יורדים מהגדר? חינוך ולדורף ויחסו למהפכה המשפטית

מעל ל-300,000 אזרחים הפגינו ביום שני האחרון מול משכן הכנסת ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ, במאבקם האזרחי להגנת הדמוקרטיה הישראלית ושימור צביונה הליברלי של המדינה. בין המפגינים היו בני נוער, שחלקם הגיע מבתי ספר ולדורף מרחבי הארץ. מהלך זה הנו חריג בנוף חינוך ולדורף בישראל; אמנם, במחאות בלפור נכחו לא מעט אנשים המזוהים עם הקהילה האנתרופוסופית, אך הם תמיד עשו זאת כיחידים. הניסיון מלמד שהקהילה האנתרופוסופית בישראל נמנעת באופן עקבי מלהביע את עמדתה בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת. האם אירועי השעה החמורים מצליחים לחולל מפנה בשאלה זו? האם סוף סוף אנחנו יורדים מהגדר?

הרדוף

בתיכון הגלילי נערכה לפני שבוע התכנסות של שכבת י''ב, ובה מחנך, שהוא גם מורה להיסטוריה, נתן סקירה על אודות נושאים הקשורים ברפורמה המשפטית, כגון פסקת ההתגברות וביטול עילת הסבירות. גונן הוכברג, מחנך כיתה י''ב בתיכון, מספר על שארע: "הצגנו בפני התלמידים הן את העובדות והן את הפרשנויות, והסברנו שהם אלו שצריכים להחליט מה דעתם בנושא. אני מאמין שלתלמידים שנכחו באירוע יש כעת את הכלים הדרושים להבנת המתרחש".

לפי הוכברג, ביום ראשון השבוע התבשרו תלמידי התיכון שביום המחרת (שני) חלק ממורי בית הספר מתעתדים לעלות לירושלים להפגין, אך להערכתו רוב התלמידים לא הצטרפו אליהם במסע לעיר הבירה: "הם קיבלו מספיק זמן לארגן הסעות, אך זה לא קרה. אני משער שהרוב נשארו בבית". לשאלה עד כמה מתעניינים תלמידיו בפוליטיקה הוא עונה כי להערכתו "כשליש מתלמידי בית הספר מתעניינים בפוליטיקה ומעורבים במתרחש, שליש מתעניינים אך אינם מעורבים, ושליש פשוט חולם. אני לא יכול לבוא בטענות לשליש החולם מאחר שהתלמידים חיים בעולם מורכב ומאתגר למדי, שבו המציאות הפוליטית מאוד אלימה, ולרגישים מבין התלמידים זוהי חוויה לא פשוטה להיחשף למה שקורה". גונן מספר שבירושלים הוא ראה חבורת בני נוער יושבת על המדשאות שמחוץ לכנסת, וכשועל ולדורף ותיק זיהה שהם 'משלנו': "הם הזדהו כתלמידי תיכון 'אדם' (הירושלמי) וסיפרו שרק מעטים מהם הגיעו להפגנות שנערכו בעירם". הוכברג מסכם את דבריו באמירה הנוקבת שלהערכתו, לא כל תלמידי ולדורף ערים לגודל השעה.

טבעון

אוטובוס מלא בתלמידים ומורים מתיכון שקד יצא בבוקר יום שני מקרית טבעון לירושלים. בשיחה עם גורם מבית הספר (שביקש להישאר בעילום שם, כמו רוב עובדי משרד החינוך שהתראיינו לכתבה) הודגש כי היוזמה הייתה של ההורים. התלמידים שכן הגיעו לבית הספר השתתפו בשיחה, שבה דיבר המשפטן ערן שנדר, לשעבר פרקליט המדינה וראש מח"ש. בשיחה שנדר הסביר לתלמידים על המשמעויות מרחיקות הלכת של הרפורמה המשפטית, מנקודת מבטו כפרקליט שהיה אמון על אכיפת החוק במדינת ישראל. בראיון לאיגרת אומר שנדר כי לדעתו, לבני נוער אין הכרות מעמיקה דייה עם העולם הפוליטי, ולכן לא הם צריכים להפגין, אלא המבוגרים. יחד עם זאת, לדעתו חשוב להקנות להם אוריינות פוליטית: "בני הנוער חשופים כמו כולנו למדיה ולשטיפת המוח המוצגת בה, ולכן ראוי שידעו את המצב לאשורו, תהא דעתם אשר תהא."

