מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה
על יַעֶפֶת ומקצבים ביולוגיים

על יַעֶפֶת ומקצבים ביולוגיים

טיסה היא מצב זר ומיוחד לגוף האנושי – השפעתה ניכרת על בני אדם בכלל, ועל ילדים בפרט. ד"ר מוטי לוי סוקר מה עושה הטיסה לילדים, ומזמין אותנו לחשוב מחדש על חופשתנו הבאה

עונת הנסיעות בפתח, ורבות המשפחות המתכננות לטוס לחו"ל. אנחנו מתלבטים האם זה נכון לטוס עם הילדים הקטנים, כמה רחוק לטוס, מה זה עושה להם?

בכל שנה, כמיליארד בני אדם, רבים מהם ילדים, טסים בטיסות מקומיות ובינלאומיות. תכנון המטוס לוקח בחשבון את הצרכים הפיזיולוגיים של גוף האדם, ולמרות זאת ישנן מספר בעיות הדורשות התייחסות, במיוחד לילדים, כאשר טסים.

טיסות וילדים  - מה אומרת הרפואה?

בפברואר 2016 פרסם איגוד רופאי הילדים הקנדי נייר עמדה בו הוא מצביע על הקשיים שעלולים להתעורר כתוצאה מהטסת ילדים:

  1.  הימצאות בחלל סגור לאורך זמן מעלה את הסיכוי להידבק במחלות זיהומיות.
  2.  המטוס נמצא בגבהים בהם אין חמצן, ולכן הוא מייצר אטמוספרה פנימית בה כמות החמצן היא 15%, בהשוואה לרמת החמצן בגובה פני הים, שהיא 20%. אצל ילדים, ובמיוחד אצל פעוטות, שטח הפנים של הריאות קטן יחסית למבוגר, מה שמקטין במידה מסוימת את כמות החמצן בדם (אצל ילדים בריאים, הסטורציה יורדת מ-5% לפני הטיסה ל-94.4% בטיסה שנמשכת 7 שעות). לכן אצל ילדים עם מחלות ריאה יש להיוועץ ברופא מומחה לריאות לפני טיסה.
  3. מחקר אחר מצא כי אצל 22% מהילדים תתפתח דלקת של האוזן התיכונה אחרי טיסה בשל שינויי הלחץ האטמוספרי שהילד עובר במהלך הטיסה, והקושי של האוזן התיכונה לאזן זאת. זה קורה יותר אצל ילדים בעלי היסטוריה של נוזלים או דלקות באוזניים. אם לילד הייתה דלקת באוזן התיכונה, מומלץ להמתין שבועיים לפחות אחרי ההחלמה לפני שטסים.
  4. יַעֶפֶת (ג'ט לג) - רוב הטסים יפתחו סימפטומים של יעפת רק לאחר חציית שלושה אזורי זמן לפחות. חלק מהאנשים עלולים לחוות סימפטומים קלים אפילו לאחר טיסות קצרות יותר. המושג יעפת מתייחס לקבוצה של תופעות שעלולות להתרחש כאשר קיים חוסר איזון בין השעון הפנימי של הגוף לבין הסביבה החיצונית.

בנוסף להפרעות שינה ייתכנו סימפטומים כגון:

קשיי עיכול, עצירות, שלשול, בחילה, איבוד תיאבון, קשיי ריכוז, תחושת חוסר התמצאות , חרדה, עצבנות, בעיות זיכרון, חוסר חיוניות, תחושת סחרור, בלבול, כאב ראש ותחושת חולי כללית.

לרוב יימשכו הסימפטומים מספר ימים, בהתאם למהירות בה הגוף מסתגל לאזור הזמן החדש.

ציירה: נגה שוסטר שילוני, כתה ג'

השעון הפנימי

אחד הממצאים המפתיעים בחקר מערכת העצבים הוא שבמוח האדם קיים שעון ביולוגי, האחראי לתזמון כל התהליכים בגוף לאורך היממה. שעון זה מתאים עצמו לשינויי האור והחושך בסביבה, אך התאמה זו אורכת זמן, ולכן שינויים מהירים וניכרים של המקצב הסביבתי גורמים לחוסר תיאום בין השעון הביולוגי לסביבה, ויוצרים את התופעה המוכרת לנו כיעפת.

הטבע כולו חי על פי מקצבים ביולוגיים כמו שינה-ערות, הפרשת הורמונים, פעימות הלב, הנשימה, הביוץ והפריחה. ניתן לומר כי קיימים שני סוגי מקצבים: כאלו שתלויים בתנאים סביבתיים, כמו שינויי היום והלילה או עונות השנה, ואחרים שהם פנימיים ועצמאיים.

באדם וביונקים המיקום של השעון הביולוגי הוא בגרעין הסופרה-כיאזמטי, אשר נמצא בצמידות למקום ההצטלבות של עצב הראייה במוח (כיאזמה אופטית). הוא מקבל מידע מהרשתית של העין לגבי מצבי אור וחושך. מגרעין זה עוברות שלוחות עצביות רבות לכמה אזורים במוח. כמו-כן הוא מפריש מגוון רחב של מוליכים עצביים (נוירופפטידים) בקצב שמשתנה עם המחזוריות היממתית. כך, למשל, הוא משפיע על בלוטת האצטרובל להפריש מלטונין (הורמון משרה שינה).

