מגפת הקורונה: מחקר מיוחד מאת פרופ' הארי סלמאן

על אסטרטגיית הפחד

ומסר הנגיף

מגפת הקורונה: מחקר מיוחד מאת פרופ' הארי סלמאן

אף כי הוא נמצא איתנו פחות משנה, נגיף הקורונה שינה לחלוטין סדרי עולם והעמיד אותנו בפני מציאות שבה נשלל מאיתנו החופש הבסיסי לנוע, ללמוד ולעבוד. הפחד הפך מאמצעי הגנה לכלי שליטה בידי ממשלות ותאגידי בריאות, וזכויות האדם הבסיסיות כבר אינן מובנות מאליהן. מהן הסיבות החברתיות שהובילו למציאות הזאת, ומהן הסיבות הרוחניות שעומדות מאחורי הופעת נגיף הקורונה? פרפ' הארי סלמאן, במחקר רחב יריעה, שופך אור על השאלות הללו ומציע אסטרטגיה אינטגראלית ליציאה טובה יותר מהמשבר

בין פחד לאמון
(הקדמה)

את אביב 2020 אנו נזכור במשך זמן רב. העולם הותקף על ידי נגיף חדש מסין, ובתחילת חודש מרץ הגיעו מכמה בתי חולים איטלקיים תמונות דרמטיות. המומחים לא ידעו עד כמה מידבק וקטלני הוא הנגיף החדש, והשתמשו במודלים מתמטיים כדי להעריך זאת. על פי אחד מהם, למעלה מחצי מיליון אנשים היו צפויים למות ממחלת הקורונה בבריטניה לבדה. פאניקה השתלטה על ממשלות אירופה, וגם בקרב האוכלוסייה, פחד תקף את לבבותיהם של אנשים רבים. פתאום, מיליונים ניצבו בפני האפשרות שגם הם עלולים למות ממחלת הקורונה. האמצעים הנחרצים שנקטו הממשלות הרגיעו את הציבור, והדיווחים היומיומיים על מקרי מוות חדשים הבטיחו שכולם יצייתו לכללים.

הממשלות התייעצו אמנם עם מומחים, אך בחינת הנושא מקרוב מגלה כמה מעט הם ידעו, וכמה מועט היה הידע שעליו התבססו ההמלצות. הם לא ידעו עד כמה מידבק הנגיף, כמה הוא קטלני, איך הוא מתפשט, באילו תנאי מזג אוויר ולחות מתרחשות הדבקות, האם מסֵכות מעל הפה והאף יעצרו את הנגיף, האם הוא מידבק במהלך תקופת הדגירה, עד כמה גדולה הקבוצה שאינה יכולה להידבק, האם ילדים יחלו בו, כמה אנשים יחלו בצורה חמורה, וכמה חסינוּת (טבעית או על-ידי חיסונים) תידרש כדי שאפשר יהיה לדבר על חסינות עדר  על בסיס רעוע זה פעלו הממשלות בכדי להגביל ככל האפשר מגעים בין אנשים: ארצות הושמו תחת סגר, גבולות נסגרו וטיסות הופסקו. בצרפת ובדרום אירופה בחרו להטיל סגר כבד, שממש נעל את האזרחים בבתיהם. הכיסוי התקשורתי של האירוע לבש צורת תעמולה שלא העמידה בסימן שאלה את המדיניות הציבורית.

בדיעבד, לאור מידת הסכנה של הנגיף, לא ניתן להצדיק את הצעדים שנעשו. ההחלטות נלקחו מנקודת מוצא של חוסר מסוגלות, והשלכותיהן היו קטסטרופליות, כפי שאמר האפידמיולוג הבריטי טום ג'פרסון ביולי 2020: הן הפכו את העולם על ראשו ושיתקו את החיים בשביל נגיף שתוך כמה שבועות הוכח כלא יותר קטלני מאשר נגיף השפעת.

הממשלות והמומחים התעלמו מן העובדה, שהחיים תמיד כרוכים בסיכון מסוים. לא רק אנשים בסיכון הושמו בהסגר; גם אנשים בריאים, שהיו מסוגלים לקחת אחריות על בריאותם, הוגבלו לבתיהם. כך בוטלו זכויות יסוד כמו הזכות לתנועה חופשית, חופש הביטוי וחופש המחאה.

שלט ברכבת התחתית של ניו יורק. צילום: דניאל לי

מדיניות זו הייתה משותפת כמעט לכל מדינות העולם המערבי, למעט שוודיה. שם פעלה הממשלה בקור רוח, נמנעה מלהטיל סגר ופנתה לאינטליגנציה של השוודים, שהתבקשו לנהוג באחריות.  בתי ספר, מסעדות ובתי קפה נשארים פתוחים. אין דרישה ללבוש מסכה בסיטואציות חברתיות רגילות, במקומות ציבוריים ובתחבורה הציבורית. אזרחים מן האיחוד האירופי לא צריכים להציג הוכחה לבדיקת קורונה שלילית או הצהרת בריאות כדי להיכנס לשוודיה. אין גם דרישה להישאר בבידוד. ימים יגידו אם המודל השבדי הוכיח את עצמו מבחינה בריאותית, אך כבר עכשיו ניתן לומר בוודאות שהוא מנע מהשוודים את הנזקים הכלכליים והחברתיים העצומים שגורמת מדיניות הסגרים.

מה שהממשל האירופאי לא ידע כאשר התחילו להטיל את הסגר, הוא שמספר ההדבקות כבר עבר את שיאו. המחלה כבר הייתה בשלבי דעיכה. מה שלא היה צפוי הוא שהמצב בבתי האבות ייעשה חמור כל כך: כמעט מחצית ממקרי המוות התרחשה שם. ניתן היה למנוע זאת באמצעות מודעות גדולה יותר וטיפול טוב יותר בקשישים.

למעט סיבוכים ריאתיים חמורים שהתרחשו אצל אנשים שכבר היו להם בעיות בריאות קודמות, התברר שמחלת הקורונה אינה קטלנית יותר מאשר שפעת חמורה. עוד התברר כי הסיכוי שאדם בריא מתחת גיל 65 ימות ממחלת הקורונה הוא קטן מאוד. הגיל הממוצע של הנפטרים מקורונה היה מעל גיל 80. למעשה, הממשלות של רוב ארצות אירופה יכלו להסיר את הסגר כבר מקץ חודש אחד, באמצע אפריל, ולהפחית את הנזק הכלכלי, החברתי והפסיכולוגי העצום שנגרם על ידו. בנוסף, נזק בריאותי נגרם לקבוצה גדולה מאוד של אנשים שהיו זקוקים לסיוע רפואי וסבלו כיוון שהם לא יכלו לקבל טיפול בבתי החולים. בפועל, רק מאמצע יוני נעשו הקלות בסגר. העובדה, שהסגר לא בוטל מוקדם יותר, קשורה אמנם לנוקשותם של המומחים בתחום ולפחד שלהם משיאים חדשים ומגלי קורונה חדשים – אך גם לתפיסת עולמם. בעבורם, אי אפשר לשלוט במגפה עד שיש לה חיסון אפקטיבי. זוהי תפיסה מטריאליסטית, הרואה מחלות כאיום, והיא מאוד נוחה לממשלה הרוצה לשלוט באזרחיה, ובמקרה חירום, אף לשים אותם תחת דיקטטורה של מומחי בריאות. התפיסה הזאת תואמת גם את האינטרסים של יצרני החיסונים. לעומתם, יותר ויותר אנשים בקרב הציבור הרחב אינם מתמודדים עם מחלות מתוך פחד, אלא מתוך תפיסה לפיה מחלות מאותתות לנו כי עלינו לשוב ולהביא איזון אל חיינו. הנגיף לבדו אינו גורם לאנשים לחלות! הם נעשים חולים אם יש להם נטייה מוקדמת או חולשה במערכת החיסונית שלהם. אם נוכל להתמודד עם מחלות בליווי ההבנה הזו, נוכל לפתח ביטחון בשיעורים שמביאים לפתחנו אירועים בלתי צפויים בחיינו. חוויה של מחלה יכולה להיות משמעותית מאוד; אפשר לראות אותה כתהליך של ריפוי. העובדה שאנו יכולים למות ממחלה אינה משנה זאת. המוות הוא חלק מן החיים, ואין אנו צריכים לפחד ממנו. ממש כפי שלמחלה יש מסר עבור האדם האינדיבידואלי, למגפה עולמית יש מסר עבור האנושות.

ביישרם קו עם המדיניות של ארגון הבריאות העולמי, הצהירו מנהיגים פוליטיים באירופה כי המגפה תסתיים רק לאחר שאנשים יתחסנו. הם מייחצנים את החיסון כישועת האנושות. בדרך כלל, הכנתו של חיסון דורשת כ-10 שנים, אך החיסון לקורונה פותח ואושר בתוך פחות משנה. דבר זה התאפשר כיוון שמאז שנת 2013, פיתחו מעבדות הביו-טכנולוגיה יכולת לייצר סוג חיסונים חדש. החיסון החדש אינו מתבצע יותר עם נגיפים מוחלשים או בעזרת פיסת חלבון של הנגיף, המיוצרת במעבדה, אלא עם mRNA פעיל[1] של הנגיף, הארוז במעין קליפה. אחרי החיסון, התאים האנושיים עצמם משכפלים את החומר הנגיפי הזה, אשר מפעיל את המערכת החיסונית. כיוון שתקופת הבדיקות של החיסון הייתה קצרה מאוד, לא ידוע לנו מה יהיו תופעות הלוואי ארוכות הטווח שלו. בדצמבר 2020, תחת לחץ פוליטי כבד, אושרו החיסונים הראשונים לשימוש על ידי משרדי הבריאות ברחבי העולם. כשאנו בוחנים את מידת הסכנה האמיתית של הנגיף לבריאות האדם, ביכולתנו לשאול: מדוע אנשים בריאים עם מערכת חיסונית נורמלית זקוקים לחיסון כזה?

בניתוח זה נתבונן במגפת הקורונה מכמה נקודות מבט שונות. בחלק הראשון נבחן את הצעדים שננקטו על ידי ממשלות שונות ואת החזון של ארגוני הבריאות הבינלאומיים, וכן נדון בעובדות הסובבות את מגפת הקורונה. בחלק השני נתבונן ברקע הרוחני ובמסר של הנגיף ונסיים במחשבות על דיקטטורת הבריאות ההולכת ומתהווה, אשר חושפת את המתרחש בתחומים רבים אחרים של החברה.

ילדים בבידוד. צילום: נועם שרון

חלק 1
אסטרטגיית הפחד

סביב אמצע נובמבר 2019 התרחשו ההדבקות הראשונות בנגיף חדש בווהאן שבסין. נגיף ווהאן זה הוא סוג חדש ממשפחת נגיפי הקורונה, האחראים לכ-10% מן ההדבקות הקשורות לשפעת בסוף החורף. יש ראיות חזקות לכך שהנגיף הגיע ממעבדה בווהאן, שם נחקרו נגיפי עטלפים, כיוון שיש להם תכונות מיוחדות המאפשרות להם לחדור לתאים בגוף האדם. תכונות אלה עשויות להיות התוצאה של שילוב מקרי של שני נגיפי קורונה במעבדה, אך ייתכן גם שהוסיפו אותן בכוונה (וזו האפשרות הסבירה יותר). שתי האפשרויות הללו הוסברו על ידי המדען הבריטי מאט רידלי במאמרו "אז מאַין בא הנגיף?" (“So Where Did the Virus Come From?”), שפורסם בוול-סטריט ג'ורנל ב-29 במאי 2020. מעבדות רבות ברחבי העולם משתמשות בטכניקות דומות כדי ליצור נגיפים. אולם לא ניתן להוציא מכלל אפשרות, שהנגיף פותח ככלי נשק ביולוגי, בסין או במקום אחר.

לפני זמן לא רב גילה הרופא הגרמני-אמריקני דיטריך קלינגהארדט, לאחר שניתח דגימות דם שנשמרו, כי שניים ממטופליו בטקסס כבר סבלו מ-covid-19 באוגוסט 2019. פירוש הדבר הוא שנגיף הקורונה כבר הסתובב באמריקה והוביל למקרים רבים של דלקת ריאות, שאז הייתה לא מוסברת. אפשר להניח, אם כן, שהנגיף הזה נוצר במעבדה אמריקנית והובא לסין במהלך משחקי הצבא העולמיים שנערכו בווהאן באוקטובר. ואכן, במרץ, האשימו מקורות סיניים את המעבדה האמריקנית למלחמה ביולוגית בפוֹרט דטריק שהם לא הצליחו לשמור על נגיף הקורונה בתוך המעבדה.

עוברים דרך פאניקה ופחד

ב-23 בינואר, בשלב מאוחר יחסית, נקטה ממשלת סין צעדים דרסטיים וכפתה סגר מלא על ווהאן ועל אזורים אחרים. אלפי אנשים כבר עזבו עד אז את ווהאן (תיירים, אנשי עסקים וכו'), בין השאר לאירופה. כבר באמצע דצמבר 2019, הכיל הביוב של מילאנו ושל טורינו את נגיף הקורונה מווהאן. ב-11 במרץ 2020, הכריז ארגון הבריאות העולמי באופן רשמי כי מדובר במגפה עולמית.

כאשר הופיע באירופה גל ההדבקות הראשון במרץ 2020, היו הממשלות מודאגות כיוון שבתי החולים בארצותיהן לא היו מוכנים להתמודדות. הן פחדו שבתי החולים יתמוטטו בשל המספר המוגבל של יחידות לטיפול נמרץ. לא היה מספיק ציוד מגן בבתי החולים ובבתי האבות. איטליה (שבה אחוז האנשים מעל גיל 65 הוא הגבוה ביותר באירופה, מערכת הבריאות שלה חלשה ויש בה מספר נמוך של מיטות ושל יחידות טיפול נמרץ בבתי חולים) הפכה למוקד המגפה הראשון באירופה. המצב בבתי חולים בברגמו (העומדת בקשרי תעשייה עם סין) ובברשיה בצפון איטליה נעשה חמור. לא כזה היה המצב ברוב בתי החולים האיטלקיים, אך התמונות משם זרעו פחד בכל רחבי אירופה.

בהתחלה, לא ידעו עד כמה מסוכנת המחלה וכיצד היא מתפשטת. ב-16 במרץ 2020, פרסם האפידמיולוג הבריטי ניל פרגוסון את התחזית הידועה שלו, שלפיה אם לא תינקט פעולה, 510,000 אנשים ימותו מנגיף הקורונה בבריטניה. משרד הפנים הגרמני דיווח על תחזית של 1.2 מיליון מקרי מוות. תחזיות אלה היו מבוססות על ניחושים, על הנחת התרחיש הגרוע ביותר האפשרי (worst case scenario) וכן על ההנחה שאף אחד אינו חסין מפני הנגיף.

