שָׁמַעְתִּי שֶׁהַהֵלֶךְ תָּמִיד לְבַד יֵלֵךְ, אֲבָל בַּחֲלוֹמִי רָאִיתִי שְׁנַיִם. עוֹרֵב הַנְּחָלִים, לָבָן וְגַם שָׁחֹר, חָצָה אוֹתִי בִּמְעוֹפוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם. כָּל צַעַד שֶׁתֵּלֵךְ, אָמַר אוֹתוֹ חֲלוֹם, צוֹעֶדֶת הָאַחֶרֶת שִׁבְעָתַיִם. וְגַם בְּדַהֲרַת סוּסְךָ, לָבָן וְגַם שָׁחֹר חוֹצִים אוֹתְךָ עַד תוֹם לִשְׁנַיִם. הַשְּׁנַיִם נוֹלָדִים מֵהָאֶחָד, שָׁמַעְתִּי בַּחֲלוֹם, אַךְ הָאֶחָד מוֹלִיד שְׁלוֹשָׁה מִשְּׁנַיִם, ...
רוצים להמשיך לקרוא?
הכניסה למנויים לכתב-העת אדם עולם