הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
כרופא (MD) מזה כ-27 שנים, אני מבקש להתייחס לאחד הנושאים החשובים העומדים היום על סדר היום הציבורי: חיסונים. התפרצות מחלת החצבת הציפה מחדש את הנושא והביאה ליוזמות חקיקה, שכבר אושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה, המאפשרות לקנוס הורים לא מחסנים ולהרחיק ילדים בלתי מחוסנים ממוסדות חינוך בעת חשש להתפרצות המחלה.
אקדים ואומר: אינני מתנגד באופן קטגורי לחיסונים, אולם אני סבור שיש צורך בשימוש מושכל ומידתי בהם, בהתאם לעקרון של הרווח של המטופלים בקבלתם, אל מול המחיר (הבריאותי) הכרוך בקבלתם, הן ברמה האישית, והן ברמה האפידמיולוגית-סביבתית.
יוזמות החקיקה בנושא החיסונים, שזוכות לקונצנזוס חוצה-מפלגות, נתמכות בשיח ציבורי המובל על ידי אמצעי התקשורת ומתבצע במידה רבה גם ברשתות החברתיות. במקרים רבים, השיח הציבורי מתאפיין בשטחיות, התלהמות ואף באלימות מילולית. סוגיית החיסונים היא מורכבת, ויש לבחון אותה באופן מעמיק וממגוון נקודות מבט.
דוגמה לדיון שטחי ומגמתי ניתן למצוא בתחקיר החיסונים של לינוי בר גפן. לדעתי התחקיר הציג את נושא החיסונים באופן חד-צדדי ובמגמתיות ברורה. מצד שני, זכיינית ערוץ 2 "רשת" העלתה באתרה ובדף הפייסבוק שלה סרטון הנותן במה לאשה המתנגדת לחיסונים. הסרטון עורר סערה, גרר ביקורת רבה על רשת והוסר כעבור זמן קצר. מכל המידע המוטה (לשני הצדדים) המתרוצץ ברשת, אני מוצא את דבריה של ד"ר שרי טנפני האמריקאית כמאוזנים ורציונאליים, ואני ממליץ למתעניינים לצפות בסרטון.
תרבות השיח בישראל ממילא אינה מן המשופרות, אך נדמה שבנושא החיסונים המצב קשה אף יותר. ניתן להבין את זה מנקודת המבט של ההורים, כיוון שהשאלה נוגעת בדבר הרגיש ביותר – בריאות הילדים. ניתן להבין את הזעם של הורים מחסנים כלפי הורים בלתי מחסנים, כיוון שמנקודת מבטם, הבלתי-מחסנים, מתוך אנוכיות וחוסר אחריות, מסכנים להם את הילדים; וניתן להבין גם את ההורים החוששים מהזרקת חיסונים אקטיביים באופן גורף ובמצרף שלא ניתן לעקוב אחרי תופעות הלוואי שלו אם כאלה מתעוררות, ואשר רואים במחלות ילדות תופעה בלתי מזיקה ואף חיונית למערכת החיסון, או שחוששים מהטענה לפיה החיסון המשולש (MMR) יכול לגרום לפגיעה נוירולוגית מתמשכת ואף אוטיזם. בתוך אווירה כזאת, קשה מאוד להגיע לחקר האמת, שמטבע הדברים היא מורכבת הרבה יותר.
מדיניות החיסונים נגד החצבת והשלכותיה
כבסיס לדיון בשאלת החיסונים בכלל והחיסון המשולש (MMR) בפרט, ברצוני להזכיר מספר עובדות היסטוריות. שלושת המחלות נגדן מחסנים בחיסון המשולש – חצבת, חזרת ואדמת – היו מחלות ילדות "מקובלות" עד לשנות השמונים של המאה הקודמת. למעשה, מרבית ההורים לילדים צעירים היום לא חוסנו כנגד המחלה בילדותם. בשלב כלשהו, במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת, החל במדינת ישראל השימוש בחיסון נגד מחלות אלו, הנקרא MMR, על שם שמות המחלות באנגלית: Measles, Mumps, Rubella.
