גליון 33

האם שטיינר הבין את תורת ישראל? לא לדעת דניאל שליט. חידוש ישראלי: חינוך יהודי-דתי בהשראת ולדורף. מעם נבחר לעם בוחר: יפתח בן אהרון מקווה שהיהדות תמצא מרפא לבדלנותה. מהי שליחותה של היהדות? אוהד אזרחי,
איילה שני ורון מרגולין עונים. על ציונות, אנטישמיות והשגיאה של שטיינר. כתוב בעור: ביקור אצל סופר סת"ם. יוטקה הרשטיין מנסחת כשרות חדשה.

הכשרות החדשה

בימים עברו האוכל היה גורם קהילתי ומשפחתי מאחד. היום, כשכל אחד אוכל משהו אחר, האוכל מבדיל ומפריד בינינו. יוטקה הרשטיין תוהה מה אלוהים חושב על ג'אנק פוד כשר. חוץ מידע כללי על חוקי הכשרות ועל מאכלים יהודיים שונים שעליהם כבר נכתב הרבה, אין לי ידע רב אודות אוכל יהודי. לכן אולי פשוט אנסה לכתוב על הכשרות החדשה, שנוצרה עבורי ועבור ... קרא עוד »

אנתרופו-דֹוסים? טעות בכתובת

עמותת "מעיינות רבי חייא" מפעילה כ-15 גני ילדים ובתי חינוך בגישה ייחודית הנעזרת בכלים, מיומנויות ורעיונות חינוך ולדורף, אך מקפידה על מקורות השראה רוחניים על טהרת היהדות. פרולוג: חכמת 'בני קדם' מר רבי אבא, יום אחד פגשתי עיר אחת מאותן שהיו מבני א קדם. ואמרו לי מאותה חכמה שהיו יודעים מימי קדם, ומצאו ספרי החכמה שלהם והגישו לי ספר אחד. ... קרא עוד »

לא תעשה לך פסל וכל תמונה

בסיפור היציאה ממצרים חצה עם ישראל סף תודעתי, שבו הקריב על מזבח החשיבה את הראיה הרוחית התמונתית הישנה. כך התאפשר גם המעבר מפולחן האלים למונותיאיזם אירוע יציאת מצרים אינו רק סיפורו של עם, כי גם חלק מסיפור של התפתחות תודעתית כלל אנושית. העם העברי היוצא ממצרים עוזב בהדרגה את הראיה הרוחית העתיקה, שבה התגלה הריבוי הישותי באורח תמונתי-חלומי. דהיינו, מאחורי ... קרא עוד »

ואריאציות על נושא נצחי

ברגעים מסוימים, כאשר לא היה צורך לנגן בשתי ידיים, הניף גלן גולד את ידו כדי לגעת במשהו, אולי בישות דמיונית מעבר למציאות הפיזית של הפסנתר. את אהבתי לצירוף "פסנתר" ו"באך" אני חב לגלן גולד. אם היצירות למקלדת של באך פתחו לפסנתרן הקנדי את שערי הרקיע הסודיים, לי פתחה נגינתו חלון אל עולם בלתי מוכר שדרכה הפציעה קרן אור שהביאה להרחבת ... קרא עוד »

השגיאה ההיסטורית של רודולף שטיינר וגעגועי היהודים לפלסטינה

מאמרו של שטיינר בגנות הציונות (המופיע בעמודים הבאים) מעיד לא רק על העדר ראייה לעתיד, אלא גם קריאה לא נכונה של ההווה של תקופתו. עבור האנתרופוסופים בישראל יש בכך משהו משחרר. את המאמר "געגועי היהודים לפלסטינה" פרסם רודולף שטיינר בכתב העת הגרמני "מגזין פור ליטרטור" )"מגזין לספרות"( ב-1897, בתקופה שבה פעל עוד כאינטלקטואל, ובטרם פתח בפני הציבור את התעניינותו בתורת ... קרא עוד »

שליחותה של היהדות

מה ייעודה של היהדות בימינו? מה תרומתה בעבר, בהווה ובעתיד? שטיינר טען שהיהדות מילאה את תפקידה ההיסטורי כבר לפני אלפיים שנה. היהודים ברובם, מטבע הדברים, חושבים אחרת. הפנינו אפוא שאלה זו לשלושה אנשים המכירים היטב את היהדות אך גם מעבר לה: פרופ' למחשבת ישראל רון מרגולין, הרב הלא-אורתודוכסי אוהד אזרחי ועורכת הטקסים איילה שני. הרי תשובותיהם. קרא עוד »

5 שאלות עם איילה שני

איילה שני גדלה בתל אביב למשפחה דתית- לאומית. היא למדה בחינוך ממלכתי-דתי והדריכה בהתלהבות ב"בני זקיבא". בכיתה י"ב הגיעה למסקנה כי דתות הן אמצעי בשירות בעלי כוח חברתי ופטריארכלי, והפסיקה לקיים אורח חיים אורתודוקסי. היא למדה פסיכולוגיה ונעשתה מטפלת, מנחה סדנאות ומאמנת אישית וארגונית להעצמה והישגיות. אל חינוך ולדורף הגיעה לפני 15 שנה, בחיפוש אחר גן לבנה הבכור. היא לקחה ... קרא עוד »

שיווק כמערכת יחסים

להכיר, לחבב, לבטוח – כדי לסגור עסקה, הקונה והמוכר צריכים לעבור תהליך תהליך. נועם שרון ממליץ לכם להסתכל על שיווק כעל מערכת יחסים. דמיינו לעצמכם את התמונה הבאה: בחור ובחורה יוצאים לדייט ראשון. שניהם רווקים ופנויים נפשית לקשר מחייב. הדייט הולך נפלא: השיחה קולחת, ולא רק זאת, אלא שהשיחה מרוממת את המשוחחים לגבהים חדשים של התעלות. היא יפה בעיניו, והוא ... קרא עוד »

ישראל נאבק במלאך

ישראל קורן, ד"ר למדעי היהדות במכללת אורנים, חקר שנים רבות את כתבי שטיינר אך עם השנים התאכזב ופרסם מאמר חריף שביקר את יחסו של שטיינר ליהדות. בראיון הבא הוא מסביר, ממקום אישי, מפוכח וכואב – מהי בעיניו הטרגדיה של האנתרופוסופיה. "חבל, זה לא ממש מתאים וזה יעשה לך בלאגן, אתה בטוח שאתה רוצה את זה?" זו הייתה תגובתו של ד"ר ... קרא עוד »

דבר המערכת: אנתרופוסופיה ויהדות – הילכו שניים יחדיו?

מה פירוש להיות אנתרופוסוף יהודי? כיצד מי שחש קשