עברי, דבר ערבית: על הוראת ערבית בבתי ספר ולדורף [איגרת 25]

"הבעיה של לימודי הערבית בחינוך בישראל ככלל, היא שהלימוד בדרך כלל נעשה ללא כל מפגש תרבותי, כשפה מתה. בחינוך ולדורף המצב הרבה יותר טוב, מכיוון שהערבית נלמדת החל מכיתה א' (באופן אידיאלי). אך, מה שבכיתות הנמוכות עובר בצורה נעימה, מסתבך בכיתות ה'-ו'. התלמידים המתוחכמים ועתירי ההיי-טק נעשים פחות מרוכזים בנעשה, ולתוך הכיתה נכנסים כל מיני דברים שהם שומעים מסביבתם לגבי ערבים." כך מתאר יוסי סופר את האתגר שמלווה אותו כמורה לערבית ומחנך בבית הספר אדם שבירושלים. יוסי הגיע לחינוך ולדורף לקראת סיום הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית ובמקביל ללימודיו בסמינר חינוך בזומר החל ללמד ערבית. את התשוקה הגדולה להוראת ערבית הוא שואב מהתחושה שהתרבות היהודית והערבית קשורות בקשרים עבותים שתחילתם בעבר הרחוק של שתי התרבויות: "התרבות הערבית מעניינת אותי לא רק כישראלי שחי במזרח התיכון אלא גם כיהודי שמכיר בעובדה שיהודים חשובים רבים כמו הרמב"ם כתבו בערבית. למעשה התרבות הערבית היא חלק בלתי נפרד מהתרבות היהודית."

איך אפשר ללמד את הילדים בכיתות הנמוכות אודות התרבות הערבית?

"הפשוט ביותר הוא להתחבר אליהם דרך הווי שהם מכירים או שמעו מחברים או מהמשפחה, כמו למשל, ממתקים ערביים, בגדים מיוחדים, או טכסים עדתיים שמושפעים מאוד מהתרבות הערבית. הוסיפו לכך גם אגדות וסיפורים מתובלים ברוח המזרח התיכון והגיאוגרפיה התרבותית של יושביו, ואפשר להעביר להם את טעמה העמוק של התרבות הערבית. מאוחר יותר אפשר לספר על חגים ומנהגים, ובאותה ההזדמנות לעשות את ההבחנה החשובה בין בני התרבות הערבית לבין הדתות שלהם – נצרות ואסלאם. כלל הזהב הוא לעבוד עם הקוריקולום בכל גיל, ו"לצקת" לתוכו את התרבות הערבית. כך למשל, בכיתה ה' אני מביא אומנות אסלאמית של אריחים מצוירים; אנחנו מתנסים בקליגרפיה ובראשיתן של תבניות גיאומטריות שמאפיינות את האומנות המוסלמית; ובנוסף אני מתאר פלח מן ההוויה והתודעה הערבית לאורך הדורות, שיעלה בקנה אחד עם הוראת המיתולוגיות הענפה בכיתה ה'. אפשר אפילו לתאר את המגע בין הערבים ליוונים, שהיסטורית התרחש אלף שנים ויותר אחרי תור הזהב של יוון העתיקה, אבל בחלקו עשוי להתאים לגיל. הילדים יפגשו הרמוניה ויופי שהם דומים לאלה היווניים, אך בכל זאת, אחרים ושונים במהותם."

ובאיזה אופן שונה הלימוד בכיתות הגבוהות?

"בעצם, בכיתה ו' בערך הילדים מגיעים לשאלות החשובות, של כאן ועכשיו. אז, המפגש עם התרבות הערבית העכשווית הופך לחשוב מאוד – חמצן ממש. הם מנסים לפצוח בשיחה קלילה עם הפועל שעובד אצלם; הם מתחילים לקרא את השמות של הרחובות בערבית; הם נכנסים לסוגיות אקטואליות. שם אני רואה את העתיד שלי, בפיתוח הוראת המקצוע לכיתות הגבוהות ולא רק כלימוד שפה, אלא כלימוד תרבות. אני סבור שלימוד שכזה מפגיש אותנו עם הטוב – וגם הבעייתי – שבתרבות הערבית, ורק באופן זה, של התמודדות עם האמת, עם השירה והספרות, עם המחלוקות והמנהגים,יכול להתקיים מפגש אמיץ."

יוסי העלה לרשת אתר ובו הוא מרכז חומרי להוראת הערבית בבתי ספר ולדורף (ובכלל). החומרים מגיעים בעיקר הודות לתרומתם של מורי הערבית השונים בארץ.

>>>לכניסה לאתר

מאת נמרוד סמילנסקי

(מתוך גיליון הסתיו של אדם עולם, שבקרוב יראה אור)

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר data-lazy-src="https://adamolam.co.il/wp-content/uploads/2018/10/מודעה-לאתר-אדם-עולם-min.jpg" ><noscript><img src=

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

העגלה שלך