ניקוי מדפים אביבי באדם עולם-גליונות אדם עולם במחירים מצחיקים. לחצו לפרטים
על הדומה והמשלים בין חקלאות ביודינמית, אורגנית ופרמקלצ'ר

על הדומה והמשלים בין חקלאות ביודינמית, אורגנית ופרמקלצ'ר

רבים ורבות שואלים אותי על הקשר, ההבדלים והשיתוף בין חקלאות ביודינאמית, חקלאות אורגנית, ופרמקלצ'ר. לתשובה יש הרבה מרכיבים, ואני אנסה לרכז אותם ברשימה זאת. אשמח מאוד להערות דיוקים והשלמות.

לפני שאדון בהבדלים, שווה להזכיר את הדמיון: הבסיס המשותף לכולם הוא בגישה והתכוונות הוליסטית לקשר בין אדם לטבע ולתהליך ייצור המזון. כל גישה מביאה את התובנות היחודיות שלה מתוך הרקע שבו היא צמחה.

מקורות חקלאות ביודינמית, אורגנית ופרמקלצ'ר

חקלאות ביודנמית התחילה בשנות ה-20 של המאה הקודמת מתוך עבודה של ד"ר רודולף שטיינר שפיתח את הפילוסופיה האנתורפוסופית. החקלאות הביודינמית באה כחלק ממכלול רחב של חקר האדם, החברה והטבע אשר הוליד גישות חדשניות לרפואה ותזונה, חינוך (ידוע גם כחינוך וולדורף), אומנויות, מדעי החיים, וגם גישה ייחודית לניהול ארגוני, כלכלי וחברתי.

חקלאות אורגנית, נרשמה כמושג בשנות ה-40 על ידי לורד נורט'בורן, אגרונום שלמד חקלאות ביודינמית וחקר את שיטות החקלאות המסורתית בהודו. בספרו "מבט אל האדמה", נורט'בורן הדגיש את חשיבות העיקרון הביודינמי לפיו החווה היא אורגניזם חי, ומשם נטבע השם "חקלאות אורגנית". אך מצד שני נורט'בורן לא כלל בספרו התייחסות להשפעות העדינות והרחבות שבהן עוסקת החקלאות הביודינמית.

פרמקלצ'ר, התחילה את דרכה בשנות ה-70 על ידי החוקרים ביל מוליסון ודיויד הולמרגן, אשר שמו למטרה לעצב חקלאות ומערכות אנושיות בהשראת דפוסים של הטבע והמערכות האקולוגיות. הפרמק'לצר אוספת שיטות של חקלאות מסורתית וגישות מודרניות אלטרנטיביות ומנסה להביא אותם לכדי מכלול בעל עקרונות תכנון עבור התיישבות אנושית. ברבות השנים יצאו מתוך הפרמקלצ'ר תובנות המתייחסות לחינוך, תכנון עירוני ויש גם הלוקחים את הפרמקלצ'ר לתחומי חיים אחרים.

בעוד הביודנמי והאורגני צמחו האחד מהשני, איני מכיר כמה ביל ודיוד הכירות את הביודינמי והאורגני אך סביר מאוד שכן. ציטוט לא ישיר ששמעתי פעם, בו ביל מוליסון אומר: 'אם פרמקלצ'ר הוא החליפה, ביודינמי הוא הקולב שמחזיק את החליפה'.

פילוסופיה

קשה מאוד לסכם בכמה מילים את הפילוסופיה של כל גישה, אך אנסה להביא את העיקרים:

לפי גישת החקלאות האורגנית יש ארבע עקרונות מנחים: הבריאות, הסביבה, הוגנות ואחריות. הארגון הבינלאומי לחקלאות אורגנית סיכם עקרונות אלו כך: "חקלאות אורגנית הינה מערכת ייצור התומכת בבריאות הקרקע, המערכת הסביבתית ובני האדם. חקלאות זו מסתמכת על תהליכים אקולוגיים, מחזור ושימור מגוון המינים תוך התאמה לתנאים המקומיים - מבלי להשתמש בחומרים מזיקים לאדם ולסביבה. החקלאות האורגנית משלבת ומעודדת מערכות יחסים הוגנות ואיכות חיים לכל המעורבים, ידע מסורתי, חדשני ומדעי לטובת הסביבה המשותפת".

