להשאיר מאחור את תרבות הצריכה: חופשת קיץ בוולדורף קאמפ בקרואטיה [איגרת 205]

לפני כשנתיים, בחופש הגדול, נסענו כל המשפחה לוולדורף-קאמפ בהונגריה. החוויה הייתה כל-כך מוצלחת שהחלטנו לחפש ולדורף קמפס נוספים בעולם. שוטטנו באינטרנט ומצאנו אחד בקרואטיה. ככל שהעמקנו לקרוא ולראות תמונות, כך גברה התלהבותנו. דיברנו עם עוד שתי משפחות שפגשנו שנה קודם בקאמפ בהונגריה, והחלטנו לנסוע.

הפעם, בניגוד להונגריה, לא היו חברים שהמליצו או אנשים מישראל שהיו שם לפנינו. למרות ששאלנו המון שאלות ובדקנו את כל הדברים האפשריים התחושה הייתה שיוצאים להרפתקה.

נפגשנו שלוש המשפחות בעיר היפיפיה זאדר, ולקחנו מעבורת אל עבר האי אוליב. עלינו למעבורת עם אנשים רבים ונדחקנו יחד עם כולם. המעבורת עצרה בכמה תחנות באיים המפוזרים לאורך הדרך כך שלאט לאט מצאנו את עצמנו, שלוש המשפחות הישראליות, לבד במעבורת. לרגע התגנב הספק לליבנו, האם רק אנחנו הגענו לקאמפ? האם אנחנו במקום הנכון?

כל החששות התפוגגו כאשר ירדנו מהמעבורת ועל החוף חיכתה לנו הלנה היפה, כחולת העיניים, עם חיוך קורן ולבבי. קבלת הפנים הייתה חמה והתחושה הייתה טובה. מאחר ועל האי אין מכוניות, העמיסו את המזוודות שלנו על טרקטרונים קטנים, שנראו כאילו יצאו מסרט של שנות ה-70. נהגי הטרקטרונים היו בעלי הבתים שבהם התארחנו. הם פינו לנו את ביתם כך שיכולנו לחוות באופן ישיר את חייהם של המקומיים באי.

הגענו לבית שבו גרנו בתקופה הזו, התארגנו, התרעננו ויצאנו לנקודת ההתכנסות שליד המסעדה. איזור המסעדה והרחבה הגדולה שלידה מהווים נקודת מפגש יום יומי למגוון פעילויות במשך כל זמן שהותנו על האי.

להשאיר מאחור את תרבות הצריכה

התחושה הייתה שהגענו למקום פשוט ויפיפה, נוף ים ושקיעות מרהיבות ליוו את ימינו על האי, לגונות כחולות וחופים אין סופיים. במקום הייתה מכולת קטנה שהייתה פתוחה כארבע שעות ביום, שעתיים בבוקר ושעתיים בערב, והכל היה מנימליסטי ורגוע. לא היו בתים גבוהים, לא היו קניונים, לא חנויות ולא דוכנים. היו כמה מסעדות ומכולת – זה הכל. המקומיים מגדלים לעצמם את הירקות, וכל יום קיבלנו אספקה של ירקות טריים על פי בקשתנו. עם בואנו לאי השארנו מאחור את תרבות הצריכה והתחלנו לנשום, אוויר ים נקי וצלול.

הקאמפ בנוי משגרה מבורכת המורכבת ממספר סדנאות לאורך היום. מתחילים את הבוקר עם יוגה ביער ותרגילי נשימות ומדיטציה, ובהמשך יש סדנת תאטרון וג'אגלינג. לאחר מכן יש כמה אפשרויות: חלק מהמשתתפים הולכים לצלול, חלק לשחק, חלק ניגשים לסדנת ציור או סדנת עץ. בצהריים כולם נפגשים במסעדה המקומית הגדולה לארוחה משותפת. זהו זמן המפגש של כל משתתפי הקאמפ. הארוחות מגוונות וניתן מענה לצמחונים, טבעונים, רגישים לגלוטן וכו'.

לאחר הארוחה היה אפשר לבחור בין סיאסטה נעימה או השתתפות במקהלה חביבה בניצוחו של מר וואני (Vanni) האיטלקי. אפשר היה ללמוד קרואטית, להשתתף בסדנת אקרובטיקה וג'אגלינג, ללמוד ריקודים ברזילאיים ולהשתתף בתיאטרון צלליות לאור ירח. לאורך כל הימים אפשר היה להינות מהשקיעות המרהיבות על שפת הים.

כחלק מהמסורת של הקאמפ התבקשנו להשתתף בערב תרבויות. הצגנו את ישראל בדרך הומוריסטית עם חידות טריוויה על חגי ישראל וסיפורים מהתנ"ך. אורחי הקאמפ קיבלו מאתנו מתנה מיוחדת: כתבנו את שמם הפרטי בעברית על חלוק נחל שאספנו מהחוף. כמאכל מייצג הגשנו לאורחי הקאמפ תפוח בדבש ולימדנו אותם מספר מילים בעברית.

הולדורף קאמפ הקרואטי קיים 16 שנים. בתחילה הוא נדד ממקום למקום עד שבשנים האחרונות מצא בית חם על האי אוליב. לקאמפ באים משפחות מדינות שונות בעיקר מאירופה.
הכל התחיל מיוזמה של הורים מבית ספר ולדורף בזאגרב שהתאגדו ובילו את חופשת הקיץ יחד. עם השנים הצטרפו אליהם עוד ועוד משפחות. את הקאמפ מארגנים לאורך השנים מספר אנשים מייסדים בהנהלתה של לאדה סניוג המנהלת גם סמינר למורי ולדורף בקרואטיה.

ולסיכום:
אנשים נפלאים, סדנאות מלאות חדוות יצירה, אוכל משובח, חופים, מים צלולים, אי בתולי שופע טבע, מוסיקה טובה, ספורט וחברויות – הופכים לרצון לחזור לשם שוב.

ממליצים בחום רב,

רומה ומרינה בוצ'מינסקי, גיל ורותם קינן, פיני ושרון אדלשטיין.

לכל המעוניינים, ניתן לפנות אלינו לקבלת מידע נוסף על הקמפ:

שרון [email protected], רומה [email protected]

הפייסוק של הקאמפ בקרואטיה:

https://www.facebook.com/waldorfcamp