לנער את הסיסטם

שיכור, הוא בסך הכול היה שיכור. יחיד, בתוך המון; אלים ולא מוגן. צורח במקום שאין צורך לצעוק. אני זוכרת היטב את הפנים שלו, את העווית בפה, את עין ימין שתוקעת מבט קצת מטורף, קהה וחד. הוא הבליח פתאום מהקהל הרוקד ובבת אחת בצעקותיו שינה לכמה דקות ארוכות את מרקם החוויה. שעה לפני כן, הלהקה היפואית ...

רוצים להמשיך לקרוא?

הכניסה למנויים לכתב-העת אדם עולם

התחברו עכשיו הצטרפו