במהלך השיחה שנדר השמיע לתלמידים הקלטה משנת 2012 ובה שומעים את בנימין נתניהו אומר שאם יש גוף משמעותי אחד במדינה דמוקרטית, אזי זוהי מערכת המשפט. "סיפרתי להם על חקירות ומשפטי נתניהו, וטענתי ששינוי העמדה שלו אינו מקרי." על השאלה האם הוא חש שהשיחה הייתה משמעותית בעבור התלמידים, שנדר משיב: "אני מאמין שכן. בין התלמידים הייתה גם נכדתי, איתה סיכמתי שתמשוך באוזן בכל פעם שאני אומר משהו בלתי מובן, והיא לא משכה אפילו פעם אחת." לשנדר אין הרבה מילים אופטימיות לסכם איתן את דבריו: "צריך לחפור עמוק מאוד עם טורייה בכדי למצוא דברי עידוד. אמנם היו משברים מעולם במדינת ישראל, אך זהו מצב חמור למדי."

רמת גן

שלא כמו שני התיכונים הצפוניים, תיכון "זומר" ברמת גן היה שומם לחלוטין בבוקר יום שני. מיכאל רוזנפלד, מחנך כיתה י''א ומורה למדעים, מספר ש"לרבים מתלמידי התיכון יש אג'נדה פוליטית מאוד ברורה, ומרביתם נסעו להפגין בירושלים ביום שני". מיכאל טוען שבאופן אישי, הוא אינו שמח להכניס פוליטיקה לכיתה. "אותי לימדו שיש שני דברים שאסור לראות איך עושים: נקניקים, ופוליטיקה. אני מעדיף ללמד אותם על פוליטיקה דרך התבוננות על תופעות הטבע והעולם, אך מצד שני אני לא מתנגד לכך שמורי מקצוע ינהלו איתם שיח פוליטי דרך הפריזמות שלהם."

ההתגייסות המלאה של תלמידי תיכון זומר אולי קשורה לכך שביום שקדם להפגנה הגיע לשיחת התיכון השבועית עו''ד גל לברטוב, מרצה למשפט פלילי, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ואב לארבעה ילדים בזומר בעבר ובהווה. כמו שנדר, גם עו"ד לברטוב הסביר לתלמידים על המרכיבים השונים של הרפורמה והראה כיצד לכל אחד מהם יש פוטנציאל לפגוע באופן ישיר בחייהם העתידיים במדינת ישראל. בשיחה עמו מסתבר שעבודת ההסברה לה זכו תלמידי זומר אינה פריבילגיה שהוא שומר לילדיו. "בשבועות האחרונים אני מסתובב בין בתי ספר שונים ומסביר לתלמידים כיצד יש ברפורמה ואף בכל אחד מחלקיה בנפרד כדי להפוך את השלטון במדינתם לאבסולוטי ואת הדמוקרטיה לדיקטטורה. כשמדינה דמוקרטית הופכת לדיקטטורה, זהו רגע מבחן עבור האזרחים שצריכים להחליט אם הם אזרחים או נתינים, בני חורין או עבדים. אם יש להם עמוד שדרה מוסרי או לא. אם לאחר סירוס הרשות השופטת וביטול יכולתה לפסול חוקים הפוגעים קשות בזכויות האדם ובשוויון, הכנסת תחוקק חוק לפיו נשים מחויבות לפנות את הכיסא האוטובוס כשגבר מעוניין לשבת בו – האם עליהן לציית לו? אם וכאשר יחוקק חוק לפיו יולדת ערביה אינה רשאית לשהות באותו חדר אשפוז עם יולדת יהודייה – האם יש לציית לו? האם זה לגיטימי שהרוב בכנסת רשאי להפוך את ישראל למדינה שאינה דמוקרטית? לטעמי, התשובה השלילית מתבקשת ומתחייבת".