פריחה על העור במחלת חצבת. מקור: ויקיפדיה
מאז החל השימוש בחיסון זה בארץ, החלה מחלת החצבת בפרט, ומחלות נגיפיות שונות, כלפיהן פותח חיסון בכלל, לעבור דמוניזציה. החצבת, לדוגמה, מוצגת כמחלה מסוכנת, שכרוכה בתחלואה קשה, ואף מודגש הסיכון לתמותה ממנה מעבר לכל פרופורציה, לדעתי.
הדמוניזציה של המחלות מקבלת רוח גבית חזקה מהממסד הרפואי, בו שולטת בעשורים האחרונים גישה השואפת להכחיד מן העולם מחלות מדבקות שונות (Eradication of Infectious Diseases), על ידי מתן חיסונים לכלל האוכלוסייה.
ניהול מדיניות חיסונים שכזו מתעלמת לחלוטין מכך שילדים בגילאים צעירים אמורים לעבור מחלות חם ופריחה. באופן נורמלי, תופעות של עליית חום בילדות המוקדמת הינן הרבה יותר שכיחות בגילאים המוקדמים לחיים מאשר בגילאים המבוגרים יותר. יש לכך חשיבות רבה: החל מהבנייה הטבעית של מערכת החיסון, ועד עזרה בהתגשמות של ה"אני" של הילד (אם מסתכלים על הנושא מנקודת מבטה של הרפואה האנתרופוסופית).
ידוע כי בעבר, ילדות שחלו באופן טבעי במחלת החצבת, והפכו שנים מאוחר יותר לאימהות צעירות שהניקו את תינוקן, העבירו להם בחלב האם נוגדנים טבעיים נגד המחלה. נוגדנים אלה הגנו על התינוקות נגד פגיעת המחלה. מצד שני, חלב האם של אימהות שקיבלו החיסון לחצבת, העביר את הנוגדנים להגנה מפני הנגיף בצורה פחות יעילה, אם בכלל.
היות שאיננו חיים במסגרות סגורות הרמטית באוכלוסייה מחוסנת ב-100% מפני המחלה (תמיד תהיינה אוכלוסיות שלא יחוסנו, או כאלו שקבלה של מנת חיסון אקטיבי אחת או שתיים לא הצליחה ליצור חיסוניות נאותה מהנגיף), הרי שהתפרצויות של המחלה תתרחשנה אחת למספר שנים, בהתאם למחזור החיים של הנגיף. זהו חלק ממנגנוני הסימביוזה של האדם עם הטבע. יתרה מזאת, אם ננסה לאטום עצמנו מכל אינטראקציה שכזו, ומכל מיקרואורגניזם חמור יותר או פחות, אף עלול להיווצר מצב של התפתחותן של מחלות אלימות יותר בעתיד. אולי ניתן ללמוד ממה שקורה היום עם האנטיביוטיקה, אליה מפתחים החיידקים עמידות ובקרוב ועלולה להפסיק להיות יעילה.
לחיסון כלל האוכלוסייה נגד נגיף החצבת ישנה השפעה נוספת, הבאה לידי ביטוי דווקא כאשר היא מתפרצת (אם בשל העדרו של חיסון ובין אם בשל היעדרה של תגובה נוגדנית נאותה כלפיו). במקרה כזה, התפרצות המחלה עשויה לפגוע בצורה כאוטית בבני אדם בגילים שבהם פוטנציאל הסיבוכים גבוה יותר – קשישים ותינוקות.
