ילדים "נפיצים" והגן כסביבה מרפאה [איגרת 227]

גיליון מספר 227, 25.10.16 | שבוע 30, לוח השנה לנפש

איסרו חג בסוכות ובפסח הוא יום טוב שבוחן עוד קצת את קצה גבול היכולת של הורים בישראל. ועבור הגננים והגננות האנתרופוסופים בישראל זה יום עוד יותר טוב, כי בו הם מתכנסים מכל קצוות הארץ ומשתלמים במלאכת הקודש שלהם, היא מלאכת חינוך הגיל הרך.

היום התקיים בבית ספר שקד שבקריית טבעון כנס הסתיו, תחת הנושא "הגן כסביבה מרפאה", בנוכחות שיא של 250 אנשי חינוך. מי שארגנה השנה את הכנס היא המחנכת הוותיקה מיריה רון, ולשאלה מדוע נבחר הנושא הזה היא ענתה כי הוא עלה מהשטח. "כבר כמה שנים אנחנו שמות לב שיש היום ילדים עם סף רגישות מאוד נמוך. ילדים שמסוגלים להרים כיסא על גננת, להשתולל ולצעוק בגן. סטפני אלון, אחת מחברות המעגל שגם נוסעת לעבוד עם ילדים באזורי סיכון ברחבי העולם, סיפרה לנו על הילדים שהיא פוגשת באזורי האסון, וראינו שאין הרבה הבדל בין ההתנהגות שלהם לבין ההתנהגות של חלק מהילדים שגדלים פה. זה גרם ללנו להבין שבתרבות שלנו היום, גם ילדים שגדלים לכאורה במקומות בטוחים, מפתחים התנהגות של ילדים שנמצאים בסיכון".

מדוע זה קורה?

"זה קורה כי התרבות שלנו לא מותאמת לילדים. זה מתחיל בשעות ארוכות בגני הילדים, יש הרבה ילדים שנמצאים בגן מ-7:30 ועד 17:30; וזה ממשיך בכך שילדים היום חשופים דרך המדיה האלקטרונית לדברים מזעזעים, שבכלל לא אמורים להגיע אליהם. כל ילד שגדל בתרבות שלנו הוא פצוע במידה כזאת או אחרת. לכן החלטנו שהפעם הכנס יעניק לאנשי החינוך כלים להתמודד עם הפצע אצל הילדים".

כיצד זה בא לידי ביטוי בתכני הכנס?

"הסדנאות עסקו בדברים שהמחנכים יכולים לעשות בגן: תנועה, יצירה בעץ וצמר, ארגז חול, סיפורים מרפאים, וגם עבודה עם ההורים והקהילה. ההרצאה המרכזית ניתנה על ידי יהודה תגר, שדיבר על פיתוח אמפתיה מתודית. הראנו לאנשי החינוך שיש הרבה מאוד מה לעשות עם ילד בגן עצמו, לפני ששולחים אותו לטיפול."

לטובת אלה שלא מכירים, ספרי לי קצת על מעגל הגנים.

"מדובר בגוף התנדבותי של מחנכים, גננים וגננות מהשטח, מלווי גנים ומורים בהכשרות. מטרתם היא ליצור מעגל של תמיכה ולעזור לגני ולדורף בישראל להיות ישות, לתת לה גוף. המעגל לוקח אחריות על ההתמקצעות, העצמת החברים, עזרה בעמידה בדרישות משרד החינוך ועוד. אנחנו גוף מובחן מהפורום הארצי לחינוך ולדורף, שממוקד בבתי הספר, אבל נמצאים בקשר קרוב איתם. אנו עובדות ביחד שנים ארוכות, ונשמח להצטרפות של כוחות חדשים". מיריה מבקשת לנצל את ההזדמנות ולפנות לגנים שעדיין אינם חברים במעגל להצטרף לרשימת הקשר ([email protected]) ולקחת חלק בפעילות. ובקשה אחרונה היא מפנה אליהם – לפנות את הגננים והגננות מעבודה באיסרו חג. "חשוב לתת לאנשי החינוך להמשיך להתמקצע".