נס ציונה

בתיכון ולדורף "שיבולים" שבנס ציונה, שיחות התיכון שמוקדשות לרוב לאקטואליה, עוסקות לאחרונה בנושא המהפכה המשפטית וההפגנות נגדה. נועה פריגל-וסרמן, מחנכת כיתה י' בבית הספר, אומרת שהיוזמה לשיחות הללו מגיעה מכיוונם של המורים, שרובם משתתפים בעצמם בהפגנות, וכמותם חלק מתלמידי כיתה י"ב.

לצד השיחות, בחרו בתיכון שיבולים לעסוק בשאלה גם בדרך אמנותית. כיתה י' מעלה השנה את המחזה "זעקי ארץ אהובה", עיבוד לרומן מאת הסופר הדרום אפריקאי אלן פטון. הרומן נכתב בתקופת העלייה לשלטון של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, והפך ברבות השנים לסמל לביקורת ומחאה על תופעת אי-השוויון והאפליה שחוותה המדינה.

גם גננות רוצות למחות

לא רק מורי ולדורף ביקשו לממש ביום שני את זכות ההפגנה שלהם, אלא גם גננים וגננות. גננת מצפון הארץ, שעובדת בגן ולדורף השייך למשרד החינוך, מספרת: "היה דיון מאוד מורכב בין הגננים, ההורים ומשרד החינוך. מרבית הגננים חשו חובה לנסוע להפגין, אך ההורים ביקשו שנגיע לגן מאחר וגם הם רצו לקחת חלק בהפגנות, שהרי אי-אפשר לקחת פעוטות לאירוע כה המוני. ולצד כל זה, משרד החינוך הפעיל עלינו לחצים אדירים שהגן יפעל ביום שני כסדרו ואף איים בפיטורים אם לא נעקוב אחר ההוראות". לצד האיומים ממשרד החינוך, שהגיעו בעידודו של שר החינוך (ששני בניו הם בוגרי בית ספר זומר), הגננת מציינת שהיה דיאלוג בין הצוות החינוכי לבין משרד החינוך וההורים, באמצעות התכתבויות וואצפ שנמשכו אל תוך הלילה. "בסופו של דבר הצלחנו למצוא פשרה מסוימת, שאפשרה לחלק מהגננים לנסוע. אני, לדוגמא, נשארתי בגן, יחד עם גננת מחליפה מקסימה שמעולם לא שמעה על חינוך ולדורף, אך עמדה במשימה בגבורה. מה גם שמרבית ההורים התחשבו בנסיבות, ולא שלחו ביום שני את הילדים לגן."

זה הזמן להתעורר

מטרת העל של חינוך ולדורף היא טיפוח ילדים לכדי הגרסה הטובה ביותר של עצמם. בתוך משימה זו כלולה השאיפה לבסס בנפשם של התלמידים חירות פנימית ומודעות לעולם והחברה שבתוכם הם חיים. הדרך לשם עוברת דרך תוכנית לימודים מותאמת גיל שמתחילה מעטיפה מגוננת בגיל הרך, ממשיכה בחשיפה הדרגתית לעולם בגיל בית הספר היסודי, ומסתיימת בפרויקטים חברתיים בתיכון. נראה שאירועי השעה הבאמת חריגים הביאו את הצוותים הפדגוגיים, לפחות בחלק מהתיכונים, להפסיק לפחד מלדבר על פוליטיקה עם תלמידיהם. חשוב להבהיר כי בהתאם להנחיות משרד החינוך, מורים בתיכון יכולים לשוחח על פוליטיקה עם תלמידיהם; מה שאסור להם לעשות הוא לנסות לכוון אותם לדעה מסוימת. נראה שבמקרה של המהפכה המשפטית שלפתחינו, מספיקה הצגת הדברים כמו שהם בכדי לאפשר לכל אדם סביר לגבש את דעתו.

לצד ההתפתחות המבורכת בגזרת התיכונים, חייבים לשאול את השאלה: האם התפתחות זו תזלוג גם אל החוגים המבוגרים יותר בקרב הקהילה האנתרופוסופית בישראל? האם אנחנו כקהילה בשלים לרדת מהגדר?