ניקוי מדפים אביבי באדם עולם-גליונות אדם עולם במחירים מצחיקים. לחצו לפרטים

להיות אחד עם העולם: על המסע המתמיד להארה אישית [איגרת 235]

מתוך גיליון 44 של מגזין אדם עולם

אנשים מתחילים לבקש הארה בזמנים שונים ובנסיבות שונות בחייהם ומטעמים שונים. אחד המורים הרוחניים שראיינתי לאחרונה סיפר לי שבגיל שלוש,כששיחק בערב קיץ אחד בצעצוע של גופי (הכלב המצויר מאולפני דיסני) על המרפסת הקדמית של בית הוריו בטקסס, התמוססו גבולות תודעתו והיא התפשטה עד אינסוף — מבלי שהייתה לו כל יכולת להבין או לתת מילים לחוויה זו. זכר אירוע זה, שנחרט עמוק בתודעתו, הביא אותו, עשרים שנים מאוחר יותר, לנסוע למזרח ולחיות שש-עשרה שנים במנזרים ביפן ובקוריאה, במטרה לחזור אל אותו מצב תודעתי. מורה הזן שבמנזרו תרגלתי מדיטציה ביפן עבר אירוע דומה בגיל שבע-עשרה על פסגת הר אותו טיפס, ואת חווייתו תאר כך: "חוויתי את עובדת היותי אחד עם העולם ואת גדלות החיים שניתנו לי. באותה עת הרגשתי שאני גדל עוד ועוד ושאני מוחזק על-ידי הכול. ואז לא יכולתי עוד להכיל את עצמי, ובקול גדול קראתי את שמי מספר פעמים אל עבר האופק הרחוק". אותי העלה על נתיב החיפוש ספר בשם המבנה של מהפכות מדעיות של הפילוסוף תומאס קון, שקראתי (במאמץ לא קטן) בגיל שש-עשרה. בספר טוען קון שהקהילה המדעית פועלת בכל זמן נתון במסגרת פרדיגמה — השקפת עולם שמבוססת על הנחות יסוד מסוימות — שמגדירה את תחומי עולמה ומתווה את אופי הפעילות המתקיימת בתחומים אלו. תוך כדי קריאתו הבנתי, שהדברים האלו תופסים לא רק לגבי הקהילה המדעית אלא גם לגביי: גם אני חי ופועל בתוך הנחות יסוד ודפוסי מחשבה מסוימים שרכשתי מסביבתי (בתיווך השפה שבה אני חושב), ומגעי עם העולם עובר דרך מסננות אלו, מוגבל ומצומצם על ידן. גמרתי אומר לעשות את כל שעליי לעשות כדי להסיר את המסננות האלו ולהיות במגע ישיר, לא מתווך, עם המציאות. לא ברור לי איך הגיע לידיי מספר חודשים לאחר מכן, במושב בני ציון של תחילת שנות השבעים,הספר זן וחכמי זן בתרגומו של שלמה קאלו, אבל בו גיליתי שאיני הראשון שביקש לדעת ישירות את המציאות ולחיות מתוך ידיעה זו, ושלמצב זה קוראים "הארה". מקריאת ספרים התגלגלתי ל"סדנאות הארה", בהן התעמקתי במשך ימים,באינטנסיביות רבה וללא הפסק, בשאלות "מי אני?" ו"מהו העולם?", ובהמשך — למנזר זן ביפן, שבו תרגלתי מדיטציה במשך שנתיים במטרה "להגיע להארה". ה"הארה" הפכה להיות למעין מגנט חי שהרטיט ומשך אותי מעמקי נשמתי, והחיפוש אחר המצב המסתורי הזה הפך להיות הציר המרכזי של חיי.

המאמר המלא של עמיר פריימן בגליון 44 של מגזין אדם עולם פתוח לקריאה חופשית.

>>> לחצו כאן לקריאת המאמר המרתק

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*