יםתואר ראשון ולימודי הוראה למחנכי וולדורף בבית ברל >>> לחצו לפרט
חינוך ולדורף וחינוך קיבוצי – נקודות דמיון ושוני [איגרת 181]

חינוך ולדורף וחינוך קיבוצי – נקודות דמיון ושוני [איגרת 181]

מה הקשר בין החינוך הקיבוצי לבין בתי ספר ולדורף? מדוע ישנם כל-כך הרבה קיבוצניקים שמצאו את דרכם אל האנתרופוסופיה, אך כיום, בישראל, היא משגשגת בעיקר בערים?

מאת יפתח שילוני // מתוך גיליון אדם עולם בנושא הרדוף // למידע נוסף

אבי נולד בקיבוץ בית זרע, וחי בו עד לסוף שירותו הצבאי. אמי היתה ילדת חוץ בקיבוץ שער הגולן, וחיתה בו כמה משנותיה המעצבות. אני עצמי זכיתי להיות חבר "השומר הצעיר" בירושלים.

משבריר הביוגרפיה הזה ברור לכל שביקרתי בלא מעט קיבוצים במהלך שנות ילדותי ונעוריי, וזכיתי לשמוע סיפורי ילדות רבים על אודות החיים בקיבוצים של ימי הקמת המדינה. כאמור - אני עצמי לא זכיתי להתחנך באותו עולם מופלא (ואידיאלי, כפי שנוהג אבי לתאר אותו), אלא בעיר הקודש ירושלים, לשם ערקו הורי. כך שתמיד קוננה בי כמיהה מסוימת אל אותו מקום קסום. בבגרותי בחרתי שלא "לשוב" אל הקיבוץ, אלא להמשיך ולחיות בקהילה עירונית, ואת אותו מפגש עם החלום אני עושה כמחנך ולדורף.

ואכן – כאשר יוצאי קיבוצים פוגשים את חינוך ולדורף, ניתן לשמוע מרבים מהם את האמירה "זה בדיוק כמו שהיה אצלנו". אם כך, הקיבוץ המתחדש היה לכאורה המקום האידיאלי לצמיחת הקהילות האנתרופוסופיות בישראל ולהתפתחותם של בתי-ספר ולדורף. כמו כן, רבים מאד מאנשי הקהילות האנתרופוסופיות בערים הם יוצאי קיבוצים או צאצאיהם. ועם זאת - רוב הקהילות האנתרופוסופיות בישראל צמחו דווקא במרחבים עירוניים.

במאמר זה אבחן את האידיאולוגיה והמבנה הקיבוצי אשר היו יכולים להתאים, לכאורה, להתפתחותן של הקהילות האנתרופוסופיות, ואנסה לתת תשובות מדוע למרות זאת התפתחו בעיקר בערים.

לקריאת המשך המאמר באתר אדם עולם // להזמנת הגיליון המודפס

יםתואר ראשון ולימודי הוראה למחנכי וולדורף בבית ברל >>> לחצו לפרט

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*