לדבר בשפת הכוכבים
כוכב נוצץ, נוצץ

לדבר בשפת הכוכבים

מבט חדש על ילדי הכוכבים: ילדי האינדיגו, הקריסטל והזהב, שמתגשמים בעשורים האחרונים אל כוכבנו ובלבם בקשה: שנזכור את עצם היותנו רקמה אנושית אחת

"אני מרגיש, כמו מותר מכישוף,
את  ילד  הרוח  בחיק הנפש;
בבהירות לב
הרתה מילת היקום הקדושה
את פרי התקווה השמימי,
הצומח בחדווה אל מרחבי תבל
מתשתיתה האלוהית של ישותי"

(ר. שטיינר)

מי הם הילדים שמגיעים אלינו היום? אלו איכויות ומסרים יש להם עבורנו? האם נוכל להסתכל על האתגרים שהם מביאים כמתנות של התפתחות עבור החברה שלנו, ואיך כל זה קשור לשינויים הפלנטריים שמתרחשים בקוסמוס רחב הידיים?

אלו הן רק חלק מן השאלות שעולות בהקשר של הילדים של תקופתנו. במאמר זה, אני מבקשת להתבונן בילדים הללו במבט חדש ורחב, מתוך רצון לפתוח שער לשאלות ומחשבות רעננות על הנושא.

במגזין אדם צעיר נשאלו ילדים "מה הייתם רוצים לדעת ואתם עדיין לא יודעים?" קראתי בעניין את התשובות השונות שלהם, מחפשת את הבקשה המשותפת שמאחורי הדברים.

"הייתי רוצה ללמוד גלישת רוח, קרטה, לצלול, לקרוא ולכתוב בעברית באנגלית וערבית", אומר עומר בן השבע. רני בת התשע כותבת: "הייתי הכי רוצה לדעת שיהיה לי כלב – בטוח!! וגם – איך זה להיות בחלל?" שירה, בת שמונה וחצי, עונה: "הייתי רוצה לדעת מה יקרה בעתיד ואיך העולם ייראה בעוד 100 שנה." ומתן בן ה-11 מסכם: "מה שאני רוצה לדעת הוא את התשובה לשאלה: מהי משמעות החיים?"

אם מישהו אוהב פרח,
שבכל מליוני הכוכבים
יש רק אחד כמוהו,
די לו להסתכל בכוכבים
וכבר הוא מאושר.
הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום.

(א. דה סנט-אכזופרי)

חוסר איזון בין פנים לחוץ

ילדים נולדים אל עולמנו הגשמי מעולמות הרוח העליונים.  מהרגע שנולדו – מצוידים במערכת החושים, שמהווים מעין שערים של מפגש ולמידה את עצמם ואת העולם – הם מבקשים להכיר את הגוף לתוכו נכנסו, לחקור את העולם אליו הגיעו, לומדים בהדרגה לנוע בחופשיות, לרוץ, לקפוץ, לטפס; מבקשים לאחוז בגופם כבביתם החדש. חלקם, עוד זמן רב בילדותם, משאירים חלון פתוח לעולם הרוח; שואלים בפליאה על החיים שבקוסמוס הגדול, רוכבים על קרני ירח אל כוכבים רחוקים, ממריאים בחללית מהירה המנצנצת בשלל אורות. מבקשים לפענח את משמעות נתיבם הייחודי בחיבור שבין הרוחי והארצי.

תהליך ההתגשמות מלווה באתגרים שונים. חלקם מוכרים לנו יותר וחלקם מעוררים לשאלות חדשות לגמרי ודורשים מאתנו, כחברה אנושית, לפתח מיומנויות שונות של הקשבה ועשייה.

את התופעות הגלויות לעין בקרב חלק מהילדים האלו, ניתן לראות כתנועה המבקשת איזון בין פנים לחוץ: נוכל לראות ביניהם ילדים עם "נטייה החוצה", שיכולה להתבטא, למשל, בחוסר שקט, תזזיתיות, אימפולסיביות, התפרצויות זעם או חוסר קבלת סמכות. התנהלותם אינה "נושמת" ואף חרדתית. חלקם אינם חשים היטב את גבולות גופם הפיזי, המרחב של האחר ושלהם מתערבב. ואז, כשמשהו קורה לאחר – הוא כמו מתרחש גם בפנימיותם. כל נגיעה מקרית או מילה שנאמרה – מפורשת על ידם כאילו נאמרה במכוון אליהם.

