פרידה מטל הלפרין, האיש שכולם אהבו לאהוב [איגרת 201]

טל היה איש חינוך ולדורף. יליד ותושב תל אביב, בוגר הסמינר לחינוך ולדורף של מכללת דוד ילין בירושלים. עבד במשך עשור כגנן בגנים של עמותת ר"ג. לאחר שנת שבתון לקח על עצמו חינוך כיתה א' בזומר, אך זמן קצר לאחר מכן התגלתה בגופו המחלה, וטל נאלץ להפסיק. בתקופת המחלה הוא החל לטפל ולהדריך אנשים בהתמודדותם עם הסרטן, ובמקביל עבד בניהול גני ילדים. הקים גן אנתרופוסופי משלו – גן פלא. בשנה האחרונה הוא עסק בהולדה של חזון חדש – "כפר הילדים" – גן ילדים בלב היער.

טל השאיר אחריו את ירדן, אשתו, ואת מעיין ועמליה – ילדיהם. את הוריו, גבי וגיורא, את אחיו אורי ואחותו נטלי, וקהילה גדולה המומה, כואבת ויותר מכל אוהבת.

כתבה עליו ירדן:

"טל שלי, אהבת חיי. במשך השנים שלנו יחד נתת לי בית כמו שלא היה לי מעולם. נתת לי שקט ושלווה. ואת שני הילדים המופלאים שלנו. הצחקת אותי גם ברגעים הכי קשים שלנו יחד. ויותר מהכל, לימדת אותי בדרך החיים שלך להבדיל בין הנצחי לחולף. בימים האחרונים לחייך יכולתי לחוות יותר ויותר את השלווה שיש בנצחי הזה. בחלק שהוא מעבר לגוף. ישבנו יחד בדממה הזו ופשוט היינו. אני מאמינה בכל מאודי שהנשמה שלך התקבלה בחגיגות שמחה בעולם הבא. שהרי היית מבשר הרוח בכל מקום שהלכת אליו. ותמיד חיפשת ומצאת את האלוהי שבכל אדם."

לקריאת דבריה המלאים

זיו ברנע, הורה בגנים של טל, כתב:

"טל הלפרין ביקש שבפעם הבאה שאני בגן שאחליף איתו מילה.
הגעתי לגן.
הוא ישב ב״אוטובוס״ שבנו הילדים בארגז החול.
הוא היה הנוסע.
ילד בן 4 נהג.

שאלתי: הי טל, רצית שנדבר על משהו?
הוא ענה: עוד שניה, אנחנו באמצע נסיעה.

המתנתי...
3 דקות.

אני עומד בצד,
הוא יושב ושותק,
הנהג נוהג.

לאחר 3 דקות של נהיגה מפותלת בדרכים לא סלולות ומדומיינות, הודיע הנהג ״הגענו״,
טל הודה על הנסיעה, ״פתח״ את חגורת הבטיחות, יצא מהאוטובוס וחזר לשוחח איתי.

אפשר לדבר על זן שנים ברטריטים, ואפשר פשוט לחוות את הרגע המיוחד הזה."

על החודשים האחרונים לחייו כתבה גיסתו, טל פרי:

"טל ידע הרבה סבל בתקופה האחרונה, אבל גם הרבה חסד ואהבה. בכל החודשים האחרונים היה מוקף בהרבה מאוד חברים ומשפחה שעזרו ותמכו ואהבו. בימיו האחרונים בהוספיס לא הייתה דקה אחת שבה היה לבד, בלי בן משפחה או חבר טוב לידו. אני יודעת שהרגע בו נפרד מאיתנו היה רגע של חסד מופלא, הוא נפרד כשהוא בהכרה מלאה וברוגע גדול מאוד. מות נשיקה של ממש, כיאה לאדם בעל לב טהור כמוהו."

טל הלפרין היה איש אהוב, שידע את המרחק הקצר ביותר ללב של כל מי שפגש. בחייו כמו במותו, הוא עורר השראה ורומם את נפשותיהם של הסובבים אותו. אף אחד לא שבע ממנו, ועכשיו התחושה היא שלעולם יחסר.

בקיר הפייסבוק שלו, שהפך בינתיים לדף זיכרון, ניתן לקרוא עשרות פוסטים ואלפי תגובות שכתבו לו חברים ומכרים, לצד תמונות שלו מתקופות חייו השונות. קוראי האיגרת מוזמנים להכנס לדף בקישור הזה, וללכת לאיבוד בין שלל ביטויי האהבה שזורמים מלבבותיהם של האנשים שפגשוהו.

ניחום אבלים ברחוב התומר 53 ברמת השרון, בין השעות 13:00-10:00 ו-19:00-16:00.

הוצאת אדם עולם שולחת את תנחומיה לירדן, מעיין ועמליה, ולמשפחת הלפרין.

זכרו ברוך.