אדם עולם כתב עת אנתרופוסופי ישראלי
בלילה בין ה-12 ל-13 באוגוסט, כמו בכל שנה, חל שיאו של מטר המטאורים הפופולרי, הפרסאידים (שנקראים על שם פרסאוס – הקבוצה ממנה מגיעים ההבזקים). עם לילות קיץ בהירים ו-100 קז״ש (קצב זניתי לשעה – כמה מטאורים אפשר לראות בשעה) לא בכדי זה המטר המרכזי של השנה.
אך מה הם אותם "כוכבים נופלים"? זהו למעשה "חצץ קוסמי", חתיכות המורכבות בעיקר מסלע, ברזל וקרח, שנמצאים על מסלול כדור הארץ סביב השמש. גודלן נע בין מספר סנטימטרים לחתיכות נדירות שיכולות להגיע לכמה מטרים.
מדריך למטאוריסט המתחיל
האסטרונומיה קוראת לאבנים האלו בשמות שונים בהתאם למיקומן ולגודלן: מטאורואיד הוא כל אבן הגדולה מאלפית המילימטר ("אבק בין כוכבי" מקוטלג מתחת לגודל זה) וקטנה מ-10 מטרים. ברגע שהמטאורואיד נכנס לאטמוספרת כדור הארץ הוא נשרף, בשל החיכוך והחום שמהירותו הגדולה (10 עד 72 קילומטרים בשנייה!) יוצרת במולקולות האוויר שסביבו, וכך נוצר אור השובל. אירוע זה מתרחש גבוה באטמוספרה (בגובה 200-80 ק"מ) והמטאורואיד הנשרף ייקרא מעתה: מטאור. המטאורים הם למעשה שובלי אור ולרוב הם נראים למשך שנייה. לפעמים נכנסים עצמים שהם גדולים יותר מכמה סנטימטרים לאטמוספרה ויוצרים "כדורי אש" בעלי שובל מרשים שיכול להיראות במשך כמה שניות. כשמגיח עצם גדול יותר ומצליח לעשות את כל הדרך עד פני כדור הארץ הוא נקרא מטאוריט. מטאוריטים הם נדירים ביותר ולכן מחירם גבוה מאוד. סלע חלל גדול במיוחד נקרא אסטרואיד. אסטרואידים יכולים להגיע לגודל של מספר קילומטרים, ועל אף שהם נפוצים במערכת השמש, רובם מרוכזים ב"רצועת האסטרואידים" שבין מאדים לצדק, והסיכוי שיסכנו אותנו נמוך מאוד. יחד עם זאת, יש כמה כאלה שחולפים בסביבתנו. פגיעה מאסטרואיד היא הרסנית (ראו דינוזאורים) ונחשבת לגורם הסיכון מספר אחד בכל מה שקשור להכחדת האנושות. לא סתם מושקעים יותר ויותר כספים במעקב אחר אסטרואידים ובדרכים לשנות את מסלולם (עוד לא נמצא פתרון).
דרישת שלום מפרסאוס. מטר מטאורים בשמי קיץ. צילום: Freepik
מיכאל רוכב על מטאור
כשחושבים על זה, מטאורים "מאכילים" את כדור הארץ בחומרים חדשים שמגיעים מחוץ למערכת השמש או שנוצרו בזמן היווצרות מערכת השמש (כשהתנגשויות היו דבר שבשגרה). יותר מכ-100 טון בממוצע של חומרים כאלה נכנסים לאטמוספירה ביום, על-פי נאס"א. לכן לא פלא שרודולף שטיינר התייחס למטרי המטאורים בכלל ולמטר הפרסאידים בפרט כתופעה שיש לבחון אותה בכובד ראש גם דרך מדע הרוח. לדבריו, הפרסאידים, שמכניסים לכדור הארץ "ברזל קוסמי" ברמה מדוללת והומאופתית מבשרים את בוא הסתיו. שטיינר מתאר מערכת קוסמית שבה הגופרית, ששולטת בקיץ ושדרכה יכולים להשתלט כוחות אהרימניים על האדם ולהורידו לפעילות מתוך האינסטינקטים הנמוכים שלו, מקבלת איזון וניגוד מכוחות הברזל. אלו מצויים בכדוריות הדם ומתבטאים במטר המטאורים, כשיקוף חיצוני של מציאות פנימית. כוחות אלו הם כוחות מיכאליים – של המלאך מיכאל. חג מיכאל, שנחגג בסוף ספטמבר, מביא לשיאה את התקופה המיכאלית של השנה, בה על האדם להצמיח בפנימיותו גילוי של רצון חופשי עז ואמיץ, בעל חשיבת לב מלאת חום וחמלה לקראת בואו של החורף. כשאתם מסתכלים על הפרסאידים – יש לכם עכשיו משאלה מתאימה.