ישנם ילדים עם "נטייה פנימה" – מכונסים או מנותקים, מרחפים בעולם משלהם, נוכחותם בגופם הפיזי חלשה או מסורבלת. התנהלותם מאופיינת בחוסר זרימה במרחב. לעתים הם יתמודדו גם עם אתגרים חברתיים בשל הקושי שלהם לפרש מצבים שונים.

ניתן לראות כי בשנים האחרונות, יותר ויותר ילדים מתקשים ליצור את האיזון שבין הפנים לחוץ ומביאים עמם שלל של תופעות וסימפטומים. בעיות קשב, הפרעות חרדה, קשיי הסתגלות שונים, קשיים בתקשורת – אלו הם רק חלק מהאתגרים השכיחים כיום.

תופעות אלו דורשות מאתנו מבט חדש.

לחפש את השלם

מבט חדש על הילדים האלו מתחיל מתוך נקודת הנחה ראשונית הרואה כל אדם, כל ילד, כישות שלמה שמגיעה לכאן על מנת להתפתח. בעצם הכניסה של הרוח לגוף הפיזי נוצרים פערים שהם חלק "מלהיות בן אנוש על פני האדמה". שטיינר דיבר על ההתגשמות כמצב היוצר חוסר איזון ואת החינוך כתהליך של ריפוי וחיבור מחודש.

אצל כל אחד מאתנו קיימים פערים, והריפוי מתחיל קודם כל בכך שנאפשר לעצמנו להכיר, לקבל ולהכיל את הפערים האלו. בהמשך נוכל לבנות גשרים – בתוכנו ועם הסביבה – על מנת לבטא את המהות שלנו באדמה בצורה המלאה והמיטיבה.

לכן, כשלפנינו ילד המגלה קשיים שונים, חשוב שנחזיק בתוכנו, כנקודת מוצא פנימית, את השלם שהוא מהווה. שנחפש את ה"שלם" הזה – במבט עיניים, במגע, באינטואיציה, בחלום שמגיע אלינו בלילה, בתובנה ובידיעה, בהרגשה. שנזהה את הרגע בו היופי שלו קורן למול עינינו.

כיצד הגענו עד הלום

היבט נוסף של המבט החדש הוא היכולת להבין שילדים אלו מגיעים בתקופה ייחודית, המאופיינת בשינויים פלנטריים רחבים. כדי להבין את הילדים על האיכויות המיוחדות שלהם, לצד אותם תופעות וסימפטומים שהוצגו קודם, חשוב להסתכל על השינוי הפלנטרי שמתרחש בקוסמוס כולו, עד למרחב האדמה.

הבריאה היא רחבת ידיים ומכילה יקומים רבים בהם מתקיימות תצורות חיים שונות ומגוונות. מרחב האדמה מהווה מעין "בית ספר קוסמי", ייחודי מאוד בבריאה - כמקום היחידי בו מתרחשת התגשמות של רוח אל גוף פיזי מוצק. מבחינה פלנטרית, אנו מצויים בתקופת מערכת השמש, שמכילה בתוכה 7 שלבי התפתחות תודעה פלנטריים (החל משבתאי קדמון, שמש, ירח, אדמה, ובהמשך ההתפתחות עוד מחכים לנו שלבי ההתפתחות של צדק, ונוס ווולקן). האדם התגשם למרחב הזה דרך התפתחות פלנטרית שהתמצקה בהדרגה מהוויה של רוח להתממשות והתגשמות של חומר פיזי.

הילדים שמגיעים למרחב הזה מהווים חלק מאותו שינוי קוסמי רחב ממדים שמבקש להזכיר לאנושות את שורשיה הרוחניים והקוסמיים ולאזן את הכיוון המטריאליסטי אליו היא צועדת

תהליך ההתפתחות הקוסמי עבר דרך ארבעת היסודות והשתקף במבנה הפלנטה ובאדם: בראשית היתה כאן הוויה של חום, אש (תקופת שבתאי קדמון), ההתפתחות המשיכה להתרחש דרך יסוד האוויר (תקופת שמש), אל יסוד המים (תקופת ירח קדמון) ועד האדמה (תקופת אדמה – בה אנו מצויים כעת). במהלך ההתפתחות הפלנטרית הלכה האדמה והתמצקה, עד שהגיעה למצבה הדחוס והצפוף שמוכר לנו כיום. גם האדם, במקביל להתפתחות האדמה, התגשם לכאן בהדרגה, כישות של חום ואור; מחובר באופן רציף לרוח ולפעימת המקור שלו, תוך שהוא בונה את הגופים הארציים שלו.

