ערוץ: חברה

סוף עידן התמימות בקובה – פרידה מפידל קסטרו [איגרת 233]

סוף עידן התמימות בקובה - פרידה מפידל קסטרו [איגרת 233] גיליון מספר 233, 6.12.16 | שבוע 36, לוח השנה לנפש קובה של פידל קסטרו הייתה אי שקפא בזמן. המשטר ניצל את כוחו לא רק כדי לרדות באזרחיו, אלא גם כדי לשמור על תמימותו של העם הקובני בשנת 2002 זכיתי לבקר בקובה. היה זה לא רק מפגש בחברה אנושית מפעימה, אלא גם ... קרא עוד »

מ"אדון הסליחות" ועד "מפסיקים להתנצל": הסליחה והמחילה במרחב הציבורי בישראל [איגרת 225]

מושג הסליחה והמחילה עומד במרכזו של יום הכיפורים, שהוא היום החשוב ביותר בדת היהודית. אך כיום, כמעט ולא ניתן למצוא ביטויים אותנטיים שלהם במרחב הציבורי הישראלי. מה היה התהליך שהוביל לזה, ומה מקומם של המושגים התנצלות, "סולחה", חרטה וכפרה? הבה נצא למסע תרבותי-לשוני קרא עוד »

להוביל לשינוי מתוך שאלה

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

המציאות בימינו כופה על כל ארגון באשר הוא להתאים את עצמו לעולם המשתנה בקצב מהיר ביותר. גישת המנהיגות האופקית סבורה ששינוי נכון ומתאים לארגון יכול לבוא מתוך שאלות המתעוררות בקרב חבריו. תפקידו של היועץ הארגוני – הוא לסייע לעורר את אותן השאלות קרא עוד »

להוביל לשינוי מתוך שאלה

המציאות בימינו כופה על כל ארגון באשר הוא להתאים את עצמו לעולם המשתנה בקצב מהיר ביותר. גישת המנהיגות האופקית סבורה ששינוי נכון ומתאים לארגון יכול לבוא מתוך שאלות המתעוררות בקרב חבריו. תפקידו של היועץ הארגוני – הוא לסייע לעורר את אותן השאלות קרא עוד »

זאת כפרתי

"אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה" נכתב בספר ירמיהו ובספר יחזקאל, ומעלה את השאלה האם ראוי שילדים ייענשו על פשעי הוריהם. ארגון "אות הכפרה והשלום" הופך את היוצרות: הוא מביא לישראל בכל שנה קבוצות מתנדבים גרמנים, המנסים לכפר ביוזמתם, ולו במעט, על פשעי השלטון הנאצי קרא עוד »

לאחות את הקרעים: ועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה

נלסון מנדלה ודזמונד טוטו

לשם ריפויה של חברה משוסעת ומדממת כמו החברה הדרום אפריקאית, היה צורך במנהיגים בעלי שיעור קומה, המצוידים בחזון לאומי. נלסון מנדלה ודזמונד טוטו הובילו את דרום אפריקה לתהליך החלמה ולהעברת שלטון מסודרת דרך "ועדת האמת והפיוס" קרא עוד »

מ"אדון הסליחות" ועד "מפסיקים להתנצל": הסליחה והמחילה במרחב הציבורי בישראל

מושג הסליחה והמחילה עומד במרכזו של יום הכיפורים, שהוא היום החשוב ביותר בדת היהודית. אך כיום, כמעט ולא ניתן למצוא ביטויים אותנטיים שלהם בציבוריות הישראלית. מה היה התהליך שהוביל לזה, ומה מקומם של המושגים התנצלות, "סולחה", חרטה וכפרה? בואו נצא למחקר תרבותי-לשוני קרא עוד »