אדם עולם כתב עת אנתרופוסופי ישראלי
שבוע חדש, ובבית ספר גוונים מתכנסים כל התלמידים והצוות החינוכי ברחבת הכניסה לפתיחת בוקר משותפת, מדקלמים בעברית את דקלום פתיחת היום, מבצעים פעילות ריתמית מונחית על ידי אחד המחנכים ושרים. אחר כך הם יוצאים בטור אל מסלול הבוקר הכולל תרגילי תנועה במרחב וקפיצה בחבל. בתום המסלול הם נכנסים למרחב ייעודי, שנראה יותר כמו גן ולדורף, ומשתתפים במעגל של סיפור, שירה ותנועה. לכאורה, עוד יום שגרתי בבית ספר ולדורף גנרי איפשהו ברחבי ישראל. אבל זה לא המקרה; בית ספר גוונים ממוקם בדרום תל-אביב, והתלמידים הם ילדים של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, חסרי מעמד בישראל. "מרחב סול", פרויקט חינוכי-קהילתי חדשני ברוח ולדורף, יצא לדרך השנה ומבקש ליישם את פוטנציאל הריפוי של חינוך ולדורף באוכלוסיה שזקוקה לו יותר מכל.
גשר בין שבעונים
אורנה שם טוב, ממייסדות חינוך ולדורף בתל אביב ומי ששימשה כמנהלת בית חינוך אביב במשך שנים, חזרה לפני כשנה משהות של שנתיים בברלין. שם היא נחשפה למצוקת ילדי הפליטים מסוריה ולפרויקטים הומניטריים שונים שהוקמו על מנת לסייע להם. עם חזרתה ארצה, התגבשה בה ההחלטה שיש לה משימת חיים אחת לעתיד הקרוב: להביא את חינוך ולדורף למקומות שאליהם יש הכי פחות סיכוי שיגיע באופן טבעי בישראל - ילדי הפליטים בדרום תל אביב. לאחר חודשים של דיאלוג פורה עם מנהלת בית ספר גוונים, סבטה פודוסקי, הוחלט להתחיל בתהליך הטמעה של מרכיבים מחינוך ולדורף בביה״ס לצד הקמה של מרחב ייחודי לילדי כתה א׳ "מרחב סול" - שנועד לתמוך בילדים בשלב המעבר ממסגרת הגן לכיתה א'. זה המקום לציין שבשכבת א' בבית ספר גוונים יש 11 כיתות – כנראה המספר הגדול ביותר בארץ. עבור ילדים אלה, מדובר בהזדמנות ייחודית להסתגל באופן הדרגתי ועטוף לשינוי מהותי בחייהם.
תהליך ההכנה הצריך מאורנה חודשים ארוכים של חשיבה ותכנון. היא פנתה להילה קדוש-גרינשפון, גננת ולדורף בעלת רוח יזמית, שהלכה איתה שנים רבות בפיתוח בית חינוך אביב ויחד יצאו לדרך לבניית המרחב הפיזי ולגיבוש צוות של נשות חינוך ולדורף – גננות ומורות. בלב העשייה של מרחב סול עומד מודל פדגוגי ייחודי שנבנה בהשראת החינוך המרפא וחינוך ולדורף במצבי חירום. מרחב סול מכוון את העשייה שלו לתמוך בפיתוח חוסן נפשי והתפתחותי, באמצעות עקרונות חינוכיים ופרקטיקות של חינוך ולדורף: בניית הרגלי חיים מבוססי ריתמוסים, עבודה עם הגוף בפיתוח מיומנויות מוטוריות ועבודה עם החושים התחתונים, האפשרות לפתח עולמות של דמיון באמצעות משחק חופשי סוציו-דרמטי ולהיפגש עם חומרים וטכניקות מתחום המלאכות - כל אלה ועוד מאפשרים לילדים לבסס את כוחותיהם הפנימיים, לנוכח האתגרים הרבים המציפים אותם מסביבתם המיידית, מתוקף נסיבות חייהם. עבור ילדי גוונים, משמש מרחב סול גם מרחב מרפא שמאפשר להם "להשלים" חוויות ילדות שנחסכו מהם, כמו משחק חופשי ובניית הרגלים וכישורי חיים - תשתיות חשובות לבניית כוחות אל תוך השביעון השני של חייהם. המרחב עצמו דומה לגן ולדורף ומביא איכויות של שקט ורכות. לבניית המרחב הפיזי נרתמו גני ולדורף וא.נשים נפלאים מהקהילה האנתרופוסופית, מכל רחבי הארץ – בזכות הציוד, צעצועי העץ, הפרגודים, הקוביות, הבדים, תמונות הליבוד שקיבלו את מקומן על הקירות, נוצר מקום שהכניסה אליו מייד משפיעה על הילדים ומכניסה אותם לאווירה רגועה ושונה. הצוות החינוכי של מרחב סול מורכב מגננות מובילות ומורות שהיו מחנכות כתה. מדובר במודל חדשני גם בחינוך ולדורף. נשות חינוך המתמחות בגיל הרך ובגיל בית הספר עובדות יחד בבניית התכנים ושוזרות מהויות התפתחותיות של שני השבעונים יחד. חיבור נקודות המבט לכדי שפה ופעולה משותפת יצרו מרחב הנותן מענה מדויק יותר לצרכי הילדים. סדר היום במרחב סול מבוסס על שגרת הבוקר בכיתה א' בחינוך ולדורף, בשילוב מרכיבים מסדר היום בגנים. איכויות הגן ובית הספר משתלבות זו בזו באופן שמאפשר לילדים חוויה של רצף, מה שהופך את המודל לרלוונטי עבור כלל בתי הספר בארץ ובעולם, לתמיכה במעבר המאתגר של ילדים מגן לבית ספר.
