מחצית חיי במים: פרידה בטרם עת מיאיר יחזקאל חלבלי, בוגר זומר

אתמול הלך לעולמו בנסיבות טרגיות יאיר יחזקאל חלבלי – בוגר בית הספר היסודי האנתרופוסופי "זומר", ברמת גן. איבריו נתרמו והצילו את חייהם של 5 אנשים, ביניהם אשת הנשיא נחמה ריבלין, אשר סבלה ממחלת ריאות בתשע השנים האחרונות. סיפור חייו הקצר מלמד על אדם עם עוצמות מיוחדות שכשמו האיר אנשים בחייו, וגם במותו.

לחתימה על כרטיס אדי

יאיר טבע בחוף אלמוג באילת בזמן צלילה חופשית, כאשר רצה להגיע לספינה טבועה במצולות ים. במהלך הצלילה התעלף, נמשה לחוף ובוצעה בו החייאה שהצליחה להחזיר לו את הדופק. במשך כשלושה ימים הוא נאבק על חייו בבית חולים סורוקה, אך לשווא. אתמול הוא חצה את סף המוות ומשפחתו החליטה מיד לקיים את רצונו ולתרום את אבריו.

בשלושת הימים שבהם נאבק על חייו, הוא היה מוקף בבני משפחה, מכרים וחברים מבית הספר שבאו להתפלל לנשמתו. כולם האמינו שהוא יתגבר וינצל ממוות. "הוא אחד שאינו מוותר, לא מתפשר, כל כך בטוח בעצמו" סיפרו בני משפחתו.

יאיר נולד ברמת גן והצטרף לבית הספר זומר, שם עבד אביו כאב הבית, בכיתה ד'. נוכחותו הייתה מורגשת מההתחלה: הוא היה ילד מאתגר, "מורה של מורים". הרפתקן, אוהב טבע וים, חכם, ובעיקר מחפש לעזור לזולת. ניר מצרי, מחנכו בבית הספר היסודי, מספר: "הוא היה ילד טבע אמיתי, היה לו קשר מיוחד עם חיות. בטיולים הכיתתיים החיות היו מגיעות אליו והולכות עמו". מדבריה של אחותו עמית, שהספידה אותו בלוויה, אנו למדים שאהבת האחר והנתינה היו דרך חיים אצל עמית. הייתה בו אהבה עם נוכחות שמכבדת את הבריות. הוא היה הרפתקן בלתי נלאה, דעתן שתמיד חקר כל דבר לעומקו. הוא ידע מה הוא רוצה, כמו צ'ה גווארה שעליו הכין את עבודת הביוגרפיה בסוף כיתה ח'. הוא רצה עולם מתוקן, מקום של יחד עם שפה משותפת שאין בה מלחמות ודת. הוא הלך בדרך האמת שלו. עשה את שאהבה נפשו ותמיד,תמיד מחובר לטבע בשורשיו שלו. באהבה הזאת ובאמת שלו, הדביק את אהוביו וקירב לבבות.

כדקלום אישי לכיתה ח', בחר יאיר את שירו של המשורר שמעון שלוש:

אלוהים, אלוהים, אלוהים

אנחנו יותר מדי

עצובים

אני רואה.

 

גע בי מעט

אל תשאיר חיי ללא תהילים

ומותי בצל קורת מילים

ומחצית חיי באש

ומחצית חיי במים.

 

וכך סיימה אחותו עמית את ההספד על קברו:

"יאיר, לעולם לא אמצא את המילים לתאר ולהסביר מי אתה, אתה שונה אחר ומיוחד. זכיתי להיות קרובה אליך וללמוד מהדרך שלך. מהפשטות והכנות שאף פעם לא ניסתה לרצות או להיות משהו שהוא לא אתה. למדתי ממך המון. אתה מלווה אותי. באת לעולם הזה לעשות תיקון והתרומה המדהימה של אבריך אינה מובנת מאליה. אתה מלאך."

יאיר הלך לעולמו בין האלמוגים, הדגים היפים, המים הזכים, הכחולים והטהורים שלדברי אמו משאירים אותו טהור במקום שכל כך אהב. אברי גופו ימשיכו להאיר את חייהם של אחרים ובכך תורמים מעט נחמה ליקיריו ואוהביו. הוא נטמן בבית הקברות ירקון.