חיסון משולש (MMR) ואוטיזם
לצד הדיון על השפעת מדיניות החיסונים על החברה בכללותה, ניתן וצריך לדון בהשפעת החיסון על הילדים עצמם. ברצוני להתייחס לסוגיה של תופעת לוואי אפשרית, לדוגמא כלפי החיסון המשולש (MMR). מעבר לדיווחים של הורים על ירידת תאבון, עליה בפליטות של מזון, לעיתים אי שקט, ישנם דיווחים על פגיעה בקשר עין ונסיגה התפתחותית. נכון שפגיעה נוירולוגית מתמשכת (כגון הסטת מבט ופגיעה התפתחותית בתחום התקשורת) הינה נדירה הרבה יותר, אולם ידוע על דיווחי הורים כי חוו נסיגה התפתחותית שכזו, לאחר קבלת חיסון. אף אני באופן אישי טיפלתי בעבר בשני מקרים שבהם נצפתה על ידי ההורים פגיעה בקשר עין ונסיגה התפתחותית, בסמיכות זמן מידית לקבלתו של חיסון ה-MMR. אומנם אין זה בגדר "הוכחה" לקשר, אולם אין זה סביר להתעלם מהקשר ההדוק בזמן שבין הופעתם של התסמינים לבין מועד החיסון, אם השיקול הינו התועלת של החיסון אל מול המחיר (הבריאותי) שגובה עומדת לנגד עיניהם של האמונים על בריאות הציבור.
מצדדי החיסונים מתעלמים מדיווחים אלה ופוטרים אותם בלא כלום כיוון שמדובר במספרים זניחים, אך מצד שני מדגישים באופן בולט את הסיכונים שבמחלות כגון חצבת שהם זניחים מבחינה מספרית. סיבוכים חמורים אלה היו נדירים טרם השימוש בחיסונים, ונותרו נדירים גם אחריהם. הגישה של מצדדי החיסונים מקרב הרופאים בהתעלמם מדיווחים אלו מעידה על העדר יושר אינטלקטואלי והטיה מוקדמת.
בברכת רפואה שלמה לכולנו,
ד"ר אילן מקובר
***
מערכת אדם עולם מקדמת דיון ענייני ומפרה בנוגע לסוגיית החיסונים. תגובות מנומקות למאמר דעה זה יתקבלו בברכה ויתפרסמו בשבוע הבא. ניתן לשלוח לכתובת [email protected]
https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/measles
"Before the introduction of measles vaccine in 1963 and widespread vaccination, major epidemics occurred approximately every 2–3 years and measles caused an estimated 2.6 million deaths each year.
More than 140 000 people died from measles in 2018 – mostly children under the age of 5 years, despite the availability of a safe and effective vaccine."
באותה שנה שבה נכתב המאמר הזה מתו מחצבת 140 אלף אנשים – רובם ילדים מתחת לגיל 5. לשווא. תנו למספר הזה לשקוע.
״רוב הרוע בעולם – וכל הסבל המיותר שאנו מייצרים אחד לשני – אינו תוצר של מה שאנשים רעים עושים, אלא של מה שאנשים טובים עושים כשיש בידם רעיונות רעים.״
לחצבת מחסנים בישראל משנות השישים. זו הייתה מנת חיסון אחת שהייתה יחסית יעילה ובשנת 78 הוסיפו עוד מנה שהוסיפה יעילות, כך שדור ההורים של היום בהחלט מחוסן אם קיבל חיסונים בילדות – רבים מהם גם בשתי מנות. אם יש כזו טעות קריטית במאמר זה פוגע קשות באמינות שלו.
המנה היחידה שקיבלו לפני שהוסיפו מנה נובפת התגלתה כלא יעילה ולכן החליטו על מנה נוספת. מעניין עוד כמה שנים לאילו מסקנות יגיעו וכמה מנות עוד יחליטו להוסיף או להוריד.
זה לא שהיא לא יעילה, אלא שהיא יעילה בכ93% ולכן נותנים עוד מנה שאמורה לכסות ב97% (נתונים שקיבלתי מאחות טיפת חלב) ומה שעוזר בכיסוי זה חיסון העדר..
אתה מתייחס לאוכלוסיית הקשישים והילדים…
מה עם אוכלוסיה חלשה יותר, כמו מדוכאי חיסון?
אשמח לשמוע מרופא, האם לאנשים שחלו/קיבלו חיסון קיים זיכרון חיסוני אשר מגן עליהם, או שהם צריכים לנקוט בגישה קצת יותר חששנית ולהתרחק/לשים מסיכה באזורים שיש סיכוי להדבקות במחלה…
ואני נאלצת להסכים עם תמי קליין…
מדוכאי חיסון נמצאים במצב הזה עקב נטילת תרופות כימתרפיות וזה אומר שפה הבעיה. מי שמנסה לרפא את הגוך על ידי פגיעה במערכת החיסונית פוגע בגוף.