בשלב מסוים בהתפתחות מתרחשת אותה תמונת התגשמות יפה (אותה אנו אוהבים לצייר בכיתה א' עם לימוד האותיות) -  שבה האדם ניצב עם שתי רגליו על האדמה, פורס ידיו לשמים, ומכריז "אני אדם". ברגע הזה האדם נפרד אמנם מהאחדות הכוללת ושוכח שהוא חלק מהשלם, חלק מהרוח הגדולה, אולם  ידיו הפרוסות לשמים מסמנות את העתיד לבוא, שכן, בה בעת ובהדרגה, נפתחת בו, באמצעות הכוחות החדשים שנוצרים בפנימיותו, האפשרות לחזור לרוח ממקום חדש – מקום תבוני, מודע ועשיר יותר. הרוח מתעוררת בקרבו מבפנים והמפגש עם ההיקף מתחיל להיווצר, מתוך החיבור של כל ישות אנושית לכוכב הפנימי הזוהר בתוכה.

שטיינר מתאר את הכיוון ההתפתחותי העתידי של האדם כך שהאדם יהפוך מישות נבראת לישות בוראת. האדם יהפוך בעצם לישות שפיתחה בתוכה את רמת ההוויה של אלוהים, ומתוך מצב הוויה שכזה – יניח את הבסיס ליצירת תקופת ההתפתחות הבאה.

מרוח לחומר ובחזרה

לאורך תקופת האדמה, זיכרון החיבור לרוח מאוד התעמעם בקרב בני האנוש. האנושות הלכה וצללה אל האדמה, אל מעמקי החומר, לכיוון מטריאליסטי שיש בו חוויה של נפרדות מהשלם, הזדהות עם הגוף הפיזי ועם החומר המוצק. בכך היא התרחקה ממהותה הקוסמית, הנצחית, ומהזיכרון הקדמון שכולנו בעצם ישויות רוח המחוברות זו לזו. המיסוך שירד על עיני הרוח של בני האדם ירד כמסך גם על כל הפלנטה. מסך זה יצר, לאורך תקופה ארוכה מאוד, הפרדה בין הפלנטה שלנו לבין הבריאה הרחבה (שטיינר מתאר אותה כתקופת הקאלי יוגה – תקופת החושך).

חשוב להבין כי הפרדה זו התקיימה גם מעבר למחזור החיים שלנו כבני אנוש (גלגול חיים), כלומר, גם מעבר ל"חציית הסף". כך, כאשר עזב האדם את גופו הפיזי, הוא יכול היה להגיע רק אל ממדי רוח עליונים מסוימים אשר מעליהם הוצבה מעין "תקרה".

מחוזות השמש הזוהרים הפכו רחוקים מאוד עבור בני האדם.

לאור הכיוון המטריאליסטי – ההפרדה והשכחה של האנושות את שורשיה הרוחניים – החל להתרחש מהלך רחב-טווח שהתאפשר על ידי כוחות רוחיים גבוהים המסייעים לאנושות. זהו תהליך פלנטרי כולל והדרגתי, שבמסגרתו החלו להגיע לעולם ארץ זרמי תודעה חדשים ודרכי פעולה רוחניות שנועדו לסייע בהתעוררותה של האנושות ולהכינה לחציית סף התפתחותית.

תהליך זה הוגשם במשך תקופה ארוכה דרך אנשים מיוחדים ששימשו כאן כשליחים עבור האנושות והביאו לכאן מסרים עמוקים של אחדות. תהליך זה מתעצם כיום, ובקרבו של כל אדם מתעוררת האפשרות לשוב ולהיות ישות בוראת אשר חיה את האלוהות מבפנים.

האדם ניצב עם שתי רגליו על האדמה, פורש ידיו לשמים, ומכריז "אני אדם". הציורים במאמר: צילה שייקביץ'

בקרבו של כל אדם טמונים השאלה וחופש הבחירה – האם להמשיך בכיוון המטריאליסטי אל מעמקי החומר, או להתעורר אל הרוח המפעמת בתוכו ובקוסמוס כולו.

בשנים האחרונות, תהליך זה חצה מסה קריטית, והמסך שכיסה תקופה כה ארוכה את מרחב האדמה – הוסר. החיבור הישיר לעולמות הרוח העליונים נהיה נגיש יותר ויותר.

כחלק מתהליך השינוי הכוללני, גם פעילותם של ארבעת היסודות – אש, אוויר, מים ואדמה – שפועלים בעולם ככוחות מתניעים, משתנה בהדרגה. אנחנו מכירים את הכוחות או האיכויות האלו בטמפרמנטים האנושיים (המלנכול, הפלגמט, הסינגווין והכולר), אך היסודות הללו קיימים בכל דבר! החל מגופנו וכלה בטבע ובקוסמוס הרחב. אם נתבונן באופן בו משולבים היסודות זה בזה בתקופתנו, נגלה כי שני היסודות הדומיננטיים כיום הם אדמה ומים. זה ניכר, למשל, בפלנטה עצמה, המורכבת בעיקר מיבשות וימים, או בגופנו הפיזי המורכב בעיקר מנוזלים (יסוד של מים) ומעצם (יסוד אדמה).

