מי אתה, שר החינוך הרב שי פירון? [איגרת 38]

שבועיים לפני הבחירות החלטתי לקיים ראיון עם מי שהנחתי שיהיה שר החינוך הבא של מדינת ישראל, הרב שי פירון. יצרתי קשר עם חבר שעבד במטה של יש עתיד וקיבלתי אישור להגיע לכנס בחירות שבו הוא ועופר שלח פרסו את משנתם בפני בוחרים עתידיים.

שר החינוך הבא של מדינת ישראל מעורר סקרנות באופן כללי, אך באופן ספציפי הוא מעורר עניין בגלל היחס שלו לזרמי החינוך השונים במדינת ישראל כמו שהוא מונה אותם (בדרך כלל באותו הסדר): דמוקרטי, אנתרופוסופי ודתי.

איני זוכר מדוע ולמה, כמדומני לווירוס עלום שם היה עניין בלחבל בתוכניותי, אך הראיון לא יצא לפועל. גם כעת עומדת בפי תחושת ההחמצה, היות ואני בטוח שראיון שכזה, היה יכול היה לספק קריאת כיוון לאופן שבו תיראה תקופת כהונתו של שר החינוך הבא של מדינת ישראל, אדם שפיו וליבו שווים. מן הראוי להקשיב לו היטב.

שי פירון יודע להתבטא היטב, לא סתם הוא היה אחד הדוברים הבולטים של "יש עתיד" לאורך כל מערכת הבחירות והמשא ומתן הקואליציוני. שי פירון מדבר על שלום, דמוקרטיה, פלורליזם יהדות וציונות; מעשיו, עם זאת, ממחישים את המתח העמוק הטמון בניסיון להושיב את הערכים הללו יחד. סוגיה מעניינת (ואחת שאמורה לעניין במיוחד את התפוצה של המאמר הקצר הנ"ל) לה הקדיש הרב פירון את זמנו ומרצו במשך תקופת כהונתו כמנכ"ל תנועת "הכל חינוך" מיסודו של איש התעשייה דב לאוטמן היא סוגיית "הפרטת מערכת החינוך".

ב-21 ביוני 2011 הוקמה ביוזמתה של תנועת הכל חינוך – "שדולת אחריות המדינה לחינוך". בין מטרותיה של תנועה זו, כפי שהם באות לידי ביטוי בהצעת החוק לאחריות המדינה בחינוך, חיזוק החינוך הציבורי; הגדרת תכולת סל שירותים המגיע לכל תלמיד בישראל; עדיפות תקציבית לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות ובעלי צרכים מיוחדים; רישוי בתי ספר על פי תנאים ברורים וגיבוש תכנית לימודי יסוד המעניקה כלים להשתלבות בוגרי מערכת החינוך במעגל התעסוקה. פעילותו והתבטאויותיו במשך התקופה שבה עסק בנושא ציירו תמונה של אדם שמבקש לבטא את אחריות המדינה לחינוך באופן מאוד ספציפי – שליטה.

הרב פירון הוא ליברל שמרני, ואיך אפשר לטעות בכך? הביטו למשל בהתבטאות הבאה שלו אותה הוא כתב בניסיון להסביר את רצונו להצר את צעדיהם של זרמי חינוך שונים (את המאמר המלא ניתן למצוא כאן):

"ניתן לצייר קואליציה ייחודית בשאלת תפקידה ומקומה של תכנית ליבה לישראל: ציבור חרדי מזה, ציבור ערבי מזה, עמותות ויזמים של בתי ספר דמוקרטיים, אנתרופוסופיים, ועוד. לכולם, תמיהה גדולה על המדינה: מי שמך? מי נתן לך את הכוח לעצב את תכנית הלימודים של ילדינו? [...] אך, מאידך, לא ניתן להתחמק מחובתה של המדינה ליצור אתוס ציבורי כולל, המאפשר לבאים בשערי המדינה לבנות ערכים יסודיים, שורשים לקיום המשותף של קבוצת אנשים ולנכונות שלהם לתרום לשיפורה ולביסוסה של המדינה.

שמחה מוקדמת על מינויו של הרב פירון יש להחליף, כך אני סבור, בזהירות אקטיבית. שהרי אם להאמין להצהרותיו ולפעולותיו בימיו הראשונים כשר הוא מתכוון לדחוף את הצעת החוק שלו "אחריות המדינה לחינוך", הצעה אשר מכוונת לכינונו של אותו "אתוס ציבורי כולל". ומהו אותו אתוס ציבורי כולל? קשה הרי למצוא התבטאויות של הרב פירון אשר מבקשות להעמיד במרכז את מה שכן ראוי לחנך לאורו. אה, ובכן בעניין זה בדיוק רציתי להתמקד בראיון, שבגלל אותו וירוס ארור פספסתי.

נמרוד סמילנסקי פרידמן

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר data-lazy-src="https://adamolam.co.il/wp-content/uploads/2018/10/מודעה-לאתר-אדם-עולם-min.jpg" ><noscript><img src=

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

העגלה שלך