימודים בתיכונים השונים ברחבי העולם שונה מאד זו מזו (לעומת תוכנית לימודים  דומה למדי בחינוך היסודי). כך גם הסגנון והאופי של בתי הספר השונים קשורים באופן הדוק יותר לאינדיבידואלים הספציפיים שמלמדים בכל בית ספר, ולתרבות המקומית שבה פועל התיכון.

שנית, בכל העולם תיכוני וולדורף מתמודדים עם הדרישה לקיים מבחנים סטנדרטיים ולישר קו עם מערכות החינוך הממלכתיות. כתוצאה מכך, כמעט כל התיכונים בעולם עסוקים בשאלות של ויתור ופשרה בנושא תוכנית הלימודים ויישום עקרונות החינוך האנתרופוסופי בכיתות הגבוהות. בישראל, למשל, מבחני הבגרות דורשים תשומת לב רבה של התלמידים ושל הצוות החינוכי בכיתות הגבוהות. ויתורים כואבים על חינוך וולדורף נעשים מתוקף הצורך להיענות לדרישות החברתיות והחוקיות. הלחץ המופעל מבחוץ על התיכונים, באמצעות פיקוח ודרישות של הרשויות, הוא עצום. מיותר לציין שהכיוון שאליו מכוונים מבחני הבגרות הוא אחר מהכיוון שהחינוך האנתרופוסופי מנסה ללכת אליו, והעבודה הדואלית הזו שבה צוות המורים מנסה לקיים "גם וגם" היא קשה ודורשת בין השאר לשים גבולות ברורים למפעל הבגרויות. זאת משום שהנטייה של מערכת המבחנים הסטנדרטיים והבירוקרטיה הקשורה אליה היא לבלוע כל חלקה טובה בתוך סדר היום של התלמידות והמורים. חינוך וולדורף נוצר כמהלך כולל של שתיים עשרה שנים מלאות והשנים האחרונות של בית הספר הן קריטיות בהשפעתן על הנפש והחשיבה המתפתחות.

סוגיה נוספת עמה מתמודדת התנועה הצומחת של החינוך האנתרופוסופי בעולם כולו ובתיכונים בישראל בפרט, היא הניסיון המועט של צוותי החינוך והצורך ללמוד ממורים מנוסים שכמעט ואינם בנמצא. בישראל, למשל, פועלים שבעה תיכונים (הרדוף, טבעון, פרדס חנה, רמת גן, נס ציונה, ירושלים ובאר שבע) מתוכם רק לתיכון הרדוף יש ניסיון ארוך שנים; כל שאר התיכונים נמצאים בשלבי הקמה או התבססות ועדיין צריכים להישען במידה כזו או אחרת על ידע פדגוגי וליווי מבחוץ. הגידול המהיר במספר בתי הספר התיכוניים (תיכונים נוספים צפויים להיפתח בשנים הקרובות) גורם לכך שרוב הצוותים לא עברו הכשרה עמוקה וגם לא מלווים על ידי מורים מנוסים. גם הסמינרים המכשירים מורי וולדורף לא עוסקים כמעט בכלל בגיל התיכון, כך שהצורך בידע פדגוגי על גיל ההתבגרות ועל תכנית הלימודים של התיכון הוא עצום וקשה למלא אותו.

ביום השלישי של הכנס התקיימו מעגלי שיחה. אחד הרעיונות המעניינים שעלו בהם הוא  ליצור אופציה לשנת מכינה/לימודים נוספת (י"ג) שבה יערכו מבחני הבגרות, כך שניתן יהיה לקיים חינוך וולדורף מלא עד סוף כיתה י"ב. השיטה הזאת עובדת במקומות אחרים בעולם, למשל בגרמניה. הנושא הזה משמעותי מאד ודורש התארגנות ופעילות ארוכת טווח מול הרשויות וגם פנימית בתוך התיכונים. בעיניי, מהלך כזה הוא אפשרי בהחלט. השינוי המהותי שיביא עמו יעמיק וידייק את הבשורה שהחינוך האנתרופוסופי מביא לעולם.

הכנס הבא צפוי להתקיים בעוד שנה בתיכון רימון בפרדס חנה, וככל הנראה יעסוק גם בשאלת השנה השלוש עשרה ובשיתופי הפעולה בין התיכונים. קהילת מורי התיכון בישראל ממשיכה להתפתח, זו זכות גדולה עבורי להיות חלק מהתארגנות חינוכית, חברתית ורוחנית שפועלת במרץ לשנות את המציאות ולתת תקווה לעולם טוב יותר.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*