יסודות האש ואוויר המוגברים במערכת של ילדי האינדיגו נועדו לסייע להם לפרוץ מסגרות ולסלול נתיבים חדשים. כתוצאה מהאש המוגברת, נוצרת לא פעם בקרב חלק מילדים אלו פעילות לא מאוזנת של אש, שנוטה להתפרץ החוצה

חלק מהשינוי הבריאתי אותו ציינתי מתאפיין גם בשינוי הרכב היסודות. יסודות האדמה והמים הופכים למרווחים, קלושים ומעודנים יותר ויותר, ואילו יסודות האש והאוויר הולכים ומתגברים. אש – כביטוי לכוחות של בריאה, יצירה, נוכחות ורצון המחוברים לנתיב הנשמה ולתנועת הפלנטה, וכן להנעת תהליכים עבור הפרט והכלל, ואוויר – כביטוי ליכולת ליצור תנועה בהירה וממוקדת, תקשורת בהירה ורחבה וחשיבה שיש בה יותר ויותר אור.

היסודות הללו, כזכור, היו דומיננטיים בתחילת ההתגשמות הפלנטרית וכעת הם מתעצמים מחדש, על מנת לאפשר לאדם "לצאת מהבוץ" (האדמה אליה שקע) ולהיזכר במהותו הרוחנית.

חשוב להבין, כי כל המרחב הזה – על מכלול החיים המתקיימים באדמה – מגיב לשינוי הפלנטרי ולהתגברות כוחות היצירה והבריאה (אש ואוויר). הדבר מתבטא, למשל, בקצב חיים הולך וגובר ובתהליכים חיצוניים ופנימיים שבעבר היו לוקחים זמן רב וכעת נהיים מאוד מהירים.

ניתן לומר כי האנושות נמצאת בתהליכי הסתגלות לפעימת הקוסמוס החדשה, ששוטפת את המרחב בהדרגה. מרחבי השמש הזוהרים מתגלים כאן לראשונה מזה זמן רב, ובני האדם עדיין מסתגלים לבוהק ולמהירות האור ולומדים לנשום מחדש. התגברות כוחות האש והאוויר מגישה מחדש לאדם את מפתחות העצמה הפנימית ואת יכולת הבריאה כבן אנוש על פני האדמה. האדם יכול כעת לנווט מחדש בתוך מרחב כאוטי, מלא גירויים, בעל אטמוספרה רועשת, ולפתח בתוכו מרחב פנימי נושם, הפועם מנקודת המרכז הבוהקת שלו אל עבר תנועה – ששורה בה הזיכרון כי כולנו רקמה אחת חיה. כפי שניסח יפהר. טאגור: "חלמנו פעם כי זרים אנחנו... הקצנו, ונדע - יקרים אנו איש לרעהו" (ציפורי נוד, ר. טאגור, עמ' 2).

יסודות האש ואוויר המוגברים במערכת של ילדי האינדיגו נועדו לסייע להם לפרוץ מסגרות ולסלול נתיבים חדשים. כתוצאה מהאש המוגברת, נוצרת לא פעם בקרב חלק מילדים אלו פעילות לא מאוזנת של אש, שנוטה להתפרץ החוצה

איך כל זה קשור לילדים שמגיעים לכאן בתקופה זו?

הילדים שמגיעים למרחב הזה מהווים חלק מאותו שינוי קוסמי רחב ממדים שמבקש להזכיר לאנושות את שורשיה הרוחניים והקוסמיים ולאזן את הכיוון המטריאליסטי אליו היא צועדת.

אלו הם ילדים בעלי רגישות גבוהה, אינטואיציה מפותחת, וחיבור ישיר לנשמה שלהם. הם מגיעים אלינו ממחוזות גבוהים, נושאים בתוכם תודעה עמוקה של אחדות ומבקשים להביא אותה לכאן.

אפשר לראותם כשגרירים של רצון טוב הבאים אלינו "מהעתיד", בכדי לעזור לאנושות לצעוד בנתיב ההשתנות הפלנטרי הכולל.

