חינוך ולדורף צועד לאקדמיה [איגרת 159]

האנתרופוסופיה והאקדמיה לא תמיד הסתדרו זו עם זו, אך סימני הזמן וצרכי המציאות הביאו להתפתחויות מעניינות מאוד בחוג הוולדורף שבמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה, הגדיר אותה כ"מדע הרוח". שטיינר עצמו היה בעל השכלה מדעית ויכולת חריגה לראות את עולם הרוח. מנקודת המוצא הזו הוא יצא לחקר העולמות העליונים, שממנו נולד מדע הרוח האנתרופוסופי. בזמנו של שטיינר שלטה ברמה החשיבה המדעית המטריאליסטית, וכמובן שרוב בני תקופתו חשבו את שטיינר כהוזה. כיום, בתחילתו של עידן הדלי (שבשפה האנתרופוסופית נקרא "תקופת נפש התודעה"), יותר ויותר אנשים מקבלים על דעתם את הימצאותה של מציאות רוחנית שאינה נתפסת בחושים הפיסיים. לחשיבה המטריאליסטית נותר מבצר אחרון – האקדמיה.

ניתן לכתוב במידה של בטחון כי בין "האקדמיה" לבין "האנתרופוסופיה" קיימת תהום המשתרעת בין שתי תפיסות עולם לכאורה מנוגדות. החוקר המדעי לא יכול להתייחס לשום דבר שאינו אמפירי, והאנתרופוסוף יסתכל על הביולוג בזלזול וישאל את עצמו: איך אפשר לחקור את עולם הצומח בלי לקחת בחשבון את הגוף האתרי? איך אפשר לדעת את האדם בלי ללמוד את נושא הקארמה?

אך גם מעל לתהום הזאת מתחילים להיבנות גשרים. אחד מהם נבנה בימים אלה ממש במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מכללה זו, שבה פועלת למעלה משני עשורים ההכשרה הגדולה בישראל למורי ולדורף, עשתה צעד גדול והקימה את "המכון למחקר והכשרת חינוך ולדורף". לדברי איל בלוך, אחד ממובילי ההכשרה ומהמעורבים בהקמת המכון, מדובר בלא פחות מצעד מהפכני. אך הסיפור התחיל בנסיבות פרוזאיות יותר. "הכל התחיל כאשר ציונה שי, המנהלת המיתולוגית של המסלול, התחילה תהליך פרישה", הוא מספר. "עקב עזיבתה המתוכננת היינו צריכים לחשוב מחדש איך להתארגן, ובתהליך הארגון מחדש התבוננו בתהליכים שעוברים על חינוך ולדורף לאור המו"מ עם משרד החינוך, ולאור הצרכים שלנו כחוג. שאלנו מה ירים את האיכות, אצלנו ובכל הארץ. הבנו שצריך להפוך את החוג הקיים למכון מחקר והכשרה, וזה מה שעשינו". בלוך מוסיף כי המכון עומד על שלוש רגליים: תוכנית הלימודים הבסיסית הכוללת תואר ראשון, רישיון הוראה ותעודת ולדורף עולמית; פיתוח של נושא ההשתלמויות וההכרה בהן כגמול לקרן השתלמות; והדבר השלישי – עידוד המחקר והכתיבה האקדמית על חינוך ולדורף. "עד עכשיו כל הידע עבר בין המורים כתורה שבעל-פה", הוא אומר. "כרגע, אנשי חינוך ולדורף מתוגמלים רק כשהם בפועל מלמדים. המכון יאפשר לתגמל אנשים על כתיבה של חומרים. יהיו לכך תקציבי מחקר – ככה פועלת האקדמיה". ובתחום ההשתלמויות, בלוך אומר כי המכון יפתח הכשרות מקצועיות בתחומים ספציפיים לחינוך ולדורף, ויצור קבוצות מחקר ופיתוח עבור תחומים בוולדורף שיש רק בישראל כגון הוראת תנ"ך והשפה העברית.

אז זהו, חינוך ולדורף נהיה אקדמי?

"כמו שאני רואה את זה, ולדורף יפרה את האקדמיה, והאקדמיה תדייק את הוולדורף. היום האקדמיה יותר פתוחה למחקר בגישה האנתרופוסופית, כולל התבוננות בגישה גתאנית. ומצד שני, הגישה האקדמית, הדורשת דיוק והקפדה, יכולה בהחלט לעזור לנו".

לצד ההתפתחות הבאמת מרגשת, יש עוד נקודה שצריך לשים אליה לב. מסלול מיוחד למורי ולדורף פעילים נוסד במכללה, והוא מכיר בלימודים שנעשו בסמינרים אחרים בארץ ובעולם. לדברי בלוך, בעוד שלוש שנים הדרישה של משרד החינוך לתואר ראשון ותעודת הוראה תהיה גורפת, והוא ממליץ בחום למורים פעילים שעדיין אין להם תואר ותעודה להצטרף למסלול המיוחד, אשר מציע קיצור דרך משמעותי. מורים מתעניינים מוזמנים לתפוס רגעים אחרונים של ציונה שי, במייל tsionani@gmail.com

נועם שרון

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*