מומחים רבים העמידו בסימן שאלה את הנחות היסוד האלה ואת המודלים הממוחשבים שבהם השתמשו עבור התחזיות הללו. בין אלה היה הרופא והאפידמיולוג היווני-אמריקני המפורסם, ג'ון יואנידיס, אשר במאמרו "A Fiasco in the Making?" ("פיאסקו בהתהוות?") שפרסם ב-17 במרץ 2020 הציע את האפשרות של כשל ראיות המתרחש פעם במאה שנה. הוא הצביע על כך, שבהתפרצות נגיף הקורונה בפברואר 2020 בספינת הנוסעים "דיימונד פרינסס", עמד מספר המתים רק על 1% ממספר הנדבקים, רובם קשישים (מאוחר יותר עלה המספר ל-2%). על בסיס נתון זה, יכול מספר המתים מן המגפה, לדבריו, להיות בין 0.05 ל-1% ממספר הנדבקים.

הממשלות התעלמו מנתונים אלה, הסתמכו על עצותיהם של קבוצות מומחים קטנות (וירולוגים ואפידמיולוגים) מרשויות הבריאות הלאומיות שלהן, ונתקפו בבהלה. בצוותי החשיבה שניהלו את המשבר לא נשמעו דעותיהם הביקורתיות של עמיתים מתחום הרפואה, ואף לא אלה של כלכלנים, מדענים חברתיים ופסיכולוגים. על פי עצתן של רשויות הבריאות הלאומיות, ובתמיכתם של פוליטיקאים שרצו להיראות קשוחים, עקבו ממשלות אירופאיות אחרי הנחת התרחיש הגרוע ביותר והטילו על ארצותיהם, במידות שונות, סגרים חסרי תקדים, שכללו פגיעה בזכויות האדם למשך תקופה בלתי מוגבלת. זה קרה באיטליה ב-8 במרץ, בספרד ב-14 במרץ, בהולנד ב-15 במרץ, בצרפת ב-16 במרץ, בגרמניה ב-22 במרץ ובבריטניה (שבהתחלה נטתה לכיוון המודל השוודי) ב-25 במרץ. במהלך חודש יוני הוסרו ההגבלות הנוקשות בארצות אירופה.

אנשים האמינו, שהסיכון לבריאותם הוסר הודות לסגרים, אך לא הביאו מספיק בחשבון את הסיכונים לכלכלה, למערכת הבריאות הסדירה ולרווחתם של הבריות. אנשים רבים נאלצו לעבוד מהבית, חלקים לא חיוניים של שוק העבודה נסגרו כליל, וברוב הארצות נסגרו אפילו בתי הספר היסודיים, אף שמומחים בהולנד, בנורווגיה ובכמה ארצות אחרות לא המליצו על כך כלל. בתי החולים הגדילו את מספר היחידות לטיפול נמרץ והתחילו לעכב טיפולים שגרתיים.

בנוסף לכוח הפיזי שממשלות יכולות להשתמש בו באמצעות הטלת סגרים וקנסות, הן יכולות להשפיע על המחשבות ועל ההתנהגות של האוכלוסייה גם דרך אמצעי התקשורת. בכל יום שודרו הנתונים של החולים והמתים מקורונה, דבר שמעולם לא נעשה במגפות שפעת. כידוע, הנתונים הללו היו מנופחים, כיוון שהם כללו גם את אלה שמתו עם הנגיף. כלומר, אמנם נדבקו בנגיף, אך לא חלו ב-Covid-19 אלא נפטרו מגורמים אחרים, כמו נגיפים וחיידקים אחרים או מחלות רקע שונות. כצפוי, השידורים האלה יצרו פחד שגרם לאנשים לציית למדיניות הרשמית.

ממסמכים של משרד הבריאות הגרמני (מה שמכונה "מסמך הפאניקה"), וממה שייעצה קבוצת היועצים המדעית לשעת חירום (SAGE) לממשלת בריטניה, עולה שאסטרטגיית הפחד פותחה בכוונה.

סגרים קיצוניים התרחשו בדרום אירופה בכדי להגן על מערכת הבריאות ולהכיל את התפשטות ההדבקות. אנשים נכלאו בבתיהם למשך יותר מחודשיים והורשו לצאת לרחובות רק בכדי לעבוד בתחום המזון או כדי לקנות מזון ותרופות. הקנסות על הפרת הסגר היו גבוהים מאוד. בארצות אלה היו רק כמה "מוקדים חמים", בעוד שבאזורים אחרים היו הצעדים הללו לגמרי מעבר לכל פרופורציה. כתוצאה מכך נסגרו מיליוני אנשים הרחק מאור השמש המבריא, היו נתונים ללחץ ולפחד מעודדי חוליורבים סבלו מאלימות במשפחה. מבחינה פסיכולוגית, סגר, אחרי כמה שבועות, הופך לחוויה טראומטית, במיוחד לילדים.

מדפים ריקים בסופרמרקט באורלנדו

הניסיון עם חיסונים מראה, שעלינו להטיל ספק בבטיחות השימוש בהם. לכולם יש תופעות לוואי. יעילותם גם היא מוטלת בספק, כיוון שנגיפים עוברים מוטציות כל הזמן, במיוחד נגיפי הקורונה. אנו יודעים, למשל, שחיסונים אינם עוזרים נגד נגיפי שפעת עונתיים רבים. לכן, ברור שכמו נגיפי שפעת, גם נגיפי הקורונה יישארו איתנו, כפי שלמעשה הם איתנו כבר במשך שנים רבות, ועלינו ללמוד לחיות איתם

ההנחה (השגויה) הייתה, שהנגיף מתפשט בעיקר בצורה טיפתית על ידי שיעול, התעטשות, דיבור ושירה. הטיפות הללו נופלות אל הקרקע בטווח של מטר וחצי. לכן, ברוב הארצות הונהג כלל חובה של שמירת מרחק של 1–2 מטרים. מרחק זה הגביל באופן חמור את החיים התרבותיים, החברתיים והכלכליים, כולל בבתי הספר ובתחבורה הציבורית. במצבים רבים חויבו אנשים לחבוש מסכות פנים פשוטות, למרות שההוכחה המדעית ליעילותן מאוד מוטלת בספק.

למרות שאסטרטגיית הפחד אולי לא תמיד נבחרה במודע, היא קשורה להשקפה המטריאליסטית ביחס למחלות. בקרב וירולוגים ואפידמיולוגים במיוחד, אך גם ברפואה בכלל, נגיפים וחיידקים נחשבים לסכנה שיש ללחום בה. נשיא צרפת מַקרון דיבר על מלחמה נגד נגיף הקורונה שניתן לנצח בה אך ורק בעזרת חיסון. קנצלרית גרמניה אנגלה מֶרקל אמרה שהמגפה העולמית לא תעבור עד שיהיה חיסון.

לפי דרך חשיבה זו, שהיא הדומיננטית בארגוני בריאות, רק חיסונים יכולים להגן עלינו נגד גלים חדשים של הנגיף. זהו ביטוי לאמונה כיתתית כמעט בחיסונים מצילי-חיים. עם זאת, הניסיון עם חיסונים מראה, שעלינו להטיל ספק בבטיחות השימוש בהם. לכולם יש תופעות לוואי. יעילותם גם היא מוטלת בספק, כיוון שנגיפים עוברים מוטציות כל הזמן, במיוחד נגיפי הקורונה. אנו יודעים, למשל, שחיסונים אינם עוזרים נגד נגיפי שפעת עונתיים רבים. לכן, ברור שכמו נגיפי שפעת, גם נגיפי הקורונה יישארו איתנו, כפי שלמעשה הם איתנו כבר במשך שנים רבות, ועלינו ללמוד לחיות איתם.

החיסונים שמייצרים ושנבדקים כעת הם מסוג אחר לחלוטין מאשר החיסונים הרגילים שמבוססים על החומר הגנטי של הנגיף. האימונולוג הגרמני המפורסם סוצ'ריט באקדי (Sucharit Bhakdi) הסביר בווידאו שלו ביוטיוב Immunität und Impfung ("חסינות וחיסונים", עם כתוביות באנגלית, בסרטון להלן), ב-22 באוגוסט 2020, מדוע החיסונים הללו נגד נגיף הקורונה הם כה מסוכנים. הם יגרמו לתגובות אוטו-אימוניות בלתי צפויות. לדעתו, חיסונים כאלה הם לא מוסריים.

נבואה שמגשימה את עצמה

בשנת 1990 הושקה יוזמה לחיסון ילדים, שקיבלה ב-2000 משימה חדשה מברית החיסונים הגלובלית GAVI – להגביר את הגישה לחיסונים בארצות עניות. ב-2017, הושקה הקואליציה לחדשנות במוכנות למגפות (CEPI) בפורום הכלכלי העולמי. ההשקעה הראשונית של 470 מיליון דולר נעשתה על ידי התאגדות של כמה ארצות ונותני חסות, בהם קרן ביל ומלינדה גייטס. מטרתה של קואליציה זו היא להפחית מ-10 שנים לשנה אחת את הזמן הנדרש כדי לפתח חיסונים נגד מחלות מידבקות, ולעשותם זמינים לארצות מתפתחות במחירים סבירים. ביל גייטס הוא מייסד "מיקרוסופט" ואחד האנשים העשירים ביותר בעולם. באמצעות פעולותיו לחיסונים גלובליים הוא לקח על עצמו את התפקיד של מושיע המין האנושי.

ביל גייטס. לוקח את תפקיד מושיע העולם

היבט מדאיג אחר מבחינה בריאותית הוא כלי הנשק הביולוגיים שהפכו לזמינים החל ממלחמת העולם הראשונה. בשנת 1998 נוסד בבולטימור מרכז ג'ון הופקינס לאסטרטגיות הגנה ביולוגית אזרחית (Johns Hopkins Center for Civilian Biodefense Strategies), שבהמשך שינה את שמו ל"המרכז לביטחון ביולוגי", וכעת נקרא "המרכז לביטחון בריאותי" (Johns Hopkins Center for Health Security). משימתו היא "להגן על בריאותם של אנשים מפני מגפות ואסונות ולוודא שקהילות הן חסינות בפני אתגרים בקנה מידה גדול". מרכז ג'ון הופקינס אחראי על תיעוד המספרים שמלווים אותנו מתחילת המגפה: מספר המאובחנים עם נגיף קורונה בכל ארצות העולם, נפטרים ממנו או מוכרזים ככאלה שהבריאו ממנו.

המרכז לביטחון בריאותי ארגן כמה תרגילים בכדי להכין ממשלות לסכנות בריאות גלובליות. ביוני 2001 נערך התרגיל הראשון, שנקרא "חורף אפל" (Dark Winter), והציג מצב שבו אדם הקשור לאוסאמה בּׅן-לאדן שחרר מגפת אבעבועות שחורות בארצות הברית. ב-2005 נערך תרגיל שני שנקרא "סערה אטלנטית" ועסק במתקפת טרור של אבעבועות שחורות באירופה.

ארגון הבריאות העולמי, כארגון של האו"ם, מתיימרלמלא תפקיד של ממשלת בריאות גלובלית. במשך שנים רבות, ציפו מומחים השייכים לארגון זה שמגפת שפעת פתאומית תהפוך למגפה עולמית עם תוצאות קטסטרופליות, כמו מגפת השפעת הספרדית בשנים 1918-19. זו הייתה נבואת זעם שביקשה להתגשם. ארגון הבריאות העולמי ממש חיכה למגפה כדי שיוכל לבחון שיתופי פעולה עם ממסדי בריאות לאומיים ועם ארגונים כלכליים. וכזכור, המממנים העיקריים של ארגון הבריאות העולמי הם חברות תרופות גדולות וביל גייטס, הפעיל לקידום חיסונים.

ב-2002 הגיע מסין נגיף קורונה חדש ויצר מגפת סארס (SARS – severe acute respiratory syndrome). ב-2009 הכריז ארגון הבריאות העולמי על שפעת החזירים כמגפה, אך היא לא התגלתה כמסוכנת במיוחד. מספר מקרי המוות הרשמי היה רק 18,449 בעולם כולו. מבקרים כבר הצביעו על כך שארגון הבריאות העולמי, בשיתוף פעולה עם חברות תרופות, הגזימו במידת הסכנה וזרעו פחד. זו הייתה אזעקת שווא, מסע תעמולה כוזב שהמומחה הרפואי וולפגנג וודארג הגדיר כ"אחת השערוריות הרפואיות הגדולות ביותר של המאה". במבט לאחור, ניתן לראות בו הקדמה למגפה הנוכחית.

זמן קצר לפני מגפת שפעת החזירים, תיקן ארגון הבריאות העולמי את ההגדרה של מגפה עולמית, כך שאפשר כבר לכנות בשם זה כל מחלה מידבקת המתפשטת לפחות בשני אזורים המשתייכים לארגון הבריאות העולמי. במקרה של מגפה עולמית, רשויות הבריאות הלאומיות יצטרכו להתנהל לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי, בלי קשר למידת אלימותה של המחלה ולשיעור התמותה ממנה. דבר זה מועיל באופן ברור לאינטרסים של תעשיית התרופות: 16 ממשלות שצייתו לכללי ארגון הבריאות העולמי רכשו חיסוני שפעת-חזירים שמאוחר יותר היה עליהן להשליך, כיוון שהנגיף נעלם פתאום. הן קנו גם כמויות גדולות של התרופה האנטי-ויראלית אוסלטאמיביר (Tamiflu), אשר הנתונים לגבי יעילותה (בהתבסס על דיווחים של מדענים העובדים עבור תעשיית התרופות) הוכחו כמזויפים. התרופה לא רק הייתה כמעט חסרת תועלת, אלא השפעות הלוואי שלה היו עלולות להיות חמורות יותר מאשר שפעת החזירים עצמה.

ב-2012 הגיע נגיף קורונה נוסף מן המזרח התיכון – קורונה מסוג MERS, שגם מקורו כנראה בעטלפים (אם כי בני אדם נדבקים בו מגמלים). ב-2013 הופיעה מגפת האבּולה במערב אפריקה. מגפות חדשות מופיעות כל הזמן, אך נראה שאיש אינו שואל מדוע הן מופיעות. השאלה הזאת אינה רלוונטית לחברות התרופות; הן רוצות למכור חיסונים, אשר פיתוחם ממומן על ידי ממשלות. ארגון הבריאות העולמי וארגונים אחרים מסייעים להן בכך.

ב-2018, מרכז ג'ון הופקינס לביטחון בריאותי ארגן תרגיל שלישי, "Clade X", שבו התכוננו לתרחיש של מחלה נשימתית שנוצרה בכוונה, וממנה ימותו 150 מיליון בני אדם. תרגיל רביעי, שנקרא "Event 201", נערך ב-18 באוקטובר 2019, בשותפות עם הפורום הכלכלי העולמי ועם קרן מלינדה וביל גייטס. בתרגיל זה, שנערך בניו יורק, ביקשו המארגנים לחקור תחומים שבהם שותפויות ציבוריות/פרטיות תהיינה נחוצות במהלך תגובה למגפה עולמית חמורה, זאת בכדי להפחית תוצאות כלכליות וחברתיות בקנה מידה גדול. עבור תחזית זו הם הכינו מודל פיקטיבי של מגפת נגיף קורונה שיהרוג 65 מיליון בני אדם.