"עליכם להבין, שאותם ילדים חדשים הם כאלה  שברובם הגדול באים מדרגות אבולוציה מתפתחות הרבה יותר, וכך משגרים עצמם כילדים אל מרחב של ארץ על מנת לסייע לו מבפנים." (מתוך "הילדים החדשים", האוניברסיטה הקוסמית).

כחלק מהשינוי המתואר בהרכבי היסודות, גם מערכי הגופים של ילדים אלו בנויים באופן כזה שהם מכילים יותר אש ואוויר ובכך תואמים את רוח השינוי. זה מאפשר להם להיות לעתים מאוד מהירים, ולפעול בריבוי מוקדים בו זמנית. יחד עם זאת, כאשר יסודות האש והאוויר המוגברים במערכות שלהם פוגשים את המרחב האדמתי הרועש והגועש – נוצרת פעמים רבות הצפה המובילה לשלל קשיים ואתגרים.

ילדים אלו נקראים לעתים "ילדי אינדיגו", ילדי הכוכבים, הקריסטל או הזהב – כחלק מביטוי לניסיון של חוקרים שונים להבין אותם ואת האימפולס אותו הם מבקשים להביא לכאן בעצם התגשמותם.

הנינג קוהלר, תרפיסט אנתרופוסוף, טוען כי בכל עידן מבקש הדור החדש להביא לחברה אימפולסים מרפאים מסוימים, כאשר האינדיבידואלים של כל דור קשורים האחד לשני בחוטים בלתי נראים. לדבריו, הילדים של ימינו "החליטו להיכנס ל'פרויקט מורחב במיוחד' [...] הם רוצים להתקדם בדילוג קוונטי של התודעה [...] מה שיש לנו עכשיו זו מהפכה שורשית. הילדים החדשים הם בכל מקום."

ארמן טאוגו וקרטו סואנס (בספרם ילדי האינדיגו – הדור החדש?) מציעים לקרוא לילדים הללו בשם הכולל: "ילדי הדור החדש", אשר לכולם מצע משותף בהגיעם לכאן. "כיום יש יותר ויותר ילדים אשר אינם מתאימים למערכת החינוך הרגילה... יש צורך להודות שמדובר בדור חדש של ילדים אשר בהתחלה היו בגדר יוצאים מן הכלל והיום הפכו לחלק מן הכלל" (עמ' 21).

מדובר בילדים בעלי רצון חזק. הם דעתנים וערניים כבר מגיל צעיר, מבקשים יחס שווה מהמבוגר, ושואלים מחדש את שאלת הסמכות ההורית. אלו ילדים אשר משתעממים בבית הספר ומחפשים השקפת עולם חדשה ורעננה. הם מבקשים מאתנו להשתנות, להתרחב, להקשיב לחדש שמלבלב, לפוגג מסגרות, חומות, ותבניות שאינן משרתות עוד את התפתחות האדם והחברה האנושית.

המגמה הכוללת של כל אותם ילדים שמתגשמים לכאן היום היא לפיכך משותפת, ובתוכה ניתן לזהות קבוצות ספציפיות של נשמות המגיעות בגלים גלים אל האדמה. כל גל שכזה נושא אתו מאפיינים, איכויות ואתגרים ייחודיים משלו, וכל גל תומך בתנועת ההתגשמות הכוללת.

מבט והיכרות עם הקבוצות השונות שמגיעות לכאן מאפשר להיטיב להבינן, ובכך לסייע להן לבטא את ישותן באופן תומך ומיטבי עבור התפתחותן ועבור הכלל.

בחרתי לאפיין כאן בקווים כלליים כמה מהקבוצות הללו (כמובן שלא את כולן, שכן יש זרמים שונים ומגוונים של נשמות המגיעות לכאן כיום בבקשן להתגשם על פני האדמה). זוהי זווית התבוננות הנובעת מההכרה כי לכל קבוצת נשמות מאפיינים ייחודיים, ועצם האפיון של ילדים מסוימים כילדי "אינדיגו", לצורך העניין, עוזרת לנו להבין מי הם ומה הבקשה שלהם בהיוולדם אל תקופתנו.

• ילדי האינדיגו: ילדי האינדיגו מגיעים לכאן בגלים מתמשכים לאורך 40 השנים האחרונות (יתכן שחלק מהקוראים ימצאו עצמם בקבוצה זו). מדובר בנשמות ותיקות שמכירות את המרחב הזה היטב וביקרו בו פעמים רבות. המונח הוטבע בשנות ה-80 על ידי ננסי אן טאפ, שראתה בראייה על-חושית את ההילות של ילדים אלו בצבע כחול כהה או אינדיגו.

