דרושים בעמותת אדם
עולם של גברים – דבר העורכת

עולם של גברים – דבר העורכת

בשבועות ובחודשים שקדמו לעבודה על כרך זה, הגיעו לשולחן המערכת (כלומר לתיבת המייל) הצעות שונות למאמרי ביוגרפיה. כולן יפות ומעניינות. הרב קוק, ג'.ר.ר. טולקין, ברנרד ליווכוד, אריק איינשטיין, אלכסנדר מוקדון, ברונו הוסאר, דרווין, תיאודור פישר, ריכרד גרוב, הומרוס, ע. הלל, פול צלאן. מבחר באמת מרשים של אנשים שהשפיעו, בצורה כזו או אחרת, טוב וחסד על סביבותיהם והפכו את העולם, במעט או בהרבה, למקום טוב יותר. עולם, שכפי הנראה חיים בו אנשים רק ממין זכר. איך אחרת נסביר את העובדה שלא הגיעה אליי ולו הצעה קונקרטית אחת למאמר ביוגרפי על אישה?

הסיבות, כולנו יודעות, חלקן גלויות, חלקן סמויות — נובעות, בסיכומו של דבר, מנסיבות היסטוריות אובייקטיביות שהתקיימו כאן, על הפלנטה הזאת, במשך עשרות אלפי שנים. אבל האם זה באמת מוסרי להיאחז בתירוץ הזה? האם שלטון האימים הפטריארכלי (שעדיין מתקיים בחלקים נרחבים בעולם) הוא לא דווקא סיבה להתעקש ולהשמיע את הקול הנשי שהושתק ודוכא? להראות עשייה של נשים שהוסתרה, לעיתים נגזלה?

כשבתי הבכורה הגיעה לתקופת ביוגרפיה בכיתה ח' שמחתי, ולא הופתעתי, לשמוע ממנה שהקריטריון מספר אחד בבחירת הדמות שלה הוא שזו תהיה אישה (במקום השני עמד עיסוק בקיימות) וכך, בהודיה גדולה על המפגש, נבחרה ואנגרי מאטאיי.

כשבני הגיע לכיתה ח' הוא אמנם עשה עבודה על גבר, אלכסנדר זייד (שהיה, אגב, פמיניסט מוצהר), אבל הוא למד בכיתה שבה היה רוב של בנות, ורובן עשו עבודות על נשים וכך גם אחד הבנים — ומכאן, מתוך התבוננות חטופה בכעשרים ביוגרפיות של נשים, שהפציעו אל חיינו ברפרטים של כיתת ולדורף אחת (ואני מתארת לעצמי שהתמונה הזאת חזרה על עצמה בגרסאות כאלה ואחרות בעשרות כיתות, כלומר מאות רפרטים בשנים האחרונות ברחבי הארץ), ברור שאין באמת קושי גדול למצוא נשים שהעשייה המשמעותית שלהן יכולה להביא אותן לחזית הבמה.

אני כמובן לא יכולה עדיין להתנות את צאתו של הגיליון הזה בביוגרפיה - ולו אחת - של אישה (הדדליין לעורך הוא עריץ אכזר), אבל אני בהחלט לא יכולה להתעלם מחסרונן או לא לראות בה תעודת עניות שלנו, כחברה, כקהילה.

גם הגיליון הבא שלנו, "כסף", צבוע בירוק מהסוג הגברי. ולמה הכוונה? הרי מנכ"ליות הבנקים הגדולים בארץ הן נשים, ונשים נושאות במשרות בכירות ביותר בעולם הכלכלה. למה, אם כן, רוב המאמרים המרכזיים בגיליון שלנו עוסקים ביוזמות (בהחלט נפלאות ומסעירות) של גברים דווקא? התשובה, גם אם לא נעימה, פשוטה וגלויה. "אדם עולם", מטבעו, עוסק בקהילה האנתרופוסופית ובעשייה האנתרופוסופית, ועל כן, בכל נושא שבו אנו מתמקדים - אנחנו עושים כן מתוך הפריזמה שלנו, במגרש הביתי. וכך, לטוב או לרע, המצב בשטח משקף את הבחירות שלנו, כיחידים, כמשפחות, כקהילה.

ו"אצלנו", חברות וחברים, הנשים נשארות בבית. נכון, כולנו עובדות, אבל רובנו בוחרות בעבודות שיאפשרו לנו להיות בבית (עדיף עם ארוחה חמה) כשהילדים חוזרים מבית הספר, וזה לא משאיר הרבה זמן ליוזמות כלכליות-חברתיות שמשנות את העולם.

לא שעולם הכלכלה חסר אותי, אבל אני מניחה שאם חלוקת התפקידים הגבריים/נשיים במשפחות שלנו הייתה שוויונית יותר, היינו רואים עוד נשים מובילות וחתומות על יוזמות כלכליות-חברתיות נפלאות דוגמת אלה שכרגע חתומים עליהם בעיקר גברים בקהילה שלנו.

ויחד עם זאת, ולא מנגד, את המילים האלה אני כותבת כדברי הקדמה לכרך ביוגרפיות משובח ובו סיפורי חיים מעוררי השראה שנחקרו ונכתבו בתשומת לב ובאהבה על ידי כותבים וכותבות - גברים ונשים כאחד - שהביאו מעצמם ומרוחם לתוך הכתיבה. ואציין בסוגריים שגם מלאכת ההתבוננות, החקירה והכתיבה הן דבר שאינו מבוטל ואינו מובן מאליו. סיפורי חיים של - אם נצא לרגע מהפריזמה המגדרית - בני אדם מיוחדים במינם.

בפנתאון שלנו הפעם מתארחים ברונו הוסאר, הנזיר ש"חרש" את ירושלים על וספה והקים את "נווה שלום".אודי לוי כתב את סיפורו מתוך הכרות אישית אוהבת; ג'.ר.ר. טולקין - האיש והאגדה, בורא העולמות והשפות, שאת סיפור חייו הביאה ברגישות היועצת הביוגרפית מיכל הולר; ריכרד גרוב, מילדי הקורס לחינוך מרפא של שטיינר, שהפך ברבות הימים לרופא, מחנך וראש האגודה האנתרופוסופית בשוויץ - מספרת עליו בתו סטפני אלון; ברנרד ליווכוד, שמגיל ארבע חלם על הגתאנום ופיתח את הייעוץ הביוגרפי - את תוצאות מחקר צוות היועצות הביוגרפיות "עלי גביע" העלתה על הכתב טובה סנה אור; ובנוסף לכל אלה אני שמחה לתת במה לפרק מתוך ספרה של גלי אדר לחשוב קארמה ובו סיפוריהם של דרווין, תיאודור פישר והלורד בייקון כמבשרי המדע המודרני, בהקשר קארמתי להתגשמויות קודמות שלהם, על פי שטיינר. ואם כבר הזכרנו את שטיינר, הרי שלסיכומו של עניין הוא טען שבמחזור הגלגולים, כל אחת ואחד מאתנו מתגשם ומתגשמת פעם בגוף זכר ופעם בגוף נקבה, כך שממילא הכול זמני, הפיך וחוזר חלילה.

 

תודה גדולה לאודי לוי על תרומתו הנדיבה לגיליון בכתיבה ובתרגום ולמוריה הנחומי על איוריה הנפלאים.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

בדיקה בדיקה!

הירשמו וקבלו מיד גישה ל-14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!