גם מוסדות אחרים השתתפו ביצירת תחזיות עתידיות. ב-2010, הכינה קרן רוקפלר דוח שנקרא "Scenarios for the Future of Technology and International Development" ("תחזית לעתיד הטכנולוגיה ופיתוח בינלאומי"). הם הציגו תחזית הנקראת "Lock Step", העוסקת במגפת שפעת שהדביקה 20% מאוכלוסיית כדור הארץ והרגה 8 מיליון בני אדם, במיוחד בני 20 ו-30 בריאים. לשם עצירתה הם הציעו אמצעי פעולה גלובליים קיצוניים, אשר לפי תחזית זו הצליחו בצורה הטובה ביותר בסין הטוטליטרית. ב-21 לאפריל 2020, פרסמה קרן רוקפלר דוח חדש שנקרא "The National Covid-19 Testing Action Plan" (תוכנית פעולת הבדיקות הלאומית נגד נגיף הקורונה Covid-19), הקורא לביצוע בדיקות וחקירות אפידימיולוגיות כתנאי מקדים לפתיחת הכלכלה האמריקנית. יישום מהלך כזה זה דורש מעקב אחרי אנשים באמצעות איכון הטלפון החכם.

במשך כמה שנים נעשות כבר הכנות למתן זהות דיגיטלית לכמיליארד אנשים שאין להם מסמכים רשמיים (כמו תעודת זהות או דרכון).[2] ב-2016 הוצג לשם כך במטה האו"ם הקונסורציום הציבורי-פרטי ID2020. מטרת הארגון היא לייצר לכל אדם תעודת זהות בריאותית, אליה מקושרים גם נתוני החיסונים שקיבל אותו אדם. תעודת זהות בריאותית דיגיטלית זו היא בסופו של דבר פרויקט גלובלי, ובשנת 2019 בבנגלדש, נערך  לכך פיילוט בשיתוף עם ארגון GAVI (כמוזכר לעיל, שותפות ציבורית-פרטית שמטרתה הנגשת החיסונים לארצות עניות). בהמשך למגמה זו, נבדקת כיום האפשרות שאחרי כל חיסון שאדם יקבל, יוטבע בו סימן דיגיטלי תוך שימוש בצבע אינפרה-אדום, שאפשר יהיה לקרוא אותו בעזרת סורק.[3]

בחיפוש אחר עובדות אובייקטיביות

אחרי שחלפו השבועות הראשונים ונעשו המחקרים המדעיים הראשונים, נהיה ברור שמחלת הריאות Covid-19 אינה מסוכנת יותר מאשר שפעת, אך היא יכולה להיות כרוכה בסיבוכים חמורים המצריכים טיפולים ארוכי טווח ביחידות לטיפול נמרץ ושימוש במכונות הנשמה. המחלה אינה קטלנית בפני עצמה, אלא מחלישה את הגוף הרבה יותר משפעת רגילה, כך שהסיבוכים הללו עלולים לקרות לעתים קרובות יותר מאשר בשפעת חמורה. יותר מ-20% מן האנשים שנדבקו לא הראו תסמינים כלשהם, ל-60% מהם יש תסמינים קלים, 15% הוגדרו כ"חולים שמצבם קשה" וכ-5% כחולים שמצבם "קשה מאוד". ילדים כמעט ולא הושפעו מנגיף הקורונה Covid-19. כשליש מן המאושפזים שטופלו ביחידות לטיפול נמרץ מתו. בהולנד, וסביר שגם בכמה ארצות אחרות, כמעט מחצית ממספר מקרי המוות היו בבתי אבות. אנשים רבים, גם אלה שהיו להם תסמינים קלים, סובלים אחרי החלמתם מעייפות פוסט-ויראלית וממחושים אחרים.

בתחזיות הראשונות אודות הקורונה, הניחו שאיש לא יהיה חסין בפני הנגיף. בהמשך התברר שחלק ניכר מן האוכלוסייה חסין לנגיף. ב-10 ביוני הועלה עניין זה על ידי האימונולוג השוויצרי בֶּדָה שטאדלר (Beda Stadler) שהסביר זאת בחשיפה מוקדמת של הציבור לנגיפי קורונה אחרים. בתחילת יולי 2020, גילתה קבוצת המחקר הגרמנית של פרופ' הנס-גיאורג ראמנזה (Hans-Georg Rammensee) מטובינגן ש-80%–85% מן האנשים הבריאים מחוסנים באופן טבעי נגד נגיף הקורונה, הגנה שמספיקה בכדי להתמודד עמו. באנשים בריאים מתחת לגיל 65, מספר זה הוא כמעט 100% ואין להם כל צורך בחיסון.

החוקר הגרמני קלאוס פּישל (Klaus Püschel) והצוות שלו, שחקרו את גורמי המוות מקורונה, גילו שב-80% מכ-140 נתיחות שאחרי המוות, התגלו בעיות בלב ובמחזור הדם. בכל המקרים היו מחלות רקע (מחלות לב וריאה, לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר). בסדרה הראשונה של 12 נתיחות אחרי המוות, גילה פישל כי ל-7 מתוך 12 מקרים היו טרומבוזות (קרישי דם) וכי 4 מתוך 12 מתו מתסחיף ריאתי נשימתי (חסימה של זרימת הדם בשל קרישי דם, אֶמבּוליזם). בהתחלה, לא זוהו תופעות אלה, כמו גם בצקת ריאות (הצטברות נוזלים בריאות) בבתי החולים ולא טופלו כהלכה, ולכן מתו חולים רבים.

מחקרים מראים ששיעור התמותה מנגיף הקורונה Covid-19 קרוב ל-0.1%. שיעור זה משתנה לפי קבוצות גיל ספציפיות. מחקר שנעשה באפריל בקהילת היינסברג בגרמניה על ידי פרופ' הנדריק סטריק (Hendrik Streeck) הראה שיעור תמותה של כ-0.37%. ב-3 במרץ, נתן ארגון הבריאות העולמי הערכה מופרזת מאוד של 3.4%, כלומר פי 10 משיעור זה. שיעור התמותה משפעת רגילה הוא 0.1%. באירופה, מספר מקרי המוות הקשורים לנגיף הקורונה Covid-19 לא עלה על מספר מקרי המוות הקשורים לשפעת בשנת 2017/18. בנוסף, גילם הממוצע של הנפטרים היה גבוה מאוד. ב-17 במאי 2020, הראה הביו-פיזיקאי האמריקני מייקל לוויט (Michael Levitt), כי ברחבי העולם רק 7.9% ממקרי המוות היו מתחת לגיל 65 ושכמעט חצי, 47.9%, היו מעל גיל 85, בדומה לנתוני השפעת ב-2017/18. ברור אם-כן, שהקורונה אינה מגפה עולמית, אלא מחלה עונתית.

אילולא היינו יודעים שזה נגיף חדש ואילולא היו מונהגים סגרים, היינו מדברים על מגפת שפעת רצינית עם מעט מאוד מקרי מוות בקרב אנשים צעירים. דרך אגב, בהולנד מתים מדי שנה כ-20,000 איש כתוצאה מעישון, בלי שסוגרים את בתי החרושת לייצור סיגריות. סגנון חיים לא בריא גורם למחלות לב וכלי דם מיותרות ולסוכרת, ולא מונהגת בשל כך תוכנית חירום כלשהי. ברור אם כן שבמקרה של הקורונה מעורבים אינטרסים שונים מאוד.

בסין, ארה"ב, צרפת, בלגיה, הולנד ובמקומות אחרים, רופאים רבים נתנו בהצלחה טיפול מוקדם (וזול) בהידרוקסיכלורוקווין (Hydroxychloroquine, ראשי תיבות: HCQ), תרופה ששימשה במשך עשרות שנים נגד מלריה, עם תופעות לוואי ידועות היטב. התרופה חוסמת את חדירתם של נגיפים רבים לתוך התאים ומונעת את התרבותם. צריך לתת את התרופה במינון נמוך, בשילוב עם אנטיביוטיקה ואבץ. מוסדות הבריאות הרשמיים אסרו על השימוש בתרופה זו בצרפת, בהולנד ובארצות אחרות, בטענה שהיא לא נבדקה ברצינות. אכן קיימת בעיה, כפי שתואר על ידי הרופא הגרמני והאפידמיולוג, וולפגנג וודארג, באתר האינטרנט שלו.[4] ידוע שאסור להשתמש בתרופה זו על אוכלוסיית ארצות הים התיכון, אפריקה, אסיה ואמריקה המרכזית והלטינית, וכן עבור אנשים אשר אבותיהם באו ממקומות אלה. באזורים אלה, פגם תורשתי גורם להרס חמור של כדוריות דם אדומות עקב שימוש ב-HCQ. אולם זו לא צריכה להוות סיבה לאסור על השימוש בתרופה באזורים אחרים בעולם.

בגרמניה ובכמה ארצות אחרות, שיא ההדבקות התרחש כבר לפני אמצע חודש מרץ. שניים-שלושה שבועות לאחר מכן, הוביל שיא הדבקות זה לעלייה חדה במספר מקרי המוות מנגיף הקורונה סביב ה-1 באפריל. מאז, ירד מספר מקרי המוות מדי יום. הסגרים החלו אחרי אמצע חודש מרץ ולא הייתה להם השפעה נראית לעין על עקומת שיעורי התמותה היומיים, שכבר הייתה ממילא במגמת ירידה. יותר מכל דבר אחר, הזיקו הסגרים לבריאותם של מי שהיו כלואים בבתיהם, מהם רבים הזקוקים לטיפול רפואי. ייתכן שזה גרם ליותר מקרי מוות מאשר אלה שנגרמו בהקשר לנגיף הקורונה. לפי מומחים רבים מתחום הרפואה באמריקה, גרמניה ושוודיה, כמו ג'יי בטצ'ריה, סוצ'ריט באקדי, יוהאן גיזקה, ג'ון יואנידיס, קנוט ויטקובסקי וולפגנג וודארג,[5] לא הייתה סיבה להטיל סגר.

האפידמיולוגים שבין המתנגדים לסגר טענו, שבלי סגר תתנהל מגפת הקורונה לפי דפוס מגפת השפעת, אשר אורכת 4–5 שבועות ואז חולפת. די היה בהנהגת הכללים הרגילים להימנעות משפעת, הגנה על קבוצות בסיכון ואיסור על התקהלויות המוניות. זה מה שעשתה שוודיה עם האמצעים הוולונטריים שהנהיגה, בנותנה אמון באינטליגנציה של אזרחיה. המדינה לא בחרה באסטרטגיית הפחד. בעוד ארצות אחרות הטילו סגר במידה זו או אחרת על אזרחיהן, הממשלה השוודית פנתה אל השכל הישר ואל האחריות האישית. בשל כך ספגו המומחים השוודיים, בהנהגת האפידמיולוג אנדרס טגנל (Anders Tegnell), ביקורת חריפה מצד עמיתיהם בארצות אחרות, על גישת ההימור שהם כביכול לקחו, ושרק זמנים יגידו אם הייתה נבונה.

מאוחר יותר הודה טגנל, ששוודיה הייתה צריכה לעשות יותר למען מבוגרים בבתי אבות ולמען הטיפול בבית. כמו בארצות אחרות, הבעיה העיקרית בשוודיה הייתה ההגנה על קשישים. הבעיה הוחמרה עקב ההפרטה ההולכת וגוברת של טיפול בקשישים, המחסור בציוד הגנתי למטפלים ובשל תנאי העסקתם הארעיים. מה שאנו רואים כאן הוא כישלונן של מדינות מודרניות להגן על קשישים. זו משימה שאי אפשר להשאיר בידיה של כלכלת השוק.

בארצות רבות, מומחים שמתחו ביקורת על הגישה הרשמית (כמו על הצעדים שנקטה הממשלה ועל השימוש במספרים פיקטיביים) לא הורשו להופיע באמצעי התקשורת הציבוריים. הרשתות החברתיות צינזרו באופן שיטתי דעות לא רשמיות, ומהיו-טיוב הוסרו סרטוני וידאו מסוג זה. בהתחלה, נראתה המדיניות הרשמית סבירה, לאור הקטסטרופה הממשמשת ובאה, אולם תוך מספר שבועות, כשהעובדות הראו שהנגיף אינו כה קטלני כמו שניבאו התחזיות – במקום להסיר את הסגר, הממשלות לא הודו בהערכותיהן השגויות והמשיכו להפיץ את הסיפור הרשמי, אשר הפך להולכת שולל. היה באמת מדאיג לראות כיצד מומחים רשמיים מגנים בנוקשות ובחרדה על הצעדים שהם נוקטים, תוך התעלמות ממחקרים חדשים ומדעות אחרות – אך מדאיג באותה מידה היה לראות את כמות הרופאים שלא העזו לסתור אותם בגלוי, מתוך חשש לקריירות שלהם, למימון מחקריהם, ופחד ממתקפות מצד עמיתיהם.

מעניין לראות שהעלייה הדרסטית הזאת בשליטה ובפיקוח ממשלתיים, התרחשה קשר ירח אחד (18 שנים וחודשיים לערך) אחרי 11 בספטמבר 2001, יום נפילת מרכז הסחר העולמי (בניין התאומים) בניו יורק. אירוע זה נתן לממשלת אמריקה כוח חסר תקדים לשלוט בתושביה – כוח שלא בוטל מאז

ב-08 במאי 2020, דוח ביקורת על ניהול המשבר של המגפה, שנכתב על ידי שטפן קוהן (Stephan Kohn), פקיד במשרד הפנים הגרמני, עורר שערורייה. הדוח נשלח לרשויות המובילות ופורסם בפומבי. קוהן פסק שלא נעשה ניתוח של סכנת ההידבקות מן הנגיף לפני נקיטת הצעדים בגרמניה. לדבריו, נעשתה הערכה מופרזת של מידת הסכנה, וכאשר התברר שהיא אינה עולה על זו של שפעת רגילה, לא הייתה כל מדיניות של הכרזה על כך שזו הייתה "אזעקת שווא" עולמית. קוהן הצביע גם על המחירים העצומים של דחיית טיפולים בבתי החולים (עבור חולים הזקוקים לטיפול ומבחינת העלויות הגדולות לבתי החולים), וכן של בעיות הבריאות הגופניות והנפשיות שנגרמות לאדם הסגור בביתו.[6]

החזון הטוטליטרי של פיקוח בריאותי

ממשלות החלו לדבר על סגרים "אינטליגנטיים" ועל "הנורמלי החדש", שהם למעשה טכניקות המשמשות להשפעה על התנהגותם של אזרחים. זוהי צורה שקופה של שליטה במחשבות. במקום להודות בכך שניתן היה לבטל את הסגרים כבר באביב, המשיכו מומחים מטעם הממשלות והדגישו את הצורך בריחוק חברתי עד שיהיו חיסונים. באופן זה הם השליטו את מרותם על האוכלוסייה ויכלו ליישם צורות חדשות של מעקב ופיקוח בריאותי, כמו האפליקציה שרושמת אֵילו אנשים שהו בקרבתנו.