ילדי האינדיגו מתוארים כבעלי רגישות גדולה, רצון חזק ומודעות גבוהה. מדברים עליהם כעל בעלי רוח לחימה, תחושת ייעוד, כנות, לא תמיד מתחברים בקלות למסגרות המקובלות ויש להם רצון עמוק לקרוא תיגר על הישן, ליצור תנועה חדשה.

ילדי האינדיגו מגיעים לכאן על מנת לעזור למרחב האדמה להשתנות. הם פורצי הדרך וסוללי הנתיבים החדשים. חלקם עושים זאת דרך טלטול המסגרות התבניתיות והקבועות (כמערכת החינוך לדוגמה) על מנת לאפשר מגמה חדשה שיש בה גמישות, חופש מחשבה, חופש תנועה ופעולה. חלק מהם מוגדרים כיום כבעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות.

"ילדים היפראקטיביים הם אנרכיסטים צעירים. הם מגיעים לאדמה עם ההצהרה: 'הנוער לחירות'. יש להם צימאון לחופש חשיבה יצירתית, תקשורתיות, יזמות ומוכנות לקחת סיכונים. למרות זאת הם אינם מקובלים בגלל האופי הפראי והבלתי מסתגל שלהם, המלווה בגישה אנטי סמכותית וחוש צדק מפותח. זה לא רצוי ונוח עבור עולם שמטפח את הטיפוס הסתגלתן ההולך עם הזרם [...] הם גם מצוידים במידה של ראייה רוחית ובעלי אינטואיציה ויכולת טלפתית [...] אלו המחויבים לחנך אותם – חייבים לפתח אמפתיה עמוקה לצימאון שלהם לחופש" (הנינג קוהלר).

כאמור, יסודות האש ואוויר המוגברים במערכת של ילדי האינדיגו נועדו לסייע להם לפרוץ מסגרות ולסלול נתיבים חדשים. כתוצאה מהאש המוגברת, נוצרת לא פעם בקרב חלק מילדים אלו פעילות לא מאוזנת של אש, שנוטה להתפרץ החוצה ולפעול על מרחב האדמה באופן שפעמים רבות יוצר בעבוע. דבר זה יכול להסביר את הקושי לקבל סמכות, את ההתפרצויות, את חוסר השקט הפנימי, את התנועתיות המרובה ועוד.

ילדי האינדיגו מבקשים מאתנו להשתנות, לצאת מהקופסה, הם מצפים שנפתח את המחשבה, את הלב ואת העשייה האנושית לטווח רחב יותר של מימוש, נוכחות ושיתוף. כשאנו רוצים לזרוע משהו חדש באדמה נוקשה ויבשה, יש צורך תחילה לתחח אותה, להפוך בה ולרווח את שורותיה הצפופות, כך היא גם מטרת פעילותם של ילדי האינדיגו: לאפשר לאדמה שהתמצקה להתגמש ולהתרווח על מנת לקבל לתוכה את הרוח.

• ילדי הקריסטל: ישנה קבוצה הולכת וגדלה של ילדים שמגיעים לכאן היום ממחוזות קוסמיים גבוהים מאוד. רבים מהם ביקרו כאן מעט מאוד, אם בכלל. חלקם יכלו להגיע לכאן רק לאחר שהוסרה אותה "תקרת זכוכית" ממרחב האדמה ונוצר הפתח הישיר למרחבי הקוסמוס רחב-הידיים. אלו הם ילדים "חדשים", לא במובן של נשמות צעירות, אלא במובן של ההיכרות המועטה שלהם עם מרחב האדמה.

בדומה לילדי האינדיגו, גם ילדי הקריסטל מבקשים לעורר את האנושות לקיומה הרוחני ולהיותנו שזורים האחד בשני במכלול התפתחות שלם. החיבור שלהם לעולם הרוח הוא ישיר, והשם קריסטל מרמז על איכות שיש בה טוהר. המעטפת סביבם עדינה עד שקופה, ואם נקשיב בשקט הם יביאו סיפורים וזיכרונות מעולמות רחוקים.

גם אצל ילדים אלו פועלים במערכת יסודות מוגברים של אש ואוויר. ניתן לומר כי הם נעים בפעימה הפועמת במקצב חדש ומהיר עד מאוד, המותאם לשינוי הקוסמי הכולל. במובן העמוק של התגשמותם יש בהם חיבור להיותם ישויות בוראות. תמונות ודימויים שמאפשרים עבורם מרחב של קסם מדברים אליהם עד מאוד כיוון שהם מזכירים להם את מהותם.

