ערוץ: רוחניות

שאלות מטרידות: אתגרי האנושות ופרדיגמות העצמיות [איגרת 165]

שלוש הפרדיגמות של העצמיות  בביטוי "פרדיגמה של עצמיות" אני מתכוון לאופן הטיפוסי שבו אנו חווים את עצמנו - חושבים על עצמנו, מרגישים את עצמנו, בונים יחסים עם אחרים ופועלים "מתוך עצמנו". מתוך אינספור הגוונים של חוויות, מחשבות, שאיפות ודפוסי-יחסים הקשורים בנושא, מסתמנים שלושה כיוונים מרכזיים: הראשון בנוי על החוויה והמחשבה שאנו נפרדים מהזולת. זו הפרדיגמה המעניקה לנו את הייחודיות שלנו,"העצמיות הנפרדת". ... קרא עוד »

"פתאום באמצע החיים" – איך מתמודדים עם משבר גיל הארבעים? [איגרת 158]

"לאן החיים מובילים אותי? האם יש להם מטרה? האם יש לי יעוד? נדמה שכל מה שהיה חשוב עד היום, כבר לא מספק אותי, למרות שיש לי משפחה/ קריירה/ כסף/ מעמד. אם כן - לאן עכשיו?" שאלות אלו, ושאלות דומות להן, מתעוררות בנו החל מאמצע החיים, וזאת לאור ההבנה שמתחילה להכות בנו, שהזמן אינו עומד מלכת, ומה שלא נעשה עכשיו, אולי ... קרא עוד »

מחזה המסתורין של הרדוף

מחזה המסתורין של הרדוף : תיאטרון "המילה" העלה לאחרונה את ״שומר הסף״ של שטיינר. יעקב ארנן מסביר למה התיאטרון הוא בסיס של קהילה רוחנית מודרנית, ואיך כל זה עוזר לו להתמודד עם הקארמה המסובכת של הקיבוץ מאת: יונתן לוי >>> להמשך קריאה קרא עוד »

מדוע הורים הם מתקדשים

מדוע הורים הם מתקדשים : עם כל הכבוד למורים, ליועצים ולתרפיסטים — אפילו בחינוך ולדורף — ההורים הם שנושאים את גורל הילד והם אלה שיודעים מה הכי טוב לו. הנינג קהלר יוצא כנגד ה"פדגוגקרטיה" שמתייגת ילדים כ"מוצלחים" או כ"בעייתים", ומזכיר להורים את שליחותם העמוקה מאת: הנינג קהלר מגרמנית: גלעד גנבר >>> להמשך קריאה קרא עוד »

המדורה, הקשת והגולם מפראג – מחשבות על ל"ג בעומר [איגרת 149]

מאת גבע ששון ל"ג בעומר הוא לכאורה חג מינורי הבא לידי ביטוי בגני הילדים, במדורות הצעירים או במועד החתונה. אך אל תתנו לאפרוריות להטעות: ל"ג בעומר נושא בקרבו משמעות הרלוונטית עבורנו עד עצם היום הזה. שני תכנים ליום הזה – המדורה והקשת. המדורה מקשרת אותנו לשמעון בר יוחאי, ולידתו של ספר הזוהר המדבר על תכלית בריאתו של האדם. היא מסמלת ... קרא עוד »

המתים איתנו חיים [איגרת 147]

רודולף שטיינר, מתוך הרצאה שנתן בנירנברג, 1918. הסימון [...] מסמן דילוג על טקסט.  לעיתים קרובות אמרתי כי אין זה מתפקידה של האנתרופוסופיה להגיש לאנשים תנחומים שטחיים לצערם, או לנסות לדבר על ליבם במטרה להוציא אותם מצערם. הצער הוא מוצדק; יש להתחזק ולשאתו, לא להתפתות להתרחק ממנו. בכאב ובצער, אין אנשים מבחינים אם הוא נגרם ממותו של ילד או אדם מבוגר. ... קרא עוד »

על חובת החיים – הרהור לכבוד יום השואה [איגרת 146]

מאת גבע ששון ביום חמישי השבוע יחול יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הזמן הביוגראפי וההיסטורי של עם ישראל הוא זמן קווי, לינארי, ומכאן סכנת האמנזיה, מחלת השכחה המאיימת על כל חברה. ימי זיכרון הם חלק ממאבק האיתנים שלנו נגד השכחה. זיכרון ששומר על העבר, אולם תוך כדי כך גם בונה את העתיד. שיאו של יום הזיכרון מצוי עבורי ביללת הסירנה – ... קרא עוד »

מה מקור השם אביב, ואיזו תודעה חדשה מציינת יציאת מצריים? [איגרת 144]

לוח-השנה העברי מבוסס על הלוח הירחי שבו שנים-עשר ירחים, אבל לכך נוסף סייג: העם העברי מצוּוה לשמור "אֶת-חַג הַמַּצּוֹת [...] לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ האָבִיב" (שמות כ"ג, ט"ו), ובאותו "חודש האביב" לעשות "פסח לה'" (דברים ט"ז, א'). מה פירוש המילה "אביב" ומדוע צריך לשמור את חג-המצות ואת חג-הפסח בחודש האביב? על-פי נגה הראובני, האביב אינו רק שם של עונה. המילה "אביב" מתארת את השלב בהבשלת ... קרא עוד »