בחודש מאי, ירד מספר ההדבקות באירופה במהירות, כפי שקורה במגפות שפעת. להערכתי המגפה חלפה ברוב ארצות אירופה, אף כי ייתכן שהתפרצויות קטנות עלולות עדיין להתרחש. בחודשים האחרונים התחילו לערוך בדיקות בקנה מידה נרחב, אך הבדיקות אינן אמינות. עד שליש מן התוצאות החיוביות של הבדיקות עשוי להיות שגוי. הבדיקות מאשרות רק את העובדה שנמצאה (או לא נמצאה) אצל הנבדק מולקולה של אחד מ-5 נגיפי הקורונה. הבדיקות לא עברו לא תיקוף ולא סטנדרטיזציה (תקינה). העובדה שיש מולקולה כזו באף או בגרון אין פירושה שהאדם חולה. רוב אלה שנבדקים עם תוצאות חיוביות הם צעירים, והסיכוי שהם יחלו הוא קטן מאוד. מספר הולך וגדל של אנשים שיצאו "חיוביים" בבדיקה, לא מוכיח את הגעתו של גל שני; מה שמוכיח גל שני הוא מספר האנשים הזקוקים לטיפול בבית חולים.

בחסות הקורונה התגשם בחיינו חזון טוטליטארי של פיקוח בריאותי. אנשים מקבלים קנסות כשהם לא שומרים מרחק או לא חובשים מסכות פנים. מצפים מאיתנו לראות זה את זה כאיום פוטנציאלי על בריאותנו. מאחורי המגפה הפיזית התפתחה מגפה מנטלית, מגפת פחד סביב כללים שבהתחלה נראו כהגיוניים בשל הסכנה הגדולה, אך הפכו לאבסורדיים כשהתגלה שהפריזו מאוד בנחיצותם

בחסות הקורונה התגשם בחיינו חזון טוטליטארי של פיקוח בריאותי. אנשים מקבלים קנסות כשהם לא שומרים מרחק או לא חובשים מסכות פנים. מצפים מאיתנו לראות זה את זה כאיום פוטנציאלי על בריאותנו. מאחורי המגפה הפיזית התפתחה מגפה מנטלית, מגפת פחד סביב כללים שבהתחלה נראו כהגיוניים בשל הסכנה הגדולה, אך הפכו לאבסורדיים כשהתגלה שהפריזו מאוד בנחיצותם.

אנשים רבים פחדו כל כך שהם לא העזו לצאת לרחובות או לפגוש אחרים. דוגמאות לאבסורדים נוספים הם הרעיונות שמסכות פנים פשוטות מגינות עלינו; שכולם מסוכנים פוטנציאלית; שאנו לא יכולים ללחוץ ידיים; שאנו זקוקים לריחוק חברתי של שני מטרים מאחרים, אפילו באוויר הפתוח; שילדי בית ספר צריכים לשמור על ריחוק, לחבוש מסכות ולחטא את ידיהם מדי שעה (בעוד שעבורם, הסיכוי לחלות או להעביר את הנגיף לאחרים הוא אפס); והעובדות שאנשים מתחת לגיל 65, שכמעט לא היו בסיכון כלשהו לחלות בנגיף הקורונה באופן חמור, לא הורשו לצאת לעבודה, בעוד קשישים פגיעים בבתי אבות קיבלו פחות מדי הגנה.

באפריל 2020, הציע משרד הבריאות בגרמניה שינוי בחוק החיסונים על ידי הנהגת דרכון חסינות, המאשר שהאדם עשה את כל חיסוני החובה או החְלים מהמחלה וכבר לא יכול להדביק אחרים. בלי דרכון כזה אפשר יהיה להגביל את חופש התנועה של אנשים ואת המקצועות שהם רשאים לעסוק בהם. הפרלמנט הגרמני היה אמור לאמץ חוק זה באמצע מאי, אך הצעת החוק נדחתה בעקבות מחאות רבות.

החלת האמצעים נגד קורונה דורשת להעביר את הסמכות מן הרשויות המקומיות ומועצות הבריאות האזוריות – לממשלות המרכזיות, וכן לאמץ תקנות וחוקי חירום המגבילים את הזכויות ואת חופש הפרט של האוכלוסייה. בהולנד, לדוגמה, הממשלה הציעה ביוני 2020 חוק קורונה, שייתן לה למשך שנה שלמה את הסמכות לאכוף צעדים שיוצעו על ידי משרד הבריאות, בלי להתייעץ עם הפרלמנט. ריחוק חברתי יהפוך לחובה על פי חוק, הן במרחב הציבורי והן במרחב הפרטי; המשטרה תהיה מוסמכת להיכנס לבתים פרטיים כדי לבדוק את המרחב ולסלק אנשים שלא גרים שם; הפרלמנט ההולנדי יוכל להעריך רק בדיעבד את האמצעים שננקטו ולהאריך את תוקפם כעבור שנה אחת, אם יהיה צורך בכך. עקב ביקורת מצד הפרלמנט ההולנדי, הצעת החוק נוסחה מחדש.

הדוגמאות של גרמניה ושל הולנד מראות בבירור, ובצורה הגלויה ביותר, איך חושבים טכנוקרטים בתחום הבריאות. הם רוצים כוח דיקטטורי כדי לכפות את כל האמצעים שהם רואים כהגיוניים. ניתן אף לחשוד כי נעשה שימוש במגפת הקורונה, הלא-כל-כך מסוכנת כשלעצמה, על ידי הפרזה חמורה בקטלניות של הנגיף – כולל החובה לחסן ודרכון החסינות, שאולי עוד יגיעו – בכדי להצדיק אמצעי שליטה שהוכנו כבר קודם לכן.

מעניין לראות שהעלייה הדרסטית הזאת בשליטה ובפיקוח ממשלתיים, התרחשה קשר ירח אחד (18 שנים וחודשיים לערך) אחרי 11 בספטמבר 2001, יום נפילת מרכז הסחר העולמי (בניין התאומים) בניו יורק. אירוע זה נתן לממשלת אמריקה כוח חסר תקדים לשלוט בתושביה – כוח שלא בוטל מאז. בסִפרהThe Shock Doctrine: the rise of disaster capitalism (דוקטרינת ההלם: עלייתו של הקפיטליזם של האסון), שיצא לאור בשנת 2008, הסבירה נעמי קליין (Naomi Klein) כיצד ממשלות משתמשות במשברים (או מייצרות אותם) בכדי ליישם את תוכניות השליטה שאותן הן מכינות זמן רב מראש.

במאמר שכתבה קליין לאחרונה "Screen New Deal",[7] היא מתארת כיצד תאגידי הנתונים והטכנולוגיה כבר יוצרים שותפויות ציבוריות ופרטיות עם ממשלות, בכדי להפוך את העולם במהלך הסגר ל"מושלם יותר" (פיקוח בריאותי, ייעוץ רפואי בסקייפ, חינוך ביתי לילדים וסטודנטים, עבודה מהבית, כנסי וידאו, בידור בבית, קניות באינטרנט). הם מבטיחים עולם לפי המודל של סין, עם יותר אינטליגנציה מלאכותית, איסוף נתונים בכל היבטי החיים, כלי רכב אוטונומיים וזיהוי פנים – טכנולוגיות שכולן מתאפשרות הודות ל-5G. אגב, בצל משבר הקורונה, ובאופן סמוי כמעט לחלוטין מן הציבור, השתמשו קבוצות האינטרסים שמאחורי רשת ה-5G במשבר הזה בכדי להתקין את הרשת בארצות רבות.[8] יש אפילו אינדיקציות לכך, שבאזורים שבהם כבר הופעלו מערכות 5G, כמו בווהאן, צפון איטליה, סיאטל וניו-יורק, ההדבקות היו חמורות יותר, כיוון שהמערכת החיסונית הוחלשה על ידי ה-5G.[9]

פיקוח בריאותי ריכוזי יוביל לאחריות קולקטיבית המנוהלת על ידי מומחים (טכנוקרטים), אשר מאמינים בתרופות כימיות ובחיסונים כדרך היחידה להגנה על בריאות הציבור. לא מפתיע, שמומחים רבים הם בעלי קשרים עם חברות תרופות אשר מממנות את מחקריהם. הם חושבים כמוהן בנוגע לסוגיות בריאותיות. במקום להפוך את שירות הבריאות לריכוזי, אנו יכולים להפוך את תחום הבריאות לאינדיבידואלי, על ידי פנייה לאינטליגנציה הרוחנית של בני האדם ומתן אחריות אישית לבריאותם. אפשר לתמוך באנשים בניהול חיים בריאים בהרמוניה עם הטבע, לחזק את חסינותם בעזרת מחשבות חיוביות ותנועה גופנית, ולעודד אותם – על ידי התגברות על מחלות – להבין את הגורמים ואת המסר של מחלותיהם ולהיעשות מודעים לתנאים הכלכליים והחברתיים שיוצרים מגפות.

חלק 2
המסר של המגפה

שיקולים רוחניים

במשך אלפי שנים, היו חיידקים ונגיפים חלק מן האינטראקציה האנושית עם הטבע. אנו זקוקים להבנה רוחנית של האינטראקציה הזאת, אחרת לא נוכל להימלט מפתרונות מטריאליסטיים כגון חיסונים, מעקב אלקטרוני אחר הפגישות שלנו עם אחרים והחלשה גוברת של המערכת החיסונית שלנו.

נגיפים התגלו סביב שנת 1890, ורודולף שטיינר דיבר רק על חיידקים. הוא לא הכחיש את הסכנה שבמגפות, אך הוא אמר שהן עושות אותנו חולים כשקיימת אצלנו נטייה מסוימת, כשיצרנו תנאים עבורן, לרוב בחיים קודמים. במובן הזה, אנו זקוקים למחלות כדי לעשות טרנספורמציה לגורמים הנפשיים הללו.

לגבי החיים הנוכחיים, אומר שטיינר, פחד ורעיונות מטריאליסטיים הם תנאים לטיפוח מחלות. שינה בריאה, חשיפה לאור השמש, חשיבה לוגית ורעיונות רוחניים – כל אלה מחזקים את המערכת החיסונית שלנו

הרפואה האנתרופוסופית רואה מחלה כתהליך של ריפוי. שטיינר נתן את הדוגמאות של תחושת זהות חלשה, שיכולה להוליד אובדן עצמאות אשר יוצר נטייה לחלות בכולירה בחיים הבאים. המעבר דרך מחלה זו מחזק את תחושת העצמיות ויוצר איזון. תחושת עצמיות חזקה מדי, לעומת זאת, עלולה להוביל לנטייה לחלות במלריה בחיים הבאים. לגבי החיים הנוכחיים, אומר שטיינר, פחד ורעיונות מטריאליסטיים הם תנאים לטיפוח מחלות. שינה בריאה, חשיפה לאור השמש, חשיבה לוגית ורעיונות רוחניים – כל אלה מחזקים את המערכת החיסונית שלנו. לכך נוכל להוסיף אוריתמיה ופניאוריתמיה.[10]

ב-5 במאי 1914 אמר שטיינר את הדברים הבאים בנוגע לתוצאות הפחד: "אם כל מה שאנו יכולים לעשות זה לפחד מן המחלות שסביבנו כמו ממגפה, ואם אנו נרדמים בלילה עם מחשבות של פחד, אזי נוצרות בנפש מעין השתקפויות לוואי לא מודעות, תמונות פנימיות חדורות בפחד, המעניקות קרקע פורייה להיווצרות חיידקים."[11]

שטיינר הסביר, שחיידקים אינם גורמים למחלות, אלא הם נמצאים במקום שבו ישנה מחלה. אפשר להרחיב זאת לנגיפים. המורה הרוחני הבולגרי פטר דונוב הסביר את התפקיד של חיידקים במחלות באופן דומה. הוא השווה אותם למטאטאים, שחיוניים בכדי לנקות את בית-גופנו המלוכלך. "חיידקים שאליהם יש לאדם נטייה מסוימת זוחלים לתוך גופו. הם הופכים לשותפיו ומתחילים להשתמש באנרגיות שלו."[12] נטייה זו נוצרת על ידי הרעלנים בדם, הנוצרים באמצעות מחשבות, רגשות ותשוקות שליליות או כאלה שאינן ניתנות למימוש, אך גם על ידי הפחד והשנאה של בעלי חיים נשחטים, אשר נטמעים לתוך הבשר שאותו אנו אוכלים. בית הספר של האחווה הלבנה מלמד דרכים רבות שבהן נוכל לפתח תודעה ערה ולעבוד עם כוחות הריפוי של הטבע. השיטות הללו, כפי שפותחו על ידי פטר דנוב וממשיכו אומרם מיכאל איבנהוב, מחזקות את החסינות שלנו ומקיפות אותנו במגן מגנטי. המחשבות היומיות של מאסטר איבנהוב, שפורסם בשנים האחרונות על ידי "האחווה הלבנה האוניברסלית" בשפות שונות, מציע תובנות חשובות רבות בנוגע לבריאות ומחלה.

שטיינר טוען כי למגפות יש רקע קוסמולוגי שצריך ללמוד אותו.[13] זה אחד הגורמים אשר, לדבריו, ממלאים תפקיד בהתפתחותה של מגפה. מחקר זה על גורמים קוסמולוגיים מקבל אישוש גם ממקורות אחרים. לדוגמא, חוקרים הבחינו בכך שמגפות השפעת בשנים 1918, 1957 ו-1968 התרחשו באותו זמן שבו היה מספר מרבי של כתמי שמש (מערבולות מגנטיות על פני השמש). ב-2020 כמעט ולא התרחשו כתמי שמש, ולכן מגפת הקורונה הנוכחית עשויה להיות קשורה עם הצמידות של שבתאי (סטורן) ופלוטו.

בין 26 ביוני 2019 ל-27 ביולי 2020, היו שבתאי ופלוטו במרחק של 5 מעלות זה מזה. הצמידות המדויקת התרחשה ב-12 בינואר 2020. מנקודת מבט אסטרולוגית, הצמידות של שני כוכבי לכת אלה, אשר מתרחשת כל 32 עד 37 שנים, עשויה לבשר על סיומה של תקופה, כמו הצמידות שהתרחשה בשנת 1914, שנה שבה תמו עידן הקולוניאליזם והשליטה האירופית בעולם. על פי האסטרולוג האמריקני ריצ'רד טארנס (Richard Tarnas), פלוטו יוצר אינטנסיביות, ובשילוב עם שבתאי עלול הדבר להוביל למפגש עם חוויות מוות ולהתנסויות מאתגרות. ההשפעות של כוכבי לכת אחרים, כמו השמש ומרקורי, וכן הצמידות של יופיטר ושבתאי שהתחילה ב-21 בדצמבר 2020 – צריכות אף הן להילקח בחשבון בניתוח אסטרולוגי כזה.

