חינוך לקיימות ברשות הפלסטינית – סיפור בתמונות [איגרת 122]

הקיץ האחרון היה קשה למי שחולם על שלום במזרח התיכון. כנס שנערך ביום שלישי האחרון על ידי עמותת בוסתן בני אברהם הראה שהפתרון הוא להפסיק לחלום, ולהתחיל להגשים

כתבה לילה אלעד // צילומים בוסתן בני אברהם

מספרים על איש אחד שנסע רחוק למצוא את מזלו. עברו שנים רבות והוא לא שב מנדודיו. כעבור שלושים שנה חזר לביתו וגילה כי שכנו מעבד את חלקת אדמתו. כעס האיש מאוד ודרש את שטחו בחזרה. שכנו השיב לעומתו כי השנים עברו ושטחו נותר מוזנח ועלוב. התחיל השכן לטפח את האדמה והפריח אותה במסירות ועכשיו קשור הוא אליה עד מאוד. לא הצליחו השניים להגיע להסכמה ונשארו בריב. עד שלבסוף הלכו אל החכם באדם שישפוט ביניהם. שמע את דבריהם שלמה המלך והנה זה צודק וגם זה. ביקש שלמה לשמוע את האדמה. הובילוהו אל חלקת השדה, שם הניח ראשו על האדמה, עצם את עיניו וישן שינה ארוכה וטובה. משהתעורר החל צוחק וצוחק. הביטו בו כולם בתמיהה. אז מסר שלמה את דברי האדמה: איני שייכת לא לך וגם לא לך כי אם שניכם שייכים לי.

באופן חי, חם ומלא הומור, סיפר הראל חן – מספר סיפורים מופלא – את הסיפור הזה, ובכך פתח את הכנס "חלון לקיימות ברשות הפלסטינית" שארגנה עמותת "בוסתן בני אברהם" בשיתוף עם ארגונים ויזמים רבים, שהתקיים ב"בית הגפן" בחיפה ב-21 לאוקטובר.

לפני שהתחיל הכנס זכו המשתתפים לסיור בגנים הבהאיים. סוף אוקטובר בחיפה והראות חדה וצלולה לאין קץ והים כחול מכחול. הגנים משורטטים בדיוק גיאומטרי מושלם והנוף צלול כל-כך. כמעט אפשר לשכוח את עשן המלחמה. הסיור מודרך ע"י מתנדבת אמריקאית, המספרת בראשי פרקים על דת ה"בהאא אללה" – הרואה בכל הדתות המשך התפתחותי זו לזו ודוגלת בשלום ואחווה עולמית.

 

החלק הראשון של הכנס עסק בחינוך לקיימות ונפתח על-ידי יוסי אוד שנשבה בקסם הדבורים וגילה את שיטת הגידול הביו-דינמית. הדבורים, האחראיות על יצירת כ-40% מהמזון שלנו, הולכות ונכחדות כתוצאה משיטות הגידול הקונבנציונליות. אוד מבין את קריסת הדבורים כבקשה לעזרה וקריאת התעוררות של הדבורים אלינו בני האדם – שנזכור שגם אנחנו ישות אחת ושעלינו להפסיק לפחד, ולהתחבר זה לזה מחדש.

פיראס חמאד – מורה ממזרח ירושלים, עלה לבמה עם ארבעה ילדים מרוגשים. פיראס התחיל לעבוד בגינון עם ילד בעל בעיות התנהגות, והילד הלך ופרח ביחד עם הצמחים. שאר הילדים גילו עניין ומרפסת ביה"ס הפכה למשתלה ולחממה טיפולית. לאחר שהחיו את סביבת ביה"ס, הבשיל צעד נוסף וילדי ביה"ס החלו נפגשים עם ילדי בי"ס יהודי מירושלים לעבודה סביבתית משותפת בסטף.

את יוזמת הגן הדו-לשוני האנתרופוסופי ביפו – בוסתן יאפא – הציגו אורה בלחה וראדה ענבתאווי. הן פתחו בברכה משותפת הנאמרת בגן בעברית ובערבית. לאחר הברכה חילקו לקהל לחמניות שאפו הילדים בגן. הן תיארו את צמיחתו של הגן אשר כלל בתחילתו, לפני כארבע שנים, שני ילדים – דובר עברית ודובר ערבית – וכיום משמש מסגרת לכארבעים ילדים ומתעתד להמשיך לבית ספר. לדברי ראדה, היחס בין הגננות, הדרך בה הן נפגשות בכל בוקר, הוא הבסיס לכל ההתרחשות בגן.

רן-לוי יממורי נמלט כילד מבית הספר אל היער שם צייר פרחי בר. היום הוא מלמד ילדים ברהט לצאת מהכיתות, להתבונן ולצייר פרחי בר בלב מדבר. סרטון קצר הראה את הילדים יוצאים לראשונה מהכיתות ומתמסרים לתהליך.

 

איל בלוך, ממארגני הכנס (בתמונה מימין), השתמש בהגדרה של המושג קיימות, אותה למד מאביו –שלא הכיר את המושג העכשווי:  "להשאיר את המקום טוב יותר ממה שקיבלת אותו".

מספר פרויקטים שונים הוצגו ע"י נציגי "ידידי כדור הארץ" – ארגון עולמי העוסק בנושאים אקולוגיים באמצעות שיתוף פעולה בין עמים ותרבויות הנמצאים בקונפליקט. יובל ארבל תיאר את הפרויקט "שומרים על מי התהום", העוסק במניעת זיהום של אקוויפר ההר המשותף לישראל ופלסטין ומהווה מקור מים עיקרי עבור האחרונה. המים, בתנועתם המתמדת, לא מבחינים בין גבול לגבול וכל זיהום החודר אל מי התהום משפיע על האזור כולו. הארגון מכשיר נערים מפלסטין וישראל על מנת שיבצעו ניתור בשטח ויוכלו לאתר מקורות זיהום כגון דליפת ביוב או דלק, לאחר מכן מתבצע מיפוי וניתוח הנתונים והמידע מועבר אל הרשויות ולהמשך טיפול.

אחמד אלמסרי הציג את ארגון Comet  Me המספק אנרגיה מתחדשת עבור כפרים פלסטינים נידחים שאינם מחוברים לתשתיות חשמל או מים. הארגון עוזר להם להשיג מים מטופלים ואנרגיה נקייה באמצעות טורבינות רוח או אנרגיה סולארית. הפרויקט, שנוסד ע"י שני ישראלים, נתקל בלא מעט קשיים מן השלטונות הישראלים כגון צווי הריסה המאיימים על המתקנים. (צילום: דף הפייסבוק של הארגון)

 

וזוהי רק רשימה חלקית משפע היוזמות שהוצגו ביום החוויתי הזה. אך הדיווח לא יהיה שלם מבלי לומר משהו על האווירה האנושית החמה ששררה בכנס. איהאב בלחה מעמותת "בוסתן בני אברהם" הנחה את האירוע וברך כל דובר ודובר בהתרגשות רבה. את אורה בלחה מן הגן הדו לשוני ביפו הוא בירך במיוחד וגילה, למי שלא שם לב, שהם נשואים. הגן הוקם למעשה עבור ילדיהם המשותפים – בני שני העמים. אי-אפשר היה להתעלם מהמשמעות הסמלית והחגיגית ומהתחושה החזקה: אפשר לחיות יחד.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*