קשרים של סול
אי אפשר לנתק את "מרחב סול" מהמציאות החברתית והקהילתית שבתוכה הוא פועל. משפחות מהגרי עבודה ומבקשי מקלט בדרום תל אביב חיות בתחושת חוסר שייכות מתמדת בחברה הישראלית, כתוצאה ממעמדם הארעי, פערי התרבות ומדיניות הרשויות. תחושת חוסר השייכות משפיעה באופן שלילי על יכולתם של ההורים לגבש את זהותם ההורית, מכיוון שמבנים חברתיים ופרקטיקות הוריות שהיו רלוונטיים לחייהם הקודמים אינם רלוונטיים יותר לחייהם בישראל.
הרחבת נקודת המבט החינוכית לוקחת אותנו אל האספקטים הקהילתיים של חינוך ולדורף. במסגרת החשיבה החדשה שמבקש המיזם להגשים גם במעשים, נהגה רעיון של מפגשי משפחות מ"גוונים" עם משפחות ולדורף מאיזור תל אביב. תהליכי חשיבה ותכנון מיקדו את בניית הפורמט למפגשים בין האוכלוסיות, כשמעל לכל התגבשה ההבנה כי רוח המפגשים אינה כזו של מפגשי תמיכה וסיוע הומניטריים, כלומר - אין יחסי כוחות של נותנים ומקבלים, תומכים ונתמכים, אלא מפגש אנושי בין בעלי עניין הדדי. מפגש שבו שני הצדדים מעוניינים להכיר, ללמוד זה מזה ולייצר חיבור מתוך חום אנושי, אחריות קהילתית ופתיחות הלב.
בסיום תהליך ראשוני ובסיסי של מפגשים עם כל קהילה, נקבע מועד למפגש ראשון בפארק הירקון, אליו הוזמנו 20 משפחות מגוונים ומספר דומה, בעיקר מבית ספר זומר ברמת גן ובית חינוך אביב במקווה ישראל. מי שנכח במפגש מספר שהוא הזכיר יריד אביב קטן. כ-80 ילדים ומבוגרים, חלקם הגיעו באוטובוס מבית ספר גוונים וחלקם הגיעו באופן עצמאי התקבצו יחד בפארק הירקון. ההתמזגות הייתה מיידית. מה שאפשר זאת היו תחנות הפעילות מעולם המלאכות: אריגה, ליבוד ותפירה, הפיכת חולצות לתיקים, ציור משותף, הכנת צמידים, חבל קפיצה ומשחקים משותפים.
הבחירה בעשיה משותפת שנשענת על מיומנויות ולמידה פשוטה, אפשרה לחלוק את הזמן בצורה נינוחה וחופשית, שאינה תלויה בביוגרפיה של המשתתפים, בלאום או במעמד הסוציו אקונומי של מי מהם. את האחריות על הכיבוד חילקו בין כולם, ואפילו טקס ה"בונה" המסורתי התקיים, במהלכו הוכנו לחם וקפה שהוגשו על ידי אמהות מהקהילה האריתראית בכלים מסורתיים.
לא מחכים לאף אחד (חוץ מלכם)
היוזמה של מרחב סול היא דוגמה לפעולה של חברה אזרחית שלא מחכה שהרשויות יקחו אחריות, אלא נוקטת פעולה בעצמה. ניתן גם לומר שכל חינוך ולדורף בישראל הוא תולדה של פעולה אזרחית שכזו, אך בעוד שעד כה יוזמות חינוך ולדורף בישראל הוקמו על ידי הקהילות המקומיות ולמען עצמן, כאן אנו נתקלים במקרה ייחודי של יוזמה ששורשיה בחינוך ולדורף אך פירותיה מכוונים לקהילה מוחלשת, שלא הייתה יכולה לעשות זאת בעצמה. עבורנו, משפחות חינוך ולדורף בישראל, זאת הזדמנות פז לתרום בחזרה מעט מהטוב שקיבלנו כל השנים. בעוד כשבועיים יתקיים מפגש נוסף, הפעם ללא ילדים. המעוניינים לקחת חלק מוזמנים ליצור קשר עם אורנה והילה. בדוא״ל