האסטרוסוף ג'ואל פארק (Joel Park) כתב במגזין Star Wisdom (חוכמת הכוכבים) כך:

"במישור הפסיכו-ביולוגי, סטורן מייצג מוות, ופלוטו מייצג את השטן [...] אולם במישור גבוה יותר, אנו יכולים לראות זאת כמפגש של הגנוסיס (סטורן) עם הרוע (פלוטו) – תודעת הרוע שלנו, ההכרה שלנו בפעילותו, גורמת לנו להתפכח מאשליות ומסכלת את כוחו המערער וההרסני של הרוע עלינו ועל העולם."[14]

אנו יכולים להעיר, כי לרוע זה יש פנים בדמות זריעת פחד, אכיפת פיקוח בריאותי, הנהגת חיסוני חובה, דרכוני חסינות, למידה מרחוק ואובדן החופש. עלינו להכיר בלוגיקה שמאחורי כל זה. לראשונה בהיסטוריה, הקימו מומחים לבריאות, הקשורים לארגון הבריאות העולמי, טכנוקרטיה הפועלת דרך ממשלות אשר מגבילות חירויות בסיסיות. ממשלות התעלמו מניתוחי המצב שנעשו על ידי מומחים עצמאיים, ותמרנו את דעת הקהל על ידי "הפצצתם" של אנשים במספרים חסרי משמעות על אודות הדבקות ומקרי מוות, בלי להשוות אותם למספר הגבוה הרבה יותר, בדרך כלל, של מוות משפעת רגילה. ללא צורך ממשי לסגור את בתי הספר, הם אכפו הוראה מקוונת, העלולה להפוך לסטנדרט החינוך העתידי. הם גרמו לאנשים לפחד זה מזה והסבו נזק חמור למערכת הכלכלית. הם הניחו לאנשים למות בלי שבני משפחתם יהיו סביבם. הם שוקלים לאכוף חיסוני חובה ודרכוני חיסון כתנאי לשיבה לשגרת חיים חברתית וכלכלית נורמלית. הם יעצו לחנויות לקבל רק כסף אלקטרוני, מה שעשוי להוביל לביטול מוחלט של כסף מזומן. הם זרעו פחד, מה שהוביל להקהיית תודעה, שבמסגרתה התקבלו כל החלטות הממשלה. רק בשוודיה היו מספיק שכל ישר ואומץ בכדי להסתמך על האחריות של אזרחים אינדיבידואלים ועל ייצור הנוגדנים במערכות החיסוניות שלהם.

תופעת לוואי מדאיגה של הסֶגֶר היא, שהתשתית הכלכלית של כל המגזר התרבותי ניזוקה קשות, ושעסקים קטנים רבים (מסעדות, בתי קפה, בתי מלון, חנויות ועוד) נסגרו. ממשלות השקיעו ביליוני אירו כדי להציל את הכלכלה שלהן, והחוב הציבורי של ארצות חלשות תופח באופן דרמטי. מגזר העסקים הבינלאומי, במיוחד חברות הטכנולוגיה, מרוויח מן המשבר. נראה אפילו שארגון מחדש זה של הכלכלה הוא תוצאה מבורכת עבור האליטה הכלכלית, שכלל אינה סובלת מן הסגר. ניתן אף לתהות, מדוע לא הייתה התנגדות בקנה מידה רחב לסגירתם של חלקים גדולים מן הכלכלה, ומדוע עולם העסקים לא תבע את פתיחתה מחדש של הכלכלה, כאשר נעשה ברור שהמגפה אינה כה מסוכנת כפי שהניחו בהתחלה.

מה שהיינו עדים לו באביב 2020 הוא ניסוי חברתי, הצגתו של צעד ראשון לקראת דיקטטורת בריאות גלובלית, המבוססת על פילוסופיה בריאותית מטריאליסטית לחלוטין. פילוסופיה זו מתעלמת מכך, שהרס המערכות האקולוגיות והפלישה של בני אדם לחייהם של בעלי החיים הם הסיבות העיקריות למגפות, כפי שמתארת העיתונאית האמריקנית סוניה שאה (Sonia Shah) בספרה Pandemic (מגפה עולמית, 2016): מגפה מתפשטת בקלות היכן שאנשים חיים בעוני. מגפה היא מסר לאנושות, שהכלכלה המודרנית מחריבה את האיזונים האקולוגיים בטבע. באופן דומה, מחלה עשויה להיות מסר לאינדיבידואלים על כך שהם איבדו את האיזון הפנימי שלהם.

חיידקים ונגיפים נמצאים בכל מקום סביבנו ובגופנו - מקום בו הם ממלאים תפקיד חשוב מאוד. שטיינר תיאר פעם חיידקים כ"התגלמותם הפיזית של דמונים של שקרים"[15] ואמר שהם קשורים לשקרים של הציוויליזציה המטריאליסטית שלנו. על פי שטיינר, מחלות ילדים עוזרות לאינדיבידואליות שלהם להתחבר עם גופם. הוא לא התנגד לחיסונים למחלות כמו אבעבועות שחורות. לדבריו, הם לא יזיקו לאנשים החיים מתוך השקפת עולם רוחנית. כאשר אנו מונעים מחלות באמצעות חיסונים או אמצעים היגייניים, אנו זקוקים לטפל יותר בנפשותינו ובחינוך הרוחני שלנו, כך אמר.

ב-7 באוקטובר 1919 דיבר שטיינר על התפתחות עתידית ברפואה מטריאליסטית, שתראה את הגוף כמכונה וכבית חרושת כימי. זה יוביל לכך שהרפואה תרצה להפוך את הגוף ל"בריא" על ידי "גירוש הנפש" כפי שהיו בעבר עושים גירוש שדים: "הנפש תבוטל על ידי הרפואה. על בסיס 'השקפה בריאה' יימצא חיסון שישנה את האורגניזם בילדות המוקדמת ביותר, סמוך ללידה ככל האפשר, באופן כזה שגוף האדם לא יוכל להגיע למחשבה: יש נפש ויש רוח."[16]

הרפואה האנתרופוסופית חגגה מאה שנה להולדתה ב-20 באפריל 2020. הצורך, המובן לרבים, בגישה אינטגרטיבית-הוליסטית לנגיף הקורונה, יכול לתת לה כעת דחף מחודש. רופאים אנתרופוסופיים הוכשרו להבין את המסר של המחלות ושל מגפות. הם לא נלחמים במחלות, אלא תומכים בכוחות הריפוי של החולה העובר דרך המחלה, תוך פנייה לתודעת האני שלו. פציינטים עם נגיף קורונה קיבלו מרופאיהם האנתרופוסופיים תרופות המגנות על הריאות שלהם ועל איברים אחרים, וקיבלו ייעוץ להתמודדות עם החרדה ולחיזוק המערכת החיסונית שלהם. הרפואה האנתרופוסופית ורפואות הוליסטיות אחרות מחזקות את המטופל ומיישמות את עקרונות הסלוטוגנזה (מדע מקורות הבריאות) שמטרתם לחזק את כוחות הבריאות הפיזיים, הוויטליים, הנפשיים והרוחניים.

ד"ר גיאורג סולדנר מן המחלקה הרפואית בגיתאנום כתב על נגיף הקורונה ב-12 במרץ 2020, במגזין "הגתאנום" (Das Goetheanum). הוא הצביע על הסבל שאנו גורמים לבעלי חיים כרקע רוחי לקורונה, שהגיעה מעולם החי. החולשה של הריאות שלנו (שם מתרחש הזיהום) נגרמת בשל מתחים חברתיים והיעדר קשר מספיק לאדמה ולשמש, שלאורה ולחומה אנו זקוקים. דרך הריאות שלנו אנו מקיימים קשר עם העולם החיצון (בני אדם אחרים והטבע), כך הסביר.

הרופאים מתיאס גירקה וגיאורג סולדנר (Matthias Girke and Georg Soldner) כתבו ב-19 במרץ מאמר על מגפת הקורונה בניוזלטר של המחלקה הרפואית [של הגיתאנום]. הם העלו את השאלה, מדוע נגיפים מבעלי חיים חוצים את הגבול שבין עולם החי והעולם האנושי, והצביעו שוב על הסבל של בעלי החיים בחייהם ובמותם בתעשיית המוצרים מהחי. עלינו לשקול מחדש את מערכת היחסים בינינו לבין בעלי החיים, אך גם לעבוד על החסינות שלנו באופן מודע.

מתיאס גירקה, ראש המחלקה הרפואית בגתאנום. צילום נועם שרון

אמירה של סולדנר שיש בה כדי להאיר את המצב מהיבט נוסף, היא שחולֵי קורונה סובלים מקשיי נשימה ומקוצר נשימה, שהם גם סימפטומים של המשבר האקולוגי של הפלנטה שלנו. כדור הארץ שלנו מתקשה לנשום, ואין שום בית חולים שיכול לטפל בו

ב-26 במרץ כתב הרופא ד"ר פטר סלג במגזין הגתאנום על אודות מערכת היחסים שלנו עם העולם. כאנושות, נעשינו אחראים לגורל האדמה. אנו יכולים להתבונן בהתנהגות הכאוטית שלנו דרך הראי של תופעות הטבע, כפי שהן מתבטאות בשינויי אקלים, בבעיות אקולוגיות, באובדן המגוון הביולוגי, בדרך שבה אנו מטפלים בבעלי חיים ובהופעתן של מגפות חדשות.

במאמר שפורסם במגזין הגתאנום ב-2 באפריל, כתב גיאורג סולדנר ביתר פירוט בנוגע לחיינו המשותפים עם עולם בעלי החיים. האנושות הרסה את הסביבה הטבעית של מיני בעלי החיים. אנו פלשנו לטריטוריות שלהם והכנסנו אותם לתוך עולמנו, כך שנגיפים מבעלי חיים יכולים לעבור בקלות אל בני אדם. באופן זה אפשרנו לנגיפים הללו לעבור מוטציות. בהקשר זה דיבר שטיינר על פרצות, שדרכן יכולים חיידקים ונגיפים מבעלי החיים להידחק ולעבור לתוך העולם שלנו. מן הצד האחר, אנו נותנים לבעלי חיים בריאים אנטיביוטיקה באופן מניעתי, בעוד שצריך לשמור אותה עבור זיהומים בקטריאליים חמורים אצל בני אדם.

אמירה של סולדנר שיש בה כדי להאיר את המצב מהיבט נוסף, היא שחולֵי קורונה סובלים מקשיי נשימה ומקוצר נשימה, שהם גם סימפטומים של המשבר האקולוגי של הפלנטה שלנו. כדור הארץ שלנו מתקשה לנשום, ואין שום בית חולים שיכול לטפל בו. עלינו לטפל בו ולרפא אותו. אנו יכולים לעשות זאת על ידי יצירת אורח חיים בריא משותף לבני אדם ובעלי חיים, צמחים ומינרלים, וזה כולל נשימה מודעת בתוך הסביבה הטבעית והחברתית שלנו.

מפגש עם הקארמה של האנושות

שטיינר דיבר על נטייה אישית לחלות במחלה, נטייה הקשורה לקארמה או להתנהגות בחיים האלה. אנו יכולים לדבר גם על נטייה לאומית בארצות שבהן אנשים (עשירים) לא משלמים מספיק מיסים בכדי להחזיק מערכת בריאות טובה, ושבהן ממשלות מקבלות את קיומם של עוני וזיהום אוויר בארצותיהן. ב-22 במרץ 2020, לפני שהוטל הסגר בגרמניה, כתבה החוקרת הרוחית והאנתרופוסופית הגרמנייה יודית פון האלה[17] (Judith von Halle) את החוברת Die Coronavirus Pandemie – Anthroposophische Gesichtspunkte (המגפה העולמית של נגיף הקורונה – נקודות מבט אנתרופוסופיות) שפורסמה בתחילת מאי 2020 בדורנאך. היא הציבה את מגפת הקורונה בפרספקטיבה האפוקליפטית שפותחה על ידי רודולף שטיינר, בכדי להבין את האירועים של המאה ה-20 ומעבר לה: הפרסקפקטיבה של הביאה השנייה של כריסטוס והעימות עם כוחות הרוע.

יודית פון האלה. נגיפים כמחלות של מחשבה

מגפות של נגיפים הן תוצאה של הקארמה של האנושות, אשר האינדיבידואלים שבה לא מתעוררים רוחנית, ולכן ממשיכים לחיות בתודעה קבוצתית הנשלטת על ידי מחשבות מטריאליסטיות. פון האלה הביאה כדוגמה את הכישלון ליישם ב-1917 את תוכנית השלום של השילוש החברתי, ששטיינר פיתח במטרה להביא לסיום מלחמת העולם הראשונה. לדבריה, הדחייה של תוכנית הייתה הגורם הרוחני לשפעת הספרדית (1918-19)

פון הַאלה עשתה הבחנה בין החיידקים, שלעתים קרובות דווקא מביאים תועלת (הודות לכך שהם תומכים בהתפתחות המגוון הגנטי), לבין נגיפים. נגיפים מתנהגים כמו טפילים שזקוקים לגוף חי כדי להתרבות. בתהליך זה, המבנה הגנטי שלהם משתנה כל הזמן. כיוון ששטיינר ראה את מקורם של החיידקים בשקרים מטריאליסטיים – עבור פון האלה, גם מקורם של הנגיפים שוכן במחשבות המטריאליסטיות של האנושות. מחשבות אלה יוצרות "מחלות של מחשבה" אשר הופכות לנגיפים שתוקפים את האנושות בכללותה. נגיפים באופן כללי – לא רק נגיף הקורונה הנוכחי – הם נשאים של אימפולסים תת-טבעיים, המכוונים נגד תודעת האני שלנו. לכל אינדיבידואל יש דרך אישית משלו להתמודד עם המתקפות הללו.

מאחורי מתקפות של נגיפים רואה פון הַאלֶה את פעילותו של האנטיכריסט, הידוע במסורות אזוטריות גם כדמון השמש וקשור עם המספר 666. על פי שטיינר, בריתמוס של 666 שנים גילתה ישות זו את כוחה במאות ה-7 וה-14, וחזרה במהלך המאה ה-20 (3 X 666 = 1998). פון האלה הסבירה, שנגיפים הפכו למסוכנים מתחילת העידן המודרני (מאז המאה ה-15), שבו עלינו לפתח תודעה רוחנית ולהשתחרר מן הנפשות הקבוצתיות שעדיין שולטות בחשיבה, ברגש וברצון שלנו. נגיפים קוראים לנו לפתח את התודעה הזאת ולשמור על כוחות הנפש שלנו בעזרת האני שלנו. כשנצליח בכך נוכל להגן על עצמנו.