היות והם באים ממרחבים גבוהים, בעלי אטמוספרה שונה בתכלית מזו שכאן – ההגעה למרחב האדמה, על בליל הגירויים והרעשים אשר בו, יוצרת לעתים פערים גדולים בגופים שלהם והצפה פנימית שיכולה להתבטא על ספקטרום רחב מאוד של קשיים. חלקם יסווגו למשל עם הפרעות תקשורת או קשב, קשיי הסתגלות, רגישות חושית ועוד.

נוכל לראות כיום ילדים צעירים אשר מגלים מיומנויות ויכולות גבוהות, שאינן עולות בקנה אחד עם נורמות התפתחותיות מוכרות. ההתגשמות אל תוך הגופים אינה יוצרת טלטלה מיוחדת עבורם והם פנויים לסייע לנו כנשמות ותיקות וחכמות

ילדים אלו יבטאו לרוב חשיבת לב מפותחת. הנינג קוהלר כינה אותם "נשמות מנחמות", בעלות מזג דתי עמוק, החשות את האחר ללא הגנות, ורוחשות סימפתיה עמוקה כלפי כל יציר נברא.

לעתים, ההזדהות עם האחר יוצרת אצלם כאב עד רמה של פתולוגיה וחרדה, דבר הנגרם מחוסר התיאום המכאיב בין חום הנפש של הילדים האלו למרחב שיש בו נפרדות, ניכור, זרות ומרחק מהאחדות הכוללת. יש בהם חמלה לחיות ולטבע, ואנו שומעים לא פעם על ילדים שמגיל צעיר ומתוך עצמם, מחליטים שהם צמחונים ואינם מבינים איך בני אדם יכולים לאכול חיות.

החיבור הישיר לעולם הרוח מייצר מצב בו הם יכולים כמו לעלות במעלית בלתי נראית, אל מימד פנימי אחר ולחזור משם כעבור זמן מה. בפועל, זה יכול להיראות כמו התנתקויות בקשב או התכנסות בעולם שאנו תופסים כ"דמיוני", אך לרוב זהו עולם שהם מכירים היטב, בעל חוקיות שונה מזו המתקיימת כאן. הם יכולים לצייר את העולמות האלו, לבנות אותם – אם רק נאפשר... או אז מתגלה צוהר מרתק אל מימדים נוספים של תודעה וקיום.

אצל חלק מילדים אלו נזהה חוסר הבנה של תקשורת רגשית כפי שהיא מוכרת כאן. חשוב להבין כי אלו ישויות אשר מכירות מערכת תקשורת שונה, ונדרשת מהם, לפיכך, למידה תקשורתית חדשה לגמרי. הם בעצם מעין אורחים מעולם אחר, שבאים ללמוד את התרבות האנושית, על שפתה הייחודית. "המסר שלהם אלינו: 'הסגנון שלי לתקשר עם העולם הוא אחר מהסגנון שאתה מצפה לו. אנחנו מדברים שפות שונות' " (הנינג קוהלר).

ילדי הקריסטל מביאים אלינו תודעה של אחדות ומבקשים להזכיר לנו כי הכול שזור יחד במכלול התפתחות שלם ופועם. הנהר עם הציפור, הציפור עם הפרח באדמה, האדמה עם האדם, והאדם – עם הרוח השורה בכול.

• ילדי הזהב – אתייחס לקבוצה זו רק בכמה מילים. מדובר בילדים המגיעים לכאן בתקופה האחרונה. בדומה לקודמיהם, ילדי הקריסטל, גם מטרתם היא להזכיר לאנושות את שורשיה הקוסמיים ולסייע במעבר ההדרגתי של האנושות מהנפרדות אל האחדות הכוללת, שבתוכה כל אינדיבידואל קורן באורו המיוחד.

בשונה משתי הקבוצות הקודמות, ילדי הזהב יציגו, לרוב, מערך תפקודי מאוזן יותר של ארבעת היסודות בתוכם. מהות הזהב מתייחסת לאיזון שכזה.

ילדי הזהב מכירים היטב את המרחב של האדמה, ולכן הם אינם "חדשים" בהיכרותם עם החיים פה. אלו ישויות שחזרו לכאן מתוך מטרה עילאית לסייע, ליצור חיבורים וגשרים בין בני האדם, בין גוונים ותרבויות שונות.