בניסיון להבין את התופעה מצאו חוקרים שגם אם ניקח צמח ונכניס אותו למעבדה ובה חשיכה מוחלטת וטמפרטורה קבועה, הוא ימשיך לפתוח ולסגור את הפרחים במקצב של 24 שעות לערך. המסקנה שאליה הגיעו החוקרים אחרי בדיקות רבות בעולם הצומח והחי היא כי קיים שעון פנימי אשר מארגן את כל הריתמוסים הפנימיים של הגוף. חשיבותו בכך שהוא מכין אותנו לקראת השינויים העומדים לקרות עוד בטרם הופיעו.

למשל, הכבד מתחיל להתכונן ללילה כבר אחרי הצהריים: החל מהשעה שלוש לערך הוא עובר למצב של אגירת סוכר בצורת גליקוגן ומצמצם פעילות קטבולית (של פירוק). מצב זה נמשך כ-12 שעות, עד לקראת שלוש לפנות בוקר, אז הכבד "משנה כיוון" ומכין את הגוף לתפקוד במצב ערות, כל זאת עוד לפני שהשמש שקעה או זרחה.

המנגנון הפנימי הזה מאפשר שינויים והתאמה לסביבה, ולכן אם אדם עובר למקום חדש, השעון הביולוגי מתאים את עצמו למקום החדש באופן הדרגתי.

כיום, בשל היכולת לנוע במהירות גדולה ממקום למקום, מנגנון ההסתגלות הזה איטי יחסית, ולכן תהליך ההתאמה יכול להימשך ימים, ומכאן התופעות הפיזיות והנפשיות הנלוות ליעפת.

פגיעה במקצבי החיים

הטיסה פוגעת במערכת הריתמית של האדם, שתפקידה לאזן בין המערכת העצבית-חושית לבין המערכת המטבולית-תנועתית.

בהקשר זה נזכיר בקצרה שפעילות של קוטב אחד בלבד (העצבי-חושי או המטבולי-תנועתי) היא בעלת פוטנציאל  לגרימת מחלה בשל חד הצדדיות של הפעילות. לעומת זאת, נשימה וסירקולציה, שהן המערכת הריתמית, מהוות מצב בריאות מתמשך ומונעות מאחד הקטבים להיות דומיננטי ובכך לגרום למחלה.

הריתמוסים של הדם והנשימה מצליחים להפריד את האנרגיות של המערכת העצבית-חושית מאלו של המטבולית-תנועתית. ברגע בו ישנה פלישה של כוחות ממערכת אחת לאחרת יגרום הדבר למחלה. מערכת ריתמית חזקה היוצרת הפרדה אמיתית בין שני הקטבים היא ערובה לבריאות טובה.

חשוב להבין כי הפרעות בריתמוס פוגעות גם במערכת החיסון: הפרעה בריתמוסים בסיסיים כמו שינה וערות, תנועה והפרשה של מערכת העיכול וכדומה, פוגעת ביכולת של מערכת החיסון להתמודד עם מתחים. מכאן הדרך למצבי מחלה קצרה.

על פי הבנה זו יעפת היא מצב של שיבוש ריתמוס, ולכן טיסות מרובות או ארוכות יכולות להזיק לנו ברמה הבריאותית, הגופנית והנפשית.

מצב של תנועה פסיבית מהירה של הגוף, כמו בנסיעות ארוכות או בטיסות, גורם לכמות עצומה של מידע להציף אותנו מבלי שהמערכת המטבולית-תנועתית, שלא יכולה להיות פעילה במצב של נסיעה, תוכל להוות משקל נגד. מערכת מטבולית לא פעילה מספיק אינה יכולה לספק כוחות חיים לאורגניזם, ומכאן תחושת העייפות המאפיינת נסיעה והצורך לנוח כדי לאפשר למערכת המטבולית לסלק את הרעלים שנאספו בגוף כתוצאה מהצפה חושית וחוסר תנועה.

איך מתכוננים לנסיעה?

אם אנחנו מתכננים נסיעה עם הילדים, כדאי לבצע הכנה מתאימה המתחילה 3 שבועות קודם הנסיעה וכוללת:

  1.  פעילות גופנית של שעתיים לפחות כל יום, מעבר למסגרות בהם הילד נמצא (גן, בי"ס, חוגים וכו').
  2.  תזונה בריאה ומוקפדת, ללא סוכר וללא מזון מתועש.
  3.  הימנעות ממסכים על מנת לצמצם גירוי של המערכת העצבית-חושית.
  4.  שינה מספקת.
  5.  ריתמוסים וסדר יום מוקפד.

ככל שהילד צעיר יותר, ובמיוחד בפעוטות ותינוקות, המערכת הריתמית עדיין לא התבססה כראוי ולכן יש לשקול בכובד ראש האם הנסיעה באמת נחוצה.

עם החזרה מהנסיעה יש לדאוג למנוחה מספקת ולזמן הסתגלות נדרש ולא לחזור מיד לשגרה .

ניקוי מדפים אביבי באדם עולם-גליונות אדם עולם במחירים מצחיקים. לחצו לפרטים

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*