מגפות של נגיפים הן תוצאה של הקארמה של האנושות, אשר האינדיבידואלים שבה לא מתעוררים רוחנית, ולכן ממשיכים לחיות בתודעה קבוצתית הנשלטת על ידי מחשבות מטריאליסטיות. פון האלה הביאה כדוגמה את הכישלון ליישם ב-1917 את תוכנית השלום של השילוש החברתי, ששטיינר פיתח במטרה להביא לסיום מלחמת העולם הראשונה. לדבריה, הדחייה של תוכנית הייתה הגורם הרוחני לשפעת הספרדית (1918-19) אשר הדביקה כ-20% מן האנושות וכנראה הרגה בין 40 ל-50 מיליוני בני אדם. כאשר אימפולס רוחי לא מתקבל, מופיע כוח שלילי.

בהרחבה שכתבה יודית פון האלה עבור המהדורה השנייה של ספרה, היא הדגישה את הצורך להסביר לעולם את המקורות הרוחניים של מחלת הקורונה ולהפיץ את החדשות בדבר הביאה השנייה של הכריסטוס שהחלה סביב 1933, ושתביא את כוחות הריפוי שלהם זקוקה האנושות. באנתרופוסופיה, אפשר להבין את כריסטוס כעצמי הגבוה, כאני של האנושות. האנטיכריסט תוקף את האנושות בכדי להשתלט עליה. על פי שטיינר, המבחנים שדרכם עוברת האנושות מאז המאה ה-20 הם חלק מן האפוקליפסה וקשורים לביאה השנייה של כריסטוס.[18]

מבחינה רוחנית, האנטיכריסט פועל גם במה שנקרא ה"כּפיל" של האנושות, ומבחינה פסיכולוגית– ה"צל" שלה. הוא מראה את החולשות שהאנושות צריכה להתגבר עליהן. מחשבות מטריאליסטיות, תאוות בצע, אגרסיות ולאומנות הזינו את הכפיל הזה, במיוחד מאז המחצית השנייה של המאה ה-19, כך שהוא יכול להשפיע בעוצמה על האנושות. כשאנו לא מצליחים לממש אימפולסים רוחניים, עלולות מחשבות מטריאליסטיות לחזור אל האנושות כנגיפים מסוכנים.

הכוחות האנטי-כריסטיאניים פתרו את חוסר היציבות החברתית ב-1917, בצורה של בולשביזם ברוסיה, פאשיזם באירופה וטכנוקרטיה בצפון אמריקה. זה הוביל להוצאתם של האימפולסים המוסריים והרוחניים של אינדיבידואלים מן החיים החברתיים. ב-2019, מנעו הכוחות האנטי-כריסטאניים את הפתרון של הבעיות האקולוגיות, פתרון שהציעו אנשים צעירים מכל רחבי העולם. צעירים אלה, בהנהגת הפעילה האקולוגית גרטה טונברג, מונעים על ידי כוחות מיכאליים, ניסו לשווא לשכנע את המנהיגים הפוליטיים לנקוט פעולה כדי להגן על האדמה.  במשבר הקורונה של ימינו, מציעים כוחות אנטי-כריסטיאניים אלה את הפתרון המטריאליסטי של משטר בריאות טכנוקרטי גלובלי, עם חיסוני חובה. לשם כך הם משתמשים בתאגידי התרופות תאבי הבצע ובארגוני הבריאות שבהם הם שולטים.

גרטה טונברג נואמת בפרלמנט האירופאי, 4.3.20

ב-7 במרץ 2020, ראה תורסן חיזיון נוסף: כוח-נגד אפל, המובל על ידי מלאך שנפל מן המדרגות הגבוהות עוד יותר של האקסוזיאי ופועל ברמת הארכאי, נטל את מקומה של הרוח המלאכית הגבוהה וגרם למגפה העולמית של נגיף הקורונה. תורסן מייחס חזיון זה לאי-הקבלה של האימפולס המיכאלי של גרטה טונברג וחבריה

שליטה גלובלית בטיפולים רפואיים, המבוססת על רעיונות מטריאליסטיים, מנתקת אותנו מן הכוחות המרפאים של הטבע. זוהי הבעיה שעלינו לפתור כעת. תודעה רוחנית נדרשת כדי שיתאפשר שיפוט עצמאי, והגנה על זכויות האזרח שמדוכאות על ידי הממשלות. כאן אנו יכולים לקבל השראה מרוח הזמן, הארכי-מלאך מיכאל. השקפת עולם רוחנית נחוצה בכדי להגן עלינו מפני נגיפים, וכן דרוש לנו קשר חדש עם כוחות הריפוי של הטבע החי. זוהי ממלכתו של הישות הרוחית "וידאר", רוח העולם הנורדית, אשר על פי שטיינר, בתוך גלימתה האתרית מתגשם כריסטוס עצמו. ניתן לחוות את וידאר גם כגאונות נותנת-ההשראה שמאחורי מדיניות הקורונה השוודית וכל אלה שמבינים כי חיזוק החסינות הטבעית היא הדרך שבה נוכל להישאר בריאים.

וידאר דוקר את פנריר כאשר הוא מפריד בין לסתותיו וויליאם גרשום קולינגווד, 1908

השקפת עולם רוחנית נחוצה בכדי להגן עלינו מפני נגיפים, וכן דרוש לנו קשר חדש עם כוחות הריפוי של הטבע החי. זוהי ממלכתו של הישות הרוחית "וידאר", רוח העולם הנורדית, אשר על פי שטיינר, בתוך גלימתה האתרית מתגשם כריסטוס עצמו. ניתן לחוות את וידאר גם כגאונות נותנת-ההשראה שמאחורי מדיניות הקורונה השוודית וכל אלה שמבינים כי חיזוק החסינות הטבעית היא הדרך שבה נוכל להישאר בריאים

המסר של נגיף הק­ורונה

ב-1 באפריל 2020, שלח האנתרופוסוף והרואה הרוחי הגרמני תומס מאייר מכתב לידידיו אודות המחקר הרוחי שהוא עשה בכדי להבין את הפחד שסביב נגיף הקורונה. הוא כתב שמדובר בישויות אלמנטריות אגרסיביות משלב מוקדם באבולוציה של האדמה. הן נעות סביב האדמה בגלים, משתלטות על נפשות אנושיות וממלאות אותן בפחד. ישויות אלמנטריות אלה גורשו מתוך התפתחותן הנורמלית על ידי מלאכים, שכעת הם השומרים של ישות הקורונה. מלאכים אלה שואלים אותנו, אם נוכל לשלב שוב את הישויות האלמנטריות הללו באבולוציה הרגילה של האדמה, על ידי כך שנפגוש את ישות הקורונה בדרך חיובית ואוהבת, במקום לפחד.

ב-28 בספטמבר 2019, ראה האנתרופוסוף הנורווגי והווטרינר אָרֶה תורֶסֶן (Are Thoresen) חיזיון רוחי שלפיו רוח מלאכית גבוהה מדרגת הארכאי (דרגה אחת מעל לארכי-מלאכים) מרחפת ממעל, מגינה על תנועת הנוער האקולוגית שיזמה פעילת האקלים גרטה טונברג (Greta Thunberg) ונותנת לה השראה. כמה חודשים מאוחר יותר, ב-7 במרץ 2020, ראה תורסן חיזיון נוסף: כוח-נגד אפל, המובל על ידי מלאך שנפל מן המדרגות הגבוהות עוד יותר של האקסוזיאי ופועל ברמת הארכאי, נטל את מקומה של הרוח המלאכית הגבוהה וגרם למגפה העולמית של נגיף הקורונה. תורסן מייחס חזיון זה לאי-הקבלה של האימפולס המיכאלי של גרטה טונברג וחבריה.

מנקודת מבט זו, אנו יכולים להסיק, אם כן, כי נוכח הכוח האפל הזה, הפועל דרך הנגיף, אנו ניצבים בפני דמון אגרסיבי, אשר ניזון מכוחות החיים של אלה שנעשו חולים, ומן הפחד שהמחלה זורעת סביבה. ובאשר לרוח המלאכית המגנה בחזונו של תורסן, אפשר לתהות, אם הייתה זו רוח הזמן מיכאל או הרוח הנורדית וידאר. מעניין לציין, כי הירידה בכמות הטיסות, בתחבורה מזהמת ובתעשייה – שנדרשה על ידי הצעירים – נגרמה כעת על ידי הנגיף. זה נתן לשֶמש את האפשרות לשוב ולהפיץ את האנרגיות הבריאות שלה.

כאשר אימפולס רוחני חיובי לא מתקבל, כוח רוחני שלילי מופיע מתוך הוואקום שנוצר. באסונות שנוצרים עקב כך עוברת האנושות תהליך היטהרות. במישור האינדיבידואלי, אחרי המוות, בקמלוקה אנו עוברים את מה שעשינו לאחרים, ולאחר מכן מחליטים לפצות על כך בחיים הבאים. היטהרות זו יכולה גם לקבל אופי קולקטיבי. ניתן להשתמש לשם כך בביטוי "עולם קמלוקה", אשר הוכנס לשימוש על ידי שטיינר ב-9 במרץ 1910 (GA-116). באופן זה, חוויית השפעת הספרדית, זוועות הנאציזם, תקופת הניאו-ליברליזם וזמן ה-Covid-19 יכולים להיראות כתהליכי היטהרות, שעשויים להביא לקשר חדש עם אימפולסים רוחניים.

מחלה אינדיבידואלית מביאה מסר אישי, אך למגפה יש מסר עבור האנושות. נראה כי המסר הוא, שעלינו לשאת באחריות שלנו לחיים משותפים עם בעלי החיים, הצמחים, הפטריות, החיידקים והנגיפים, וליצור את הגבולות הנכונים בין העולמות הללו. אנו זקוקים לבנות בית חולים לכדור הארץ החי, לרפא את הפלנטה החולה שלנו ולהפוך לשליחים הפועלים למען הבּריאה. בבית חולים גלובלי זה חייב להיות טיפול גם לאנושות חולה. אנו זקוקים לחסינות טבעית חזקה יותר ולתודעת בריאות רוחנית, אשר מונעת את התפתחותן של המחלות הכרוניות ושל הסרטן, אשר ממיתים הרבה יותר אנשים מאשר נגיפים וחיידקים. זה עניין של שינוי סגנון החיים שלנו.

מוזר, שמוציאים כל כך הרבה כסף על חיסונים, אך מתעלמים מן הגורמים הממשיים להופעתם של נגיפים. ההתמקדות בחיסונים מסיחה את תשומת לבנו מפתרון הבעיות הממשיות – הכלכלה הגלובלית, היחס ההרסני אל הטבע והעוני, אך גם מן הגורמים הרוחיים של נגיפים. אורח החיים המטריאליסטי ימשיך ליצור עוד נגיפים. במקום זאת, אנו יכולים לאמץ אורח חיים רוחני ולחזק את החסינות שלנו בדרכים טבעיות. לבסוף, עלינו לקבל שמחלה ומוות הן חלק מן הקיום האנושי.

ב-2019, בטרם הופעתו של נגיף הקורונה, כתב ג'ואל פארק (במאמרו שכבר הוזכר במגזין (Star Wisdom, שבהיבטיו הגבוהים והפסיכו-רוחניים ביותר, סטורן מגלה לנו את מריה הקדושה, ופלוטו – את יסוד-האב שבעולם.

"[בצמידות שלהם] אנו רואים לפנינו מפגש של האם הבתולה, המזכירה לנו לרחוש כבוד לאדמה שמתחת, ואת האב הקדוש, המושך את מבטנו אל הגבהים הנעלים ביותר ממעל. [...] האם אנו נותנים כבוד למציאות הנצחית של העולם הרוחי וכן לצרכיה של אמא טבע? [...] תקופת זמן זו, קשה ככל שהיא עשויה להיות, פותחת בפנינו הזדמנות עצומה – לשוב אל המקור, הן לאב שממעל והן לאם שמתחת – לא רק לזה או לאחר, ואף לא כעקרונות מנוגדים, אלא כשהם נשואים זה לזה בחתונה אלכימית [...] אולי ההתגשמות השלילית עד מאוד של מפגש ארכיטיפי זה נסוב סביב חוסר הרצון שלנו להפסיק את איוולתנו ולשוב אל המקור הכפול של שלמות ושל משמעות."

נגיף הקורונה מעמת אותנו עם התוצרים הדמוניים של דרך החיים המטריאליסטית שלנו, שעליהם ניתן להתגבר ברמה הרוחנית על ידי רחישת כבוד לטבע ופיתוח תודעה ביחס לעולם הרוח. זה דורש שיתוף פעולה לקראת חיים חברתיים חדשים.

אסטרטגיה אינטגרלית

בהתבסס על שיקולים אלה, במקרה של מגפה, האסטרטגיה החד-צדדית של פחד ושליטה, שבה עובדים רוב מוסדות הבריאות הלאומיים, צריכה להיות מוחלפת באסטרטגיה משולבת, הפועלת במישורים שונים:

  1. שליטה פיזית במגפה. ממשלות הגבילו את אזרחיהן בדברים הבאים: שמירה על מרחק ועל היגיינה, והשארות בבית במקרה של מחלה. זה הגיוני ולא צריך לכפות זאת באמצעות פחד. פיתוח חיסונים הוא התחמקות מהתמודדות עם המקור למחלה, והביסוס של דיקטטורת בריאות מונע בעדנו מלקחת אחריות על בריאותנו ומלפעול ביחד כדי להתמודד עם הגורמים למגפות.
  2. חיזוק כוחות החיים והחסינות שלנו. בסגנון חיים בריא יש מקום לכל הדברים הבאים: תזונה טובה, אוויר בריא, אור שמש, הגנה נגד קרינה אלקטרומגנטית, פעילות גופנית וריתמוסים טובים. אנו יודעים שככלל, הקורונה מסכנת רק את חייהם של קשישים ושל אנשים עם מחלות רקע.
  3. לשים לב לנפש שלנו, לשלווה פנימית, לרגשות ומחשבות חיוביים. החיים המודרניים, גדושי הלחצים, הפחדים ושאר הרגשות השליליים הכרוכים בהם, משפיעים לרעה על החסינות שלנו.
  4. ללמוד לתת אמון בגורל שלנו ובתהליכי הלמידה שנפתחים בפנינו. חוויה של מחלה היא חוויה שיכולה להיות מאוד משמעותית. ייתכן שלמחלה יש מסר עבורנו.
  5. לגלות את הרקע הקוסמולוגי של מגפות. הפלנטות משפיעות על המין האנושי ועל האנושות.
  6. פיתוח מודעות למסר של המגפות עבור המין האנושי. האנושות מוצאת את עצמה במשבר אפוקליפטי, שבו האיזונים האקולוגיים של הטבע מופרעים, האדמה מנוצלת, ופורצות מלחמות על השליטה במשאבים.
  7. לשמוע את המסר הרוחני של נגיפים. המטריאליזם המודרני יוצר דמונים שמתגשמים בחיידקים ובנגיפים. אנו יכולים להבין את הקטסטרופות הנובעות מכך כלקחים קשים שעלינו ללמוד.

