חינוך וולדורף פותח על פי צרכיו הפיזיולוגיים של הילד. העבודה הצמודה עם רופא בית הספר ועם תרפיסטים חיונית לתפיסה ההוליסטית שעומדת בבסיס חינוך וולדורף כחינוך מרפא, אך המעבר לחסות משרד החינוך לא מאפשר להמשיך ולקיים קשר זה במיטבו קרא עוד »

הכנס הדו-שנתי של המעגל לחינוך ולדורף לגיל הרך בישראל יתקיים בשבת הקרובה ויארח את ד"ר מיכאלה גלוקלר, אולי המרצה הבכירה בעולם לבריאות בגיל הרך. מירי מתתיה, מחברות המעגל ומארגנות הכנס, מספרת על המחשבות שהובילו לבחירת נושא הכנס, ומוסיפה ראיון קצר עם ד"ר גלוקלר קרא עוד »

במיתולוגיות ובאגדות, זקן השבט הוא אדם שצבר ידע במהלך חייו, ועתה הוא נושא אותו בזיכרונו למען הדורות הבאים. כיצד קרה שבדורנו הפך השיטיון לאחד ממאפייני הזקנה? ד"ר מוטי לוי על הקשר בין תוחלת חיים גבוהה לבין דמנציה וגם על טיפולים פשוטים שעשויים להחזיר את הבהירות למוח גם בגילאי הזקנה קרא עוד »

משחה תוצרת בית לכפות ידיים יבשות קרא עוד »

כיצד זהב מטפל במלנכוליה? איך עופרת משפיעה על שלד האדם? מה הקשר בין כוכב צדק, בדיל וריריות האף? מוטי לוי על הקשר המופלא בין כוכבים, מתכות, ואיברים קרא עוד »

ראשת המחלקה הרפואית בגטאנום לשעבר תגיע לישראל במהלך החנוכה ותעניק לראשונה סדנה המיועדת גם להורים ללא רקע אנתרופוסופי קרא עוד »

זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017 הגיעו לפריצת דרך במחקר הקשר שבין מלקולת החלבון בתא לבין השעון הביולוגי של האדם. גבע ששון מוסיף לגילויים את נקודת המבט האנתרופוסופית קרא עוד »

ד"ר מוטי לוי על היבטים רוחיים בטיפול, על שימוש במדיטציה לאבחון, על האדם כישות ארבע גופית, תלת מערכתית ודו קוטבית ועל איך כל זה בא לידי ביטוי בעבודתו הפנימית של הרופא קרא עוד »

אחת המחלות הנפוצות בעולם המערבי היא החרדה. שורשיה נעוצים בהזנחת החושים התחתונים בגילאים הצעירים של הילדים – חושים שבפיתוח נכון יסייעו להם לעמוד בנפש בריאה מול אתגרי העולם כיום קרא עוד »

תקציר: רקע-  משערים שאנשים שלמדו בבתי ספר וולדורף, שעקרונותיהם הפדגוגיים כוללים תמיכה בהתפתחות נפשית וגופנית בריאה, עשויים ליהנות מיתרונות בריאותיים לטווח הארוך. במחקר בדקנו אם היו הבדלים במצב הבריאות בין אנשים שלמדו כילדים בבתי ספר וולדורף בגרמניה לבין מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית. בדקנו גם גורמים שעשויים להסביר הבדלים אלה. שיטות:במחקר נכללו אנשים שלמדו בארבעה בתי ספר וולדורף – בברלין, הנובר, נירנברג ושטוטגרט – לבין קבוצת בקרה שהמשתתפים בה נבחרו באופן אקראי.באמצעות שאלון לדיווח עצמי בחנו נתונים סוציו-דמוגרפיים וכן סגנון חיים ומצב בריאות בילדות ובהווה. התוצאות התבססו על דיווחים-עצמיים ביחס ל-16 מחלות: אסתמה של העור (אטופיקדרמטיטיס), נזלת אלרגית, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), הפרעת קצב, אי-ספיקת לב, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), טרשת עורקים, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס), שיגרון, סרטן, סוכרת, דיכאון וטרשת נפוצה. כמו כן, המשתתפים דירגו את נטל התסמינים בשל תסמינים של כאבי גב, הצטננות, כאבי ראש, נדודי שינה, כאבי מפרקים, תסמינים של מערכת העיכול וחוסר איזון. לגבי כל תוצאה חושבו יחסי סיכויים (OR)מותאמים ולא מותאמים. מסקנות: לא נמצא הבדל לגבי רוב המחלות שנבדקו בין אנשים שלמדו בבתי-ספר וולדורף לבין האוכלוסייה הכללית, לאחר התאמה למשתנים חברתיים-כלכליים, מאפייני סגנון חיים בילדות ובהווה, אך דווח על רמה נמוכה יותר של נטל תסמינים בקשר לתלונות בריאותיות מסוימות בהווה בקרב אנשים שלמדו בבתי-ספר וולדורף. את הממצאים יש לפרש בזהירות לאור אופיו הניסיוני של ניתוח הנתונים. קרא עוד »