מוטב להדליק נר מלגנות את החושך: הצצה לפעילות גן בוגרים בחנוכה

 "מי זה הדליק נרות דקים
ככוכבים ברום ?
יודעים גם תינוקות רכים
כי חנוכה היום

כל נר עליז, כל נר חביב
דולק, רומז, נוצץ,

הילדים עומדים סביב
ולשמחה אין קץ"

מי זה הדליק, לוין קיפניס

 

הרשו לנו לרגע קט לקחת אתכם אל תודעה חלומית, מתוקה וילדית, תודעה שבה נמצאים הילדים בגיל הרך. החגים בגן ולדורף נקשרים באופן פנימי ומהותי להתרחשות בטבע, למה שמאפיין את העונה העכשווית. עד עתה חגגנו את חגי הקיץ והסתיו, שהיו קשורים בעבודת השדה, בחוץ, בקטיף, באסיף. בחורף, מגיעה איכות אחרת, שקשורה אל תוך הבית. בזמן שבחוץ גשום, אפלולי וקר, האדם מסתגר בביתו ושם הוא מייצר חום ואש. מבחינת הזמן, אנחנו קרבים ליום הכי קצר בשנה (21/12). אור היום מתמעט, והלילה מתארך. גם האדמה "נסגרת", היא נרדמת לכאורה, לפחות במה שגלוי לעין; אך רב הנסתר על הגלוי, בתוך תוכה רוחשת האדמה חיים. היא כמו ב"הריון" ובבוא העת ינצו חיים חדשים.

באמצעות המפגש עם האיכויות שבחוץ אנחנו מנסים ליצור מפגש עם מה שנמצא בפנים-הנפש. כצוות חינוכי נחפש קודם כל בתוכנו, מה מתוך מה שקורה בחוץ, משתקף אצלנו פנימה. לדוגמא, ננסה לשאול ולהרגיש – מה זה להיות חושך? מה זה להיות אור? הילדים, מתוך היותם מחוברים לעולם בשלב זה של חייהם, עושים זאת באופן טבעי, נינוח ובריא. תפקידנו בגן, להיות שם עבור הילדים ולאפשר לזה לקרות.

חג יפה כל כך

במעגל הבוקר אנחנו פוגשים את מר לחמני האופה, שחולק איתנו את סודו ונותן לנו את המתכון להכנת סופגניה עגלגלה עם קישוט אדמדמון בתוכה. אנו מקפידים, כמו בכל המעגלים, שהמידע יהיה אותנטי, כך שהילדים ילמדו את מתכון הכנת הסופגניות באופן מדויק ואמיתי.

בזמן המשחק החופשי (משחק סוציו-דרמתי), הילדים מבקשים באופן אינטואיטיבי לבנות בתי חושך. הם נעזרים בפרגודים ובבדים הכהים של הגן ובונים לעצמם בית אליו הם נכנסים. לאחר שהכול מוכן הם מקבלים עששית קטנה שמאירה את ביתם באור יקרות. כאשר העננים שבחוץ לפתע מכסים את השמש, מוחשך גם הגן בבת אחת. השתנות זו מחברת את הלך הנפש של הילדים להשתנות של הטבע באופן טבעי ורך.

הסיפור בצהריים מכניס אלמנט קטנטן מההיסטוריה. הוא מוביל אותנו ביחד עם יונתן, בן למשפחת כוהנים, למסע אל בטן בית המקדש כדי למצוא את הכד, שבו יהיה השמן להדלקת המנורה. כשהמנורה נדלקת, זורח האור מהחלונות אל השבילים והבתים. שמחה גדולה ברחובות! כולם יוצאים לחזות באור הגדול ששב להאיר את עולמם.

מבחינה פדגוגית, בשנות הילדות האלה, אנחנו נמנעים מהבאת תכנים כמו מלחמות, או מידע היסטורי. הדגש הוא בעיקר על חוויית האור והקדושה של הנס. יראת הכבוד והפליאה, הם אלמנטים שאנחנו רוצים לחזק בחייהם של הילדים.

פעילויות היצירה שלנו בתקופה זו סובבות סביב חוויית האור. בפעילות צבעי המים בגן עובדים עם צבעי האור, צהוב זהב, כתום ואדום האופייניים לסתיו, והכחול החורפי. פעילויות נוספות לכבוד החג יהיו הכנת חנוכיות, "בתי אור", סביבונים ועוד פעילויות שמזמנות עבודה עם החומרים המאפיינים את התקופה ואת האווירה.

בידינו אור ואש

המוטיב של גירוש החושך הוא אלמנט שמשותף לכל העמים ולכל התרבויות לאורך ההיסטוריה האנושית והוא מתבטא מאז ועד היום בחגים ופסטיבלים של אור, הנחגגים בדרך כלל בחודש דצמבר (בחצי הכדור הצפוני).

עם הילדים בגן אנחנו מוקירים את החושך, מפנים לו מקום של כבוד, לא מפחדים ממנו ולא מגרשים אותו. המסר הלא מדובר שלנו הוא שאנחנו נחושים למצוא את האור שבתוך החושך.  שיא הפירגון שלנו לחושך הוא בהפיכת הגן שלנו ל"גן אור".

זהו טכס מיוחד שבמהלכו, הילדים חווים ביחד עם הצוות, את חוויית החושך והיציאה אל האור. בפועל, הגן מוחשך, ובמרכזו מציבים ספירלה גדולה שנבנית מהבדים ומהמשחקים של הגן. הצבעוניות של הספירלה מדורגת: היא מתחילה מצבעים של חושך ומגיעה פנימה אל צבעי האור. ההליכה מלווה בנגינה בלירה, בצלילים של מקל גשם, קסילופון וכלים פנטטוניים נוספים. כל ילדה וילד נכנס או נכנסת פנימה בנפרד, מלווה באיש או אשת צוות. בהליכה מעגלית הם נכנסים אל תוך הספירלה, נר כבוי בידם. כשהם מגיעים פנימה אל מרכז הספירלה, הם ניצבים מול נר גדול דולק. נר זה מנדב להם מאורו ומדליק את הנר שהילד או הילדה אוחזים. בדרך חזרה החוצה מהחושך מניחים את הנר הדולק באחת הפינות החשוכות של הספירלה ואט אט נמלאת הספירלה באור הנרות הקטנים של הילדים. מילות השיר "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" הופכות למציאות חיה. לאחר שכל הילדים נכנסו ויצאו מספירלת האור, נוצר מעגל גדול שבו יושבים כולם סביב האורות הקטנים המאירים את כל הגן ושרים את שירי החג. הגן הופך לגן של אור.

זוהי חוויה מיוחדת במינה שחוצה וחובקת בו זמנית את כל החושים וחודרת פנימה עד ללב. לילדים זו חוויה שבה הם זוכים להרגיש חושך ושקט אמיתי. שני מצרכים שבתקופה שלנו הופכים יותר ויותר נדירים.