הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
פעם היה דוב, שהגיע לשלב כזה בחיים, שבו הוא היה מאוד מבולבל. אפילו לגבי דברים שהיו לו ברורים כשמש כל החיים, פתאום הוא לא היה בטוח. פתאום הוא מצא את עצמו שואל, רגע, מה אני בעצם? אולי אני בכלל חיה אחרת? מבולבל ומתוסכל, התחיל הדוב להסתובב ולפגוש כל מיני חיות. הוא פגש נמלה שהייתה מאוד עסוקה ועייפה ופתאום הוא חשב, אולי אני בעצם נמלה? הרי אני באמת הרבה פעמים מאוד עייף. אבל הנמלה לא ממש שמה עליו והוא המשיך הלאה. הוא פגש קוף עם פרווה חומה ופנים נחמדות וחשב, אולי אני מין קוף כזה, רק קצת יותר גדול וכבד? אבל גם הקוף לא התייחס אליו, והדוב המשיך והמשיך, עד שבסוף היום הוא היה תשוש ומיואש ובשארית כוחותיו גרר את עצמו לאיזה בר נידח והצניח את עצמו על שרפרף גבוה מול המוזג. הוא כבר כמעט התחיל לדפוק את הראש על הדלפק מרוב תסכול, כששועל זקן שישב לידו, שאל אותו: "תגיד, מה איתך?" והדוב שפך את לבו, וסיפר שהוא כבר לא יודע מה הוא. השועל הסתכל עליו ואמר: "איזו מין שאלה... אתה דוב!" ופתאום הכול היה ברור כשמש.
וכמו שהשועל הזקן עזר לדוב לראות מה שבעצם היה ברור כל הזמן, סיפורו של קומיקאי גרמני עוזר לי לראות מה קורה בחברה שלנו.
האפה קרקלינג (Hape Kerkeling) הוא בגרמניה קצת כמו שאלי יצפאן או צביקה הדר בישראל: קומיקאי, שחקן, מנחה טלוויזיה, וכו'. בספרו האוטוביוגרפי מספר קרקלינג על שיחה שהייתה לו בנעוריו עם סבא שלו, שהוכרז כקומוניסט ונכלא במחנה הריכוז בוכנוואלד עד תום המלחמה: "איך יכלו הנאצים להגיע לשלטון?" הוא שאל, והסב, לאחר רגע ארוך של היסוס, ענה: "פשוט. הם הפכו את מה שלמטה למעלה. אנשים, שבנסיבות רגילות לא היו מגיעים רחוק, קיבלו הזדמנות לטפס גבוה, ופתאום היו הם אלה שקבעו את הטון. הפושעים האריסטוקרטים השתמשו במטומטמים האלה על מנת להשיג את מטרתם והפעילו אותם ככלים לזריעת פחד. עדרים של סוכנים ומלשינים הפכו את השלטון הנאצי לאפשרי. איש לא יכול היה לומר עוד מה שהוא חושב, בלי להסתכן."
והסבתא? יום אחד, בעיצומם של ימי גרמניה הנאצית, בזמן שסבתא של קרקלינג (שהיתה אז אישה צעירה) עסקה בניקיון הבית ובדיוק רכנה על ברכיה וקרצפה את הרצפה, נכנס לביתה בחור עם מדים מבהיקים ועם לא מעט אלכוהול בדם. הבחור היה ה"לוזר" של הכפר, אחד שאת זמנו בילה בעיקר בשתייה, אבל עכשיו הוא היה חבר במפלגה! הבחור נעמד בפתח הבית בפוזה מאיימת והתחיל לגעור באישה על כך שהבן שלה לא נוכח במפגשים של קבוצת הנוער הנאצית המקומית. האישה יכלה להריח את אדי האלכוהול מפיו, אבל המשיכה בקרצוף הרצפה בגבה אליו, כאילו כלל לא שמה לב שהוא שם. ואז, כשהבחור כבר התחיל להתעצבן שהיא לא מגיבה, קמה בפתאומיות, תפסה את מקל הספונג'ה, עשתה איתו סיבוב של 180 מעלות וחבטה איתו בבחור בכל כוחה. "אוי! מה אתה עושה פה? בכלל לא שמתי לב שנכנסת. אתה בסדר?" שיחקה האישה את המשחק המתבקש, אבל הבחור פשוט טס משם.
איזה מקל ספונג'ה יש לי כדי לטלטל את הבריון שמאיים עליי ועל ערכיי הבסיסיים ולגבור עליו? איזה יש לך?
