בחינוך ולדורף מייחסים להצגות חשיבות עצומה, מתוך תפיסה שהן תורמות באופן משמעותי להתפתחות הילד והכיתה. שני מורי תיאטרון ותיקים סוקרים את הבמות ומביאים מעט מהרציונל שמאחורי הקלעים קרא עוד »

חינוך ולדורף בישראל חוגג שלושים. זהו משך זמן ארוך מספיק כדי לבדוק האם ולדורף נטע אצלנו שורשים ברי-קיימא או שהוא עדיין סוג של מהגר; האם ולדורף עדיין מהדהד קולות, טעמים וריחות מארץ מוצאו או שהוא התאזרח כאן בארץ, מרגיש כבן-בית, מנגב חומוס ואפילו מסלסל בקולו כשהוא שר במקלחת קרא עוד »

יש לנו גנים מצוינים, בתי ספר נהדרים וסמינרים מוצלחים – אבל האם מתקיים ביניהם קשר? האם הצלחנו – או בכלל ניסינו – ליצור רצף שתומך בילדים מהרגע בו הם נכנסים לפעוטון ועד שהם עוזבים את מערכת החינוך לחייהם הבוגרים? קרא עוד »

ילד בא אל העולם, גדל מעט ומגיע לגן. איך, בעולם של נפרדות, נוכל לעזור לו להרגיש שלם? מיכל רשף, חברת פורום הגננות הארצי ונציגת ישראל בארגון הבינלאומי לגיל הרך, מציעה שינויים מהותיים. והכול, כרגיל, מתחיל בתוכנו קרא עוד »

שטיינר מעולם לא התכוון ליצור את חינוך ולדורף כאלטרנטיבה חינוכית חביבה, מבחינתו הוא היה מאז ומתמיד נדבך מהותי ליצירת קהילת חיים במובן הרחב ביותר של המילה קרא עוד »

מורה קם בבוקר ומגלה שהוא מסתובב על קביים של "ככה צריך", לובש גלימה של "מורה ולדורף עם ידיים על הלב" ומשאיר את הפרסונה שלו מחוץ לכיתה. עם השנים הוא מגלה שאין שום דבר אנתרופוסופי בוויתור על האותנטי קרא עוד »

האם יתכן שחינוך ולדורף, שחרט על דגלו תיקון עולם, מתעלם באופן גורף מהבעיה המרכזית בחיינו כאן? אמיר שלומיאן, מייסד מערכת ולדורף דו-לשונית, מחפש את דרכו של החינוך חזרה להומניזם קרא עוד »

ייסוד בית ספר ולדורף הראשון אמור היה, לדברי שטיינר, להיות "צעד חגיגי להכוונת גורל העולם". האם אכן כך הוא? אורי בן דוד בודק את הקשר בין חינוך חופשי, המשולש החברתי וביוגרפיה, מסביר למה חינוך ממלכתי סותר את אימפולס החירות ואיך יוזמות הורים בחינוך ולדורף הן התקווה שלנו לעתיד טוב יותר קרא עוד »