לא החצבת היא הבעיתית פה אלא ההחלשה של הגוך על ידי תרופות ואורח חיים לא בריא.
מסכים לגמרי. מחלת סרטן (ושאר המחלות המטופלות על ידי כימותרפיה) בהחלט היא "אורח חיים לא בריא" ואני באופן אישי ממליץ להימנע ממנה בכל מחיר.
בארה"ב לא מדברים על "אולי" חיסונים גורמים לאוטיזם. שם כבר רואים זאת כעובדה מוגמרת ויש לא מעט דיונים בנושא בקונגרס. שולמו פיצויים בסך העולה על 4 מליארד דולר ולשם הטיפול בנושא הוקם בית משפט פדראלי ייעודי. בקליפורניה מודבר על מגיפה של ממש כאשר כ-200 אלף ילדים הובחנו עם אוטיזם והמספרים ממשיכים לגדול. בישראל ישנם אלפים של נפגעים עם פגיעות קשות מאוד ומוות. שיתוקים, אוטיזם, פיקוסים קשים, אבדן קשר עין, נסיגה התפתחותית ועוד. אז אין שום ספק כי החיסונים ברובם מיותרים ועלולים לגרום נזקים קשים. לאפשר למשרד הבריאות להחליט על בריאות ילדינו ולהכריח הורים לחסן את ילדיהם זהו פשע חמור ביותר! משרד הבריאות בישראל מתעלם מהנפגעים לחלוטין ומכחיש כל קשר. ההורים וילדיהם נשארים חסרי אונים מול מערכת מזלזלת וכוחנית הדורסת אותם ברגל גסה.
מעניין. חיפשתי ולא מצאתי אפילו מקוראחד רציני שתומך בטיעון ששולמו פיצויים על אוטיזם עקב חיסונים. לעומת מצאתי הרבה שמראים שוויקפילד זייף תוצאות. האם תוכל בטובך לשלוח סימוכין לטיעון שלך?
הי יורם, בזמנו מצאתי חומר רב באתר של Dr. Mercula . הוא בעצמו רופא שנותן המון מידע על אורח חיים בריא ומניעת מחלות. ומפנה להרבה מקורות למידע אלטרנטיבי שהממסד מעדיף שלא נגיע אליו. בכל נושא, גם על חיסונים, יש לו מאמרים שונים וראיונות עם מומחים עולמיים. מאד מומלץ!
יש שלל מקורות ברשת לגבי תשלומים לנפגעי חיסונים בארה"ב אונליין. חיפוש סופר זרירז:
https://www.mctlawyers.com/101-million-dollar-vaccine-injury-mmr/
https://www.cbsnews.com/news/family-to-receive-15m-plus-in-first-ever-vaccine-autism-court-award/
https://www.mctlawyers.com/vaccine-injury/cases/
מקור ממשלתי:
https://www.hrsa.gov/vaccine-compensation/data/index.html
ומתוכו:
Since 1988, over 20,332 petitions have been filed with the VICP. Over that 30-year time period, 17,627 petitions have been adjudicated, with 6,358 of those determined to be compensable, while 11,269 were dismissed. Total compensation paid over the life of the program is approximately $4.0 billion.
אפי
נראה שאתה, לפחות, מסוגל ומשקיע בקריאה של החומר. הדבר מטיל עליך לפחות את הדרישה ליושר מינימלי. המספרים שהזכרת לתוכנית ה-VICP כוללים בדיוק 244 פיצויים שניתנו – מתוך 101,501,714 מנות חיסון MMR. לקפוץ על זה ולהגיד שזה מחזק את ה*שטות המוחלטת* שנאמרה כאן "בארה"ב לא מדברים על "אולי" חיסונים גורמים לאוטיזם. שם כבר רואים זאת כעובדה מוגמרת ויש לא מעט דיונים בנושא בקונגרס" – שזה ממש (אבל ממש) לא נכון?
