כל העולם במה ושם המעיין

במת התיאטרון שימשה מאז לידתה ביוון העתיקה כמקום חניכה – הן של השחקן והן של הצופים, מקום בו תהליכים אנושיים מוצגים מחוצה לנו, ובכך מאפשרים לנו לעבד אותם גם בתוכנו. אך האם כדי להעביר לצופה את חוויותיה של דמות על השחקן לחוש בתוכו את כל קשת הרגשות שהיא חווה – מכאב ועד עונג? שטיינר מציע את מעיין האני הנני כדרך אל תוך מסתורי הדרמה והחיים

רוצים להמשיך לקרוא?

הכניסה לבעלי מנוי למגזין אדם עולם

התחברו עכשיו הצטרפו