נוכל לראות כיום ילדים צעירים אשר מגלים מיומנויות ויכולות גבוהות, שאינן עולות בקנה אחד עם נורמות התפתחותיות מוכרות (מגמה שאני מניחה שתלך ותתרחב בעתיד). ההתגשמות אל תוך הגופים אינה יוצרת טלטלה מיוחדת עבורם והם פנויים לסייע לנו כנשמות ותיקות וחכמות. הם יודעים את עצמם בגיל צעיר מאוד, מישירים מבט ונוכחים. הם אינם מקבלים סמכות חיצונית שאין בה מהות ומשמעות. הסמכות שהם רוצים לכונן היא במובן של "לסמוך". משמע, אני סומך עלייך – המבוגר החונך אותי, שתסייע לי בהתפתחותי על מנת שאוכל לממש, כאן באדמה, את החוזה הקוסמי שלי עבור הכלל.

סיכום ומבט אל העתיד:

אנו מצויים בתקופה ייחודית שמתאפיינת בשינויים פלנטריים רחבי היקף, המשפיעים גם על מרחב האדמה בו אנו חיים. אל מרחב זה התגשמו לאורך השנים ישויות בני האדם, כשהן חוקרות - במסגרת "ניסוי קוסמי ייחודי" - את ההתגשמות של הרוח לתוך חומר מוצק, פיזי. בתהליך הזה שקעה האנושות לתוך מטריאליזם ונפרדות, ושכחה את שורשיה הרוחניים והקוסמיים.

קבוצות שונות של נשמות המתגלמות כאן כילדים של התקופה שלנו, לקחו על עצמן את המשימה לסייע לאנושות להתחבר מחדש לעולמות הרוח. לקבוצות השונות יש לעתים מאפיינים ייחודיים, אך מטרתן משותפת. הם מלאי מתנות ואיכויות; בעלי רגישות גבוהה מאוד, אינטואיציה, יכולת תקשורת רציפה עם עולמות עליונים וחיבור ישיר לנשמה שלהם; הם בעלי חיבור בין ראש ללב-היודע, נושאים בתוכם תודעה עמוקה של אחדות ומבקשים להביא אותה לכאן.

חלקם, כאמור, לא מכירים את המרחב הזה, על המסגרות הקיימות בו. חלקם מבטאים קשיי הסתגלות שונים – שבידינו האפשרות להפוך אותם לאתגרים התפתחותיים ומצמיחים.

הם מבקשים מאתנו שינוי גישה, שינוי כיוון עבודה. במקום שננסה להתאים אותם אלינו – עלינו להכיר אותם ולהשתנות ביחד איתם. הם מבקשים מאתנו לתת יד מכוונת, לחנוך אותם, לעזור להם בתהליך ההתגשמות. ללמוד לנשום, לחיות ולאהוב כמו שאוהבים במקום הזה. מבקשים ליצור קהילות של לב.

הם משקפים לנו את הצורך ביצירת חברה אנושית חדשה שזוכרת את שורשיה הקוסמיים; חברה שחיה באדמה מתוך אהבה, שותפות ומימוש.

הם התלמידים שלנו וגם המורים שלנו – ומבקשים להביא את חדשות הרוח אל פתחנו.

הם מדברים בשפת הכוכבים.

האם נקשיב?


ביבליוגרפיה:

מדע הנסתר, ר. שטיינר (1998) תרגום: ד. וירשבסקי

יסודות האזוטריות, ר. שטיינר, הרצאה 26 , GA93(1905) , תרגום: מ. גולדנר

לוח השנה לנפש, ר. שטיינר (2009) תרגום: י. בן אהרון

The Message Today's Children Bring, Henning Kohler, interview by Tomas ,stockl ,Das Gotheanum, no.11 (2001)  תרגמו מאנגלית: ר. צדוק ו-י. מוריה

ילדי האינדיגו הדור החדש, א. טאוגו וק. סואנס , תרגום: י. י. גדילוב

ציפורי נוד, ר. טאגור. (1965) תרגום: פ. ש. תורן

נתיב המעבר מחינוך לחניכה, האוניברסיטה הקוסמית (2016)

הילדים החדשים, האוניברסיטה הקוסמית (2011)

מאמר זה מבטא חלק מחקירה שיצרתי בנושא הילדים של תקופתנו. הוא משלב הבנות מההתבוננות האנתרופוסופית על התפתחות האדם והעולם, לצד הבנות רחבות, מעוררות ומרתקות המובעות בנושא זה דרך האוניברסיטה הקוסמית. האוניברסיטה הקוסמית היא מרכז לימודי המבקש לקדם את החברה האנושית ומבטא תהליכים של חניכה והתפתחות דרך הבאה של הקשרים רחבים ופרספקטיבה חדשה, המחברת בין רוח לחומר בכל תחומי הלימוד.
מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר data-lazy-src="https://adamolam.co.il/wp-content/uploads/2018/10/מודעה-לאתר-אדם-עולם-min.jpg" ><noscript><img src=

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

העגלה שלך