לפי גישת הפרמקלצ'ר יש 3 אתיקות מנחות מרכזיות: דאגה לאדם, דאגה לאדמה וחלוקה שווה, מתוכם נגזרים 12 עקרונות תכנון כמו: מינימום אחזקה – מקסימום תנובה, לתכנן מדפוסים לפרטים, לשלב ולא לבודד. שני מרכיבים נוספים חשובים בגישת הפרמקלצ'ר היא מצד אחד שעלינו כחברה אנושית להתכונן לאסון האקולוגי המתקרב ולכן עלינו לתכנן מערכות עצמאיות. מצד שני, על האדם לייצר מערכות שאחרי כך שהן יכולות להיות כמה שיותר פוריות ללא התערבות ממשוכת של האדם, כך שנשקיע מאמץ בתכנון ונוכל ללא מאמץ לקצור את הפירות לאורך זמן.

בשביל להבין את הפילוסופיה מאחורי הגישה הביודינמית יש להכיר את הפילוספיה האנתרופוסופית.

"מדע הרוח האנתרופוסופי פותח לפני האדם המודרני דרך להשקפת עולם רוחנית ואנושית חדשה. במרכזה נמצאת האישיות החופשיה והחושבת של האדם העצמאי, המסוגל להתעלות להבנה וניהול מוסרי של חייו מתוך עולם רוחני צרוף" (שמואל הוגו ברגמן).

מבחינת הגישה החקלאית, אפשר לסמן 5 מאפינים עיקריים: החווה כאורגניזם חי, לעבוד עם תהליכים חיים פיסים ואנרגטים, לעבוד עם המקצבים של הטבע, מגוון הוא המפתח, קהילה תומכת חקלאות וחקלאות תומכת קהילה.
האדם נתפס כחלק פעיל וחיוני בתוך המשק החי אשר פועל ביחד עם חברי קהילת החיים למען האבולוציה משותפת של אדמה והאנושות.

ביטוי פיסי

כיוון שכל גישה יונקת ממקורת שונים ועוצבה על ידי אנשים שונים הביטוי הפיסי שלהן לפעמים שונה ולפעמים דומה.

החקלאות הביודינמית שמה דגש על ההשפעות העדינות בטבע, ייצור מזון איכותי ואחריות חברתית ולכן כשפוגשים חקלאות ביודנמית הן לרוב ניראות כמו חוות חקלאיות "רגילות" אשר משתמשות בטכניקות אלטרנטיביות, ויש להם מיתוג ותו סטנדרט משותף שניקרא דמטר.

החקלאות האורגנית גם כן דומה בכך שבעיקרן חוות אורגניות הן חוות חקלאות ייצרניות המשתמשות בחומרים טבעיים, מפחיתות את השפעתן על הסביבה ויש מספר סטנדרטים ומיתוגים לחקלאות אורגנית. החקלאות האורגנית ברוב מדינות העולם מוסדרת בחוקים ותקנות, וישם גופי פיקוח המוודאים כי חקלאים אורגנים עומדים בכללים של אותה מדינה.
עוד חשוב לשים לב שישנם חקלאים אורגנים הפועלים בדומה לחקלאות קונבציונאלית רק עם חומרים הדברה והזנה ממקורות טבעיים, וישנם חקלאים אורגנים אשר אינם משתמשים בשום חומרי הדברה גם לא האורגנים.

החקלאות האורגנית והביודינמי כגישות ייצרניות מארגנות מידי שנה תערוכות יצרנים ומשווקים למחיר וסחר במוצריהן, הגדולה בתערוכות החקלאיות האלו ניקראת ביופאך.

הפרמלצ'ר, כגישה תכנונית שמה דגש על עיצוב מרחבי ולכן לרוב רואים שמקומות העוסקים בפרמקלצ'ר ניראים שונים, הושקעה בהן תשומת לב לעיצוב. פרמקלצ'ר לרוב עוסקת ברמת תכנון המגורים האנושיים ופחות נפוצות חוות חקלאיות ייצרניות נטו.

הפרמקלצ'ר מדגיש את החשיבות של תבניות הטבע ושעלינו כאנשים לחקות את התבניות בעבודה שלנו. הביודינמי המגיע מגישה מעמיקה לחקר מהות האדם והטבע מסבירה מה הם אותן תבניות, מהיכן הן נובועות וכיצד ניתן לעבוד איתן ופחות בצורה שלהן.

לטעמי היופי באה כאשר אנשים עושים שילוב בין הגישה האיכותית של הביודינמי, לבין החומרים הטבעיים באורגני והגישה העיצובית הפרמקלצ'ריסטית.