למי שרוצה הצגה חסרת פניות של העניין וגם קלה להבנה: https://youtu.be/7VG_s2PCH_c
\
אפי תודה על "המקור הממשלתי" אבל אם כבר מצטטים בוא נצטט גם מה שפחות מתאים לאגנדה:
According to the CDC, from 2006 to 2017 over 3.4 billion doses of covered vaccines were distributed in the U.S. For petitions filed in this time period, 6,253 petitions were adjudicated by the Court, and of those 4,291 were compensated. This means for every 1 million doses of vaccine that were distributed, 1 individual was compensated.
בתרגום חופשי:
בין השנים 2006-2017 ניתנו 3,400,000,000 (3.4 מיליארד) מנות חיסון
6,253 תביעות משפתיות נידונו בבתי משפט
4,291 תביעות קיבלו כסף – בחלק גדול מהמיקרים בפשרה ובחלק גדול מהמיקרים רק עורך הדין קיבל כסף, כי לפי החוק האמריקאי בתביעות יצוגיות העו"ד זכאי לקבל כסף גם אם התביעה נידחית…
ובחשבון מהיר 4291/3400000000 פירושו שרק עבור 1 ממיליון מנות חיסון המשפחה או העו"ד קיבלו כסף.
ואם ניקח לדוגמא חצבת, התמותה היא 1/1000 חולים וסיכויי ההדבקה הם 90% כלומר הסיכוי למוות גדול פי 1,000 מהסיכוי לקבל פיצוי.
מציע לכל המתלבטים לקרוא מידע מאוזן באמת:
http://midaat.org.il/articles/understand-science/risk-management/
מאמר נפלא תודה רבה על קול השפיות
הממסד הרפואי כשל לטעמי ונפל לשחיתות
עדי, התאות(י) להסביר היכן השחיתות? אני מתקשה לראות אותה
מסכימה איתך ולדעתי אנחנו חוטאים לעצמינו. הייתי מחלקת את מתנגדי החיסונים לשניים, אלה שמקבלים הוראה מלמעלה לא לחסן, נשים אותם רגע בצד ואלה שגדלו על האמונה שחיסונים זה דבר חשוב ששינה את פני האנושות ועם השנים הבינו שגם לחיסונים יש השלכות מרחיקות לכת, כלומר פגיעה בריאותית שאי אפשר לחזור ממנה.
המלחמה של מחסנים לעומת לא מחסנים היא ההפסד שלנו. היא בעוכרינו כאוכלוסיה. לו רק היינו מאחדים כוחות, מביאים את התחום הזה לגילוי ושקיפות, ללא מגמתיות, מאמינה שהיינו מלוכדים ונשכרים.
במקום זה אנחנו נלחמים
האם לזו יקרא דיון ממגוון נקודות מבט? העלאות בעד ונגד? כל פעם אני מתאכזבת מחדש מהצהרות של דיון עמוק ומקיף, שמוכן להסתכל על מורכבות הנושא ומוצאת לא יותר מאשר עוד מישהו שמציג עמדות חד משמעיות וחד מימדיות. וכל מה שהתווסף לו הוא דיון מכיל, בטון רגשי נעים,ותו לא. לא יותר מאשר הצהרה אידיאולוגית של קבוצה חברתית בעלת אידיאולוגיה הומוגנית שההתנגדות לחיסונים היא אחד ממאפייני הזהות שלה ושאינה אמיצה דיה לבחון את הדברים ורק מחפשת אשרורים מדמויות סמכות. הלכת מן העדר כדי להצטרף לעדר חדש. כשקראתי במייל שלי את ההצהרה על כתבה מאוזנת ודיון אחר שמעלה עמדות בעד ונגד פתחתי את הלינק בציפייה דרוכה לדיון אחר, מעורר מחשבה, מאתגר, מפרה.. איזה אכזבה!
בדיוק! כל מילה
תמי קליין כל הכבוד לך!
מסכימה עם כל מילה.
ממש מאכזב.