עלינו כעת להתמודד עם מה שהפוליטיקאים לא רצו לקבל בשנת 2019 עקב מחאת הנוער ולפתור זאת ביחד, כאנושות. נגיף הקורונה קורא לנו להתעורר ולרפא את מערכת היחסים בינינו לבין הטבע, על ידי כך שניתן יסודות חדשים לחברה שלנו.

אין אנו זקוקים ליותר טכנולוגיה ושליטה מצד המדינה, אלא ליותר מודעות חברתית, מוסרית, רוחנית ואקולוגית. תודעה חדשה זו יכולה לאפשר לחברה שלנו להשתלב באיזונים הטבעיים של האדמה ולהיפתח לאימפולסים הרוחניים, שדפוסי החשיבה המטריאליסטיים מתעלמים מהם. כך נוכל לקחת אל תוך לִבּנו את המסר של נגיף הקורונה

סדר חברתי חדש
(סיכום)

במשך תקופת הקורונה, זכויות יסוד של אזרחים הוגבלו באופן חמור. בכל מקום מחוקקים חוקים המעניקים לרשויות כוח כמעט בלתי מוגבל בעתות חרום. מה שקורה בתחום זה הוא חלק ממגמה מרכזית, שהיא להעלים את חיי החוק והמשפט. מאחר שאינטרסים כלכליים שולטים בחיים הפוליטיים, החשיבה הכלכלית חדרה יותר ויותר אל התרבות. התרבות הפכה לזירת מסחר, במקום לביטוי של התפתחות חופשית של הרוח האנושית.

החלטות חשובות נלקחות פחות ופחות על ידי בתי המחוקקים. הן נדחקות הצידה על ידי שיתופי פעולה הולכים וגדלים בין חברות גדולות לבין ממשלות. מתווכים בין קבוצות אינטרסים פוליטיות וכלכליות הם, למשל, הפורום הכלכלי העולמי (WEF) ורשתות אחרות, אך גם ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם. המטרה של שיתופי פעולה אלה היא צמיחה כלכלית, חדשנות, פיתוח טכנולוגי, דיגיטליזציה ושליטה הולכת וגוברת על אנשים.

באופן זה, התפתחויות טכנולוגיות חדשות רבות נכנסו לחיינו, למרות שלא ביקשנו אותן, למרות שהן אינן נשלטות על ידנו ולמרות שלא נשאלות לגביהן כל שאלות מוסריות. למשל, אינטליגנציה מלאכותית, טכנולוגיה רובוטית, טכנולוגיית מידע, ביוטכנולוגיה, נאנוטכנולוגיה, טכנולוגיה רפואית, טכנולוגיית פיקוח ומעקב על-ידי זיהוי פנים, טכניקות לשליטה במזג האוויר, מכוניות המנווטות את עצמן, טכנולוגיית תקשורת, רשתות חברתיות, צורות דיגיטליות של חינוך, בידוק, בריאות וקניות, איסוף מידע למטרות ממשלתיות ושיווקיות, ולבסוף – ה-5G, שצריך לאפשר את תעבורת הנתונים הכבירה הזאת. אלה הם תחומים שבהם מושקע הון עתק על ידי חברות רבות עוצמה. בתמורה הן מצפות לתשואה וזקוקות שהממשלות תפתחנה שווקים עבורן.

לממשלות כבר אין כמעט שום השפעה בנושא ארגון החברה, שכן חברות הטכנולוגיה השתלטו על תחום זה. התפתחות זו התחילה עם תחילתה של החשיבה הניאו-ליברלית סביב שנת 1980. עד לזמן זה, בחברת הרווחה מילאו גורמי העבודה וההון תפקיד שווה. קהילת העסקים שילמה מיסים לשירותים כלליים, והממשלה יכלה להשיג מידה מסוימת של צדק חברתי. אך כעת החל להתפתח סדר עולמי חדש, שבו האליטות העשירות נעשו דומיננטיות. בכלכלה הניאו-ליברלית, ממשלות צריכות להפריט ולחסוך, תאגידים גדולים משלמים פחות ופחות מס, פלח השכר בהכנסה הלאומית יורד, ואילו אי-השוויון החברתי גובר. ממשלות חסרות אונים אל מול קבוצה קטנה של בעלי חברות בינלאומיות, שההון הפרטי שברשותם גדול יותר מזה של מדינות. לאדם החופשי, עם תודעת האני שלו, כבר אין מקום במשחק הגדול הזה, שבו אינטרסים פיננסיים גדולים מכריעים את הכף. לפי הדוגמה של סין, חברות טכנולוגיות עוזרות לממשלות לאכוף שליטה טוטליטרית על אזרחיהן.

מה שרודולף שטיינר הבין ב-1917 כאימפולס של המבנה החברתי המשולש, יכול לעזור לנו להציל את האנושות בחברה הנשלטת כעת על ידי אינטרסים כלכליים. לפי השקפתו של שטיינר, לתרבות, לחוק (פוליטיקה) ולכלכלה יש אוטונומיה משלהם ואף עקרונות מווסתים משל עצמם: חופש בתרבות, שוויון בפוליטיקה וסולידריות עם כל חברי משפחת האדם – בכלכלה.

אין אנו זקוקים ליותר טכנולוגיה ושליטה מצד המדינה, אלא ליותר מודעות חברתית, מוסרית, רוחנית ואקולוגית. תודעה חדשה זו יכולה לאפשר לחברה שלנו להשתלב באיזונים הטבעיים של האדמה ולהיפתח לאימפולסים הרוחניים, שדפוסי החשיבה המטריאליסטיים מתעלמים מהם. כך נוכל לקחת אל תוך לִבּנו את המסר של נגיף הקורונה.

28 בספטמבר 2020

עודכן בינואר 2021.

 

 

תרגמה מאנגלית: תומר רוזן גרייס

עריכה: סימונה מצליח חנוך ונועם שרון

בתמונה מעלה: פסל חובש מסיכה. טוקיו, יפן

[1]    mRNA (קיצור באנגלית של Messenger RNA; בעברית: שליח רנ"א) הוא אחד מסוגי ה-RNA הנמצאים בתאיהם של יצורים חיים. RNA (רנ"א) הם ראשי תיבות באנגלית של ribonucleic acid, חומצה ריבונוקלאית. (מתוך ויקיפדיה).

[2] מדובר בשכבות חלשות במדינות מתפתחות.

[3] Biocompatible near-infrared quantum dots delivered to the skin by microneedle patches record vaccination. www.stm.sciencemag.org

[4]www.wodarg.com בחלק covid-19 medical detectives

[5]Jay Bhattacharya, Sucharit Bhakdi, Johan Giesecke, John Ioannidis, Knut Wittkowski, Wolfgang Wodarg.

[6] המסמך הורד מהאינטרנט ולכן לא ניתן להפנות אליו.

 [7] פורסם באתר החדשות המקוון The Intercept ב-8 במאי 2020.

[8] ראו למשל ב: How Covid-19 has accelerated 5G roll-out in South Africa. www.verdict.co.uk

[9] ראו: Argument for a 5G – COVID-19 Epidemic Causation Mechanism by Martin Pall, PhD. www.electromagnetichealth.org

[10] אמנות התנועה שפיתח פטר דנוב.

[11] GA-154.

[12] מתוך הספר The Master Beinsa Douno (Peter Deunov), Health and Sickness, compiled by Vassil Velev, Byalo Bratstvo Publishers, Sofia 2002, p. 88

[13] GA 185, 20.10.1918, p. 79ff.

[14] כרך 2, 2020, עמ' 124.

[15] בתוך התיאוסופיה של הרוזנקרויצריזם, 1907, דורנאך 1985.

[16] Fall of the Spirits of Darkness, Dornach, 7 October 1917

[17] יודית פון האלה – אנתרופוסופית יהודיה ילידת 72. ארכיטקטית בהכשרתה, הכירה את האנתרופוסופיה בגיל 25 ומאז החלה לעבוד בחברה האנתרופוסופית הגרמנית. במהלך חג הפסחא של שנת 2004 הופיעה על גופה סטיגמטה – פצעים המשחזרים את פצעיו של ישוע על הצלב. מאותו רגע היא הפסיקה לצרוך מזון וניזונה רק ממים. כיום היא חיה בדורנאך, כותבת ספרים וממעטת לראות אנשים בגלל מצב בריאותי לקוי. למידע נוסף (באנגלית).

[18] עוד על הביאה השנייה של הכריסטוס במאמרו של נועם שרון, "משיח מתמשך", גיליון אדם עולם בנושא אנתרופוסופיה ויהדות.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

7 תגובות

  1. מאמר נהדר. יש כאן הרבה טרמינולוגיה של תורת הרוח שאליה מתנגדים המגיבים. מציעה שמי ששפת הרוח לא מדברת אליו – שימצא אתר אחר – במקום להשתיק את כותבי המאמר. ברוך השם, אנחנו עדיין לא דיקטטורה. בהקשר האסטרולוגי, עוד אנקדוטה מעניינת היא שהצמידות המדויקת בין פלוטו לשבתאי התרחשה ב-12 בינואר 2020. באותה תקופה מעבדה מסונפת לאוניברסיטת פודאן בשאנגחאי העבירה לממשלת סין את הריצוף הגנטי של הוירוס, הממשלה הסינית לא פרסמה, אז המעבדה פרסמה באתר בינלאומי את הרצף הגנטי ב-11 בינואר 2020 למורת ממשלת סין, וסין סגרה את המעבדה זמן קצר לאחר מכן. לאחר מכן כמובן נאלצה לפרסם את הרצף הגנטי (הזהה) באופן רשמי. בתחומי הנפש החלה לצמוח תנועה המאפיינת את הרוע במונחים של נרקיסיזם, פסיכופתיה, מקיאווליזם, סאדיזם… ואת המניפולציות של הרוע במונחים כמו גזלייטינג, שליטה במיינד ו"שטיפת מוח". נפגעי הרוע אפיינו את עצמם כבעלי "הפרעה פוסט טראומטית מורכבת". בו זמנית, בהקשר של פוסט-טראומה, התפרסמו ספרים חשובים וסרטים חשובים כמו (Bonanno: the end of trauma; Gabor Maté: the wisdom of trauma) והספר "נרשם בגוף – מוח, נפש וגוף בריפוי מטראומה" של קולק בסל ואן דר. גאבור מדבר על טראומה כמאפיינת את כל מה שרע בעולם. הוא מגדיר טראומה כאותה הדבר שקורה בך נפשית כאשר את/ה מתמודד/ת עם אירוע מעורר סטרס. והדבר הזה הוא הידיעה שאת/ה לבד. כלומר, זוהי תודעת הנפרדות שיוצרת את הטראומה. בנוסף, גאבור טוען שהרבה מחלות פיסיות נגרמות מחוויית הטראומה. לגבי סטרס, אנחנו כבר יודעים שהוא אכן תורם משמעותי למחלות שונות ואף תורם מכריע למחלות מסויימות כמו אולקוס. טראומה היא תגובה כרונית של סטרס גבוה. אבל יש סטרס גבוה שלא מורגש כמו טראומה. וסל טוען בספרו כי הריפוי מטראומה מחייב שילוב של פעילויות רבות, הכוללות גם פעילות גופנית, כמו ריקוד, יוגה וכו'. בונאנו בספרו מדגיש את האיכויות של הגמישות בריפוי מהטראומה. גמישות שכלית (גמישות בפרשנות של הסיטואציה) אבל גם גמישות במגוון התגובות האפשריות. התפיסה ההוליסטית של המומחים לטראומה בכל הנוגע לטיפול בפוסט-טראומה דומה לגישה הרוחנית של רודולף שטיינר ואחרים. תפיסה של אחדות מול תפיסה של נפרדות. אפשר לומר שהאור (כרייסט) הוא "האני האמיתי" בעוד האנטיכרייסט הוא "האני המזוייף", כאשר זה האחרון מתבטא בצורה החריפה ביותר בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, והמפגש עם הרוע "מסומן" בנפש כ"טראומה".

  2. מאמר חשוב ביותר!
    אמנם החלק הראשון שדן בתיאוריות רחוק מבינתי. קשה בנקדת זמן זו לדעת מי מהטוענים צודק ומי טועה. אבל הנקודות החשובות ביותר במאמר ושחשוב שכולםן ישימו אליהן, לדעתי: מחלות הן לא דבר שצריך לפחד ממנו ומשטר של פחד זה דבר שיש להתרחק ממנו ככל הניתן.
    קרבה לטבע, אימפולס רוחני ואורח חיים בריא הם אלה שיבטיחו לנו חוסן פיסי ונפשי. בריאות לכולם!

  3. בשנה האחרונה אנו עדים למאמרים וסרטונים רבים על הקורונה. לדעתי לא כדאי לנו עדין לשפוט, לבקר,לזלזל או להתלהב יתר על המידה מדעה זו או אחרת היות והתמונה לא שלמה.הדעות הקדומות והפרושים השגורים אצל כל אחד מאיתנו, מוצאים תמיד רק את מה שאנו מחפשים.
    לעת עתה אני לוקח מהמאמר את המלצותיו של שטיינר לחיים בריאים ולא רק בתקופת מגיפה.
    שינה בריאה, חשיפה לאור השמש, טיולי טבע,חשיבה חיובית וחיזוק רוחני בשליטה על המחשבות,בעשייה ובטיפוח שלווה נפשית.

  4. ליאת ארגוב

    תודה רבה תומר על תרגום המאמר החשוב. ותודה נועם וסימונה על העריכה והפרסום

  5. יורם גרשמן

    אני מאוד מחבב את האיגרת אבל לצערי מידי פעם מתאכזב ובגדול.
    האם הייתם מתייעצים עם פרופסור לפילוסופיה לגבי תיקון הסתימה בכיור המטבח? או לגבי החלפת הגלגל התקור באוטו? מאמין שלא. אז מדוע לתת לו במה מכובדת בנושא אחר בו הוא איננו מבין דבר וחצי דבר?
    ועכשיו לפרטים – גילוי נאות, אני מיקרוביולוג ואיש מדעי הטבע (פרופסור לביוכימיה) אבל אינני אפידמיולוג ואינני "פילוסוף", למרות שיש לי PhD. כמו כן אינני בא לתת עצות על החלפת התקר למרות שאשמח לתת יד בהחלפת הגלגל 🙂
    1. "הממשלות התייעצו אמנם עם מומחים, אך בחינת הנושא מקרוב מגלה כמה מעט הם ידעו" – (כמעט) כל המומחים (למעט המומחים בעיני עצמם, כמו הפילוסוף המכובד כותב המאמר) אמרו מהרגע הראשון – "זהו וירוס חדש, אנחנו לא יודעים. כשלא יודעים נוקטים בעקרון הזהירות המונעת". כאנלוגיה, כשנוסעים בכביש מפותל ואין ראות, לא נוסעים מהר יותר כדי 'לגמור אותו', נוסעים לאט יותר.
    2. "בדיעבד, … נגיף שתוך כמה שבועות הוכח כלא יותר קטלני מאשר נגיף השפעת." עם כל הכבוד ל"אפידמיולוג טום ג'פרסון" המספרים מציעים שהאמירה פשוט לא נכונה, מאז יולי 2020 מתו עוד הרבה אנשים שלא היו מתים ללא המגפה. עצוב שהמחבר המכובד טרח לחזור חצי שנה אחורה ולא טרך להסתכל על הסטיסטיקות המעודכנות (עוד על זה בהמשך).
    3. "עוד התברר כי הסיכוי שאדם בריא מתחת גיל 65 ימות ממחלת הקורונה הוא קטן מאוד. הגיל הממוצע של הנפטרים מקורונה היה מעל גיל 80." אז מה? בואו נשליך את הזקנים לדובים העיקר ששגרת החיים לא תופרע והפרופסור המכובד יוכל לשתות את הקפה האהוב עליו בבית הקפה האהוב עליו? הכסדום ועמורה היינו?
    4."לעומתם, יותר ויותר אנשים בקרב הציבור הרחב אינם מתמודדים עם מחלות מתוך פחד, אלא מתוך תפיסה לפיה מחלות מאותתות לנו כי עלינו לשוב ולהביא איזון אל חיינו. הנגיף לבדו אינו גורם לאנשים לחלות! הם נעשים חולים אם יש להם נטייה מוקדמת או חולשה במערכת החיסונית שלהם." כמה נחמד לחזור לימי הביניים בהם חשבו שמחלות מגיעות מ"אוויר רע", או "עין הרע" או שאר אמונות טפלות מסוג זה. בואו נעצור הרפואה המודרנית ונחזיר את האקדמיה להיות מה שהיתה בשיאה, אליבא דה כותב המאמר, בת חסות של הכנסיה והאצולה העשירה. אין ספק שקל הרבה יותר כשה-sugar dady דואג אותך לתקציב ואתה יכול להגג למוות בלי צורך לבזבז את זמנך על זוטות כמו הוראה וקרנות מחקר, כמו אנשי מדעי הטבע והרבפואה הבזויים הללו…
    5. "חוויה של מחלה יכולה להיות משמעותית מאוד; אפשר לראות אותה כתהליך של ריפוי. העובדה שאנו יכולים למות ממחלה אינה משנה זאת. המוות הוא חלק מן החיים, ואין אנו צריכים לפחד ממנו." נפלא ברמה הפילוסופית, אך אני תוהה ברצינות רבה אם כותב המאמר גם מיישם זאת בחייו, האם נמנע מטיפולי שיניים למשל? הרי גם חור בשן יכול ללמד אותנו משהו על איזון בחיים, גם אם כואב נורא!
    6. "כשאנו בוחנים את מידת הסכנה האמיתית של הנגיף לבריאות האדם, ביכולתנו לשאול: מדוע אנשים בריאים עם מערכת חיסונית נורמלית זקוקים לחיסון כזה?" כיוון שנראה שכותב המאמר מתקשה למצוא תשובות פשוטות אסייע בידיו – אנחנו זקוקים לחיסונים, ל-SARS-CoV-2 ואחרים, כדי להגן על האנשים סביבנו שאיתרע מזלם.ן ומערכת החיסון שלהם אינה במיטבה – מבוגרים (מה לעשות ואמי הגיעה לגיל 90), מושתלי איברים (האם כותב המאמר מתנגד גם להשתלות כליה או קרנית שהרי הן מפרות את ה"איזון הטבעי" הקדוש?), חולי.ות סרטן וכו.
    7. "תכונות אלה עשויות להיות התוצאה של שילוב מקרי של שני נגיפי קורונה במעבדה, אך ייתכן גם שהוסיפו אותן בכוונה (וזו האפשרות הסבירה יותר)." איך אומרים בלעז? ערמת גללי שוורים. אין שום עדות שהנגיף הוא תוצר של הנדסה גנטית ויש עדויות רבות מאוד שהוא לא. אזכיר לקוראים שגילוי נגיפים קטלניים איננו דבר חדש, ראו אבולה, מרבורג ואיידס (לדוגמא), כולם צצו מה"טבע" הטוב והמטיב גם בלי הנדסה גנטית.
    7א. "לא ניתן להוציא מכלל אפשרות, שהנגיף פותח ככלי נשק ביולוגי, בסין או במקום אחר." – לפי יום, אולי פילוסוף המדע הידוע ביותר, לעולם לא ניתן לשלול כלום (בהפשטה גסה מאוד), בגרסה העממית, "לך תוכיח שאין לך אחות" (במקרה שלי, דווקא יש). המשפט הזה, כמו נוספים ורבים במאמר, הוא דמגוגיה גסה.
    7ב. "לפני זמן לא רב גילה הרופא הגרמני-אמריקני דיטריך קלינגהארדט, לאחר שניתח דגימות דם שנשמרו, כי שניים ממטופליו בטקסס כבר סבלו מ-covid-19 באוגוסט 2019. פירוש הדבר הוא שנגיף הקורונה כבר הסתובב באמריקה והוביל למקרים רבים של דלקת ריאות, שאז הייתה לא מוסברת. אפשר להניח, אם כן, שהנגיף הזה נוצר במעבדה אמריקנית והובא לסין במהלך משחקי הצבא העולמיים שנערכו בווהאן באוקטובר"
    מחבר המאמר איננו מזהם מאמרו במקורות ספרותיים אז לא יכולתי לבדוק מה בדיוק נתגלה, אבל כיוון שהרבה אנשים נוסעים בעולם כולל לסין הגילוי לא אומר שום דבר ממה שנכתב במאמר.
    8. "מומחים רבים העמידו בסימן שאלה את הנחות היסוד האלה ואת המודלים הממוחשבים שבהם השתמשו עבור התחזיות הללו. … עמד מספר המתים רק על 1% ממספר הנדבקים, רובם קשישים (מאוחר יותר עלה המספר ל-2%). על בסיס נתון זה, יכול מספר המתים מן המגפה, לדבריו, להיות בין 0.05 ל-1% ממספר הנדבקים." ראשית נשים לב להתעלמות הלא אלגנטית מעלית המספר ל-2%. שנית, 2% נשמע מעט אבל בואו נסתכל על המספרים – בשבדיה, משאת נפשו של מחבר המאמר, יש נכון לעת כתיבת הדברים 489,471 חולים מאומתים ו-9433 מתים שהם 1.9% (והמספרים בעליה מהירה מאוד, ראו קישור למטה). אם נניח שהווירוס יגיע לכל תושב שבדיה (כ-10 מיליון איש) ואין סיבה להניח שזה לא יקרה ללא חיסון שלפי מחבר המאמר הוא מיותר, נגיע ל-200,000 מתים – האם זה מה שמחבר המאמר מאחל לשבדים? אני במקומם הייתי מכריז עליו כ-Persona non granta.
    https://covid19.who.int/region/euro/country/se
    9. "ההנחה (השגויה) הייתה, שהנגיף מתפשט בעיקר בצורה טיפתית על ידי שיעול, התעטשות, דיבור ושירה." אשמח מאוד לראות את המקור לטיעון שההנחה הנ"ל שגויה, המאמרים (המדעיים) מראים שזה בדיוק מקור ההדבקה. עד שאראה כזה אמשיך להניח שמדובר על דמגוגיה.
    10. "במצבים רבים חויבו אנשים לחבוש מסכות פנים פשוטות, למרות שההוכחה המדעית ליעילותן מאוד מוטלת בספק." שוב, אשמח לראות המקור הספרותי-מדעי. עד אז, דמגוגיה פשוטה. מה שנכון, זה לא עניין קל לבדיקה כי אי אפשר לעשות ניסוי מבוקר.
    11. "החיסונים שמייצרים ושנבדקים כעת הם מסוג אחר לחלוטין מאשר החיסונים הרגילים שמבוססים על החומר הגנטי של הנגיף." אז, אם המחבר היה גם קורא מדע ולא רק צופה בסרטוני YouTube הוא היה מגלה ש'חיסונים רגילים' אינם "מבוססים על חומר גנטי של נגיף" – הם יכולים להיות מבוססים על נגיף מומת (חלבונים + חומר גנטי), נגיף מוחלש (כמו הקודם), או חלבונים בלבד. אף רופא או חוקר שפוי לא יזריק "חומר גנטי רגיל של הנגיף" ואם מישהו יעשה זאת מקומו בכלא כי ככה בדיוק עובד הנגיף.
    11. "בשנת 1990 הושקה יוזמה לחיסון ילדים, שקיבלה ב-2000 משימה חדשה מברית החיסונים הגלובלית GAVI – להגביר את הגישה לחיסונים בארצות עניות." וזאת כמובן הוכחה לכך שביל גייטס יחד עם מועצת זקני ציון מנסים להשטלת על העולם כי כולנו יודעים שחיסונים זה רע והטבע נהדר… כיוון שזאת נקודת ההתחלה כל המאמר חסר משמעות.
    11ב. "מגפות חדשות מופיעות כל הזמן, אך נראה שאיש אינו שואל מדוע הן מופיעות" – כאנלוגיה, כתבות חדשות על האיזון והמחלות מופיעות כל הזמן, כדוגמת כצבה זאת, "אך נראה שאיש אינו שואל מדוע הן מופיעות". אני בטוח שיש כאן קונספירציה לדלל את האוכלוסייה הענייה. מה, לא? איך אתם יודעים?
    11ג. "במשך כמה שנים נעשות כבר הכנות למתן זהות דיגיטלית לכמיליארד אנשים שאין להם מסמכים רשמיים (כמו תעודת זהות או דרכון)" והנה צצה לה קונספירצית הצ'יפים בדלת האחורית – כאמור ביל גייטס ומועצת זיקני ציון מנסים להשתלט על העולם דרך וירוסים (וכמובן G5).
    12. אשמח לראות הפניה לכך ש"פרופ' הנס-גיאורג ראמנזה הראה ש-80%–85% מן האנשים הבריאים מחוסנים באופן טבעי נגד נגיף הקורונה". אולם, אתר הבית של המדען המאוד מכובד כמו גם רשימת הפרסומים שלו לא מראים שום דבר כזה (אולי מגיע מאותו סירטון?).
    13א. באשר לטיעון "מחקרים מראים ששיעור התמותה מנגיף הקורונה Covid-19 קרוב ל-0.1%." פשוט לא נכון, הטענה היא לקרוב ל-2%, פי 20 מהטיעון. אנא הפנה אותנו למחקרים המדוברים.
    13ב. "מחקר שנעשה באפריל בקהילת היינסברג בגרמניה על ידי פרופ' הנדריק סטריק" כרגיל אין הפניה למאמר אבל לפחות במאמר אחד של החוקר המדובר (ראו קישור) נטען 0.37%, עדיין גבוה משמעותית מ-0.1%!
    , https://www.researchgate.net/publication/341270215_Infection_fatality_rate_of_SARS-CoV-2_infection_in_a_German_community_with_a_super-spreading_event
    14. "באירופה, מספר מקרי המוות הקשורים לנגיף הקורונה Covid-19 לא עלה על מספר מקרי המוות הקשורים לשפעת בשנת 2017/18" אז? אין תנגודת הדדית קורונה-שפעת! והרי ברור שאם לובשים מסכה ושומרים על ריחוק חברתי מספר מיקרי השפעת ודלקת הראות יריד משמעותית!
    15. "ברור אם-כן, שהקורונה אינה מגפה עולמית, אלא מחלה עונתית." – למרבה הצער העניין "ברור" רק בעיני רוחו של המחבר.
    16. "דרך אגב, בהולנד מתים מדי שנה כ-20,000 איש כתוצאה מעישון, בלי שסוגרים את בתי החרושת לייצור סיגריות." דמגוגיה, כבר הזכרתי?
    17. " סגנון חיים לא בריא גורם למחלות לב וכלי דם מיותרות ולסוכרת, ולא מונהגת בשל כך תוכנית חירום כלשהי. ברור אם כן שבמקרה של הקורונה מעורבים אינטרסים שונים מאוד." ושוב דמגוגיה
    18. "בסין, ארה"ב, צרפת, בלגיה, הולנד ובמקומות אחרים, רופאים רבים נתנו בהצלחה טיפול מוקדם (וזול) בהידרוקסיכלורוקווין … אכן קיימת בעיה, כפי שתואר על ידי הרופא הגרמני והאפידמיולוג, וולפגנג וודארג, באתר האינטרנט שלו.[4] ידוע שאסור להשתמש בתרופה זו על אוכלוסיית ארצות הים התיכון, אפריקה, אסיה ואמריקה המרכזית והלטינית, וכן עבור אנשים אשר אבותיהם באו ממקומות אלה…. אולם זו לא צריכה להוות סיבה לאסור על השימוש בתרופה באזורים אחרים בעולם." אני מניח שמחבר המאמר לא שמע על מהגרים, נישואי תערובת וכו. אולי הגיע הזמן.

    חושבני שאין טעם להוסיף ולהדגים (מה גם שבמדעים מקובל לקצר ולא להאריך). המחבר עירב תיאוריות קונספירציה ודעות קדומות, נוקט בדמגוגיה רבה, מסיק מסקנות שאינן נשענות על עובדות, איננו טורח להביא סימוכין לרוב דבריו (ולאף סירטו איננו סימוכין), לוקח ככל הנראה מידע רב מסירטונים ולא מקריאת מחקרים (מה לעשות, אינם פשוטים לקריאה) ובושה לאיגרת שנותנת במה כה מכובדת למאמרים כה חסרי אחריות רק בגלל שהמחברים משוייכים לקהילה האנטרופוסופית.

    קיראו בעצמכם.ן את החומר המדעי והישמרו לנפשותיכם מאוד, ושימרו על האנשים סביבכם.
    יורם

    • יורם גרשמן, תודה על דבריך וסבלנותך לקרוא ולהגיב.
      אני מצטרפת וחושבת שפרסום והפצה של הטעיה לא מבוססת הוא פשע מסכן חיים
      ולא מבינה איפה הערבות ההדדית, האחריות וכבוד האדם והחברה דווקא בחברה האנתרופוסופית.
      לצערי יש לי הרגשה שכבר אין עם מי לדבר, וזה מאכזב ועצוב.
      להבנתי, רודולף שטיינר בעצמו לא התנגד למדעים ולהתפתחות. להפך. הוא אהב מדע, ותמך בו, והוסיף עליו בדרכו
      תוך הקפדה על *המדע* ואפילו קרא לשיטתו *מדע* הרוח.
      שיהיה לנו בהצלחה בתוך שאר האנושות בתקופה זו ובכלל.

  6. מנויה עכשי לשעבר

    חרפה! פשוט חרפה של מאמר! בושו לכם על הפרסום. בזה הרגע ביטלתי את המנוי שלי. מוות של רבים יהיה גם עליכם.

העגלה שלך