בריאות

שלוש הגישות מסכימות שבריאות של הטבע ושל האדם הינה מרכיב חשוב בעשייה שלהן.

הפרמקלצ'ר לרוב עוסקת בבריאות של המערכת האקולוגית, בתוכה נכלל גם האדם ולכן יש חשיבות לשמור על הבריאות האנושית, לאור זאת רוב אנשי הפרמקלצ'ר שאני מכיר מאמצים גישות בריאותיות שונות אך אין רצף מובנה בין הפרמקלצ'ר לבריאות האדם.

החקלאות האורגנית, עוסקת לרוב בהפחתת השפעות שליליות על הסביבה כמו: מניעת ריסוסים וחומרי דשן סינטטיים, תהליכי עיבוד טבעיים ושמירה על שרשרת מזון קצרה בה המזון מגיע במהירות מהשדה לצלחת.

החקלאות הביודינמית שמה דגש על כך ששיטות הגידול שלה נועדו לבנות בריאות לאדם ולאדמה ויש בתוכה קשר פילוסופי עמוק בין מה היא בריאות האדם וכיצד היא נקשרת לבריאות החקלאות והקהילה.

מגוון ביולוגי

שלוש הגישות מסכימות שמגוון ביולוגי חשוב לחקלאות, בפרמקלצ'ר ישנה חלוקה מרחבית לאזורים מהבית ועד הטבע בהם לכל אזור יש ייעוד ואיטנסיביות עיבוד. בחוות אורגניות שמים דגש שהמגוון יכול לעבוד עם ובשביל החקלאות – מגוון גידולים, מגוון מחזורי גידול ומגוון אוייבים טבעיים. הביודינמי ממשיך את האורגני ואומר ש-10% מהשטח החקלאי צריך להיות מוקדש לשמירה על מגוון ביולוגי ושיש חשיבות אנרגתית למערכות היחסים בין תפקודים חקלאים שונים של המגוון הביולוגי בכדי לייצר אורגניזם חי.

מסורות חקלאיות

גם כאן, כל הגישות מסכימות שיש חשיבות לשמר ולהנגיש את הידע החקלאי המסורתי בתוך החקלאות המודרנית. יחד עם זאת בחקלאות האורגנית שמים הרבה דגש על ביסוס מדעי של השיטות המסורתיות, למשל הקומפוסט הובא למערב כשיטה הודית מסורתית ויש היום הרבה מחקרים מודרנים על גישה זו. בפרמקלצ'ר יש אנשים ששמים דגש על שמירת הפעולות המסורתיות כפי שהיו ומצד שני יש כאלו המנסים לקדם את הידע המדעי מתוך השיטות הישנות. הביודינמי הגיע מתוך גישה פילוסופית המציע מדע רוח מודרני, המביא את מסורות הרוח של המזרח אל תוך גישה מדעית שיטתית של האדם המערבי. לכן בביודינמי עובדים בשיטות מדעיות עם מסורות אזוטריות כמו אסטרולוגיה וחומרים אלכימיים. חקלאי ביודינמי ידגיש שיש חשיבות לפיתוח החקלאות המודרנית, אך חשוב לדייק אותו כך שלא תיהיה אך ורק מטריאליסטי.

לסיכום, אני אפתח בהתנצלות: אני בטוח שלא נתתי תיאור מלא ומדוייק של כל השיטות ואני בטוח שיהיו אנשים שקצרה ידם על מקלדת שיכתבו ש"גם האורגני הוא כזה" ו"בטוח יש כך גם בפרמקלצ'ר" ו"הביודינמי הוא בכלל לא כך..." – לכן קבלו את התנצלותי מראש.

לטעמי האישי, ומנסיוני עם שלוש הגישות הן משלימות יפה האחת את השנייה בכך שכל אחת נותנת דגש על צבע אחר של הקשת. יותר מזה, ראיתי בעיניי איך אנשים שונים שעוסקים בגישות השונות מבליטים צבעים, גוונים וניחוחות שונים של כל אחת מהגישות.

שווה להכיר את כולם, בטעם האוכל שצומח, בדרך שבה אנשים עובדים ומלמדים. לכל גישה יש לה סל של כלים ותובנות שונה ומשלים לתת לצועדים בדרך, וככול שתעשירו את סל הכלים של העבודה עם הטבע יטב לנו ויטב גם לאמא אדמה.

תודות לדפני ליטמן ואייל אנגלמייר על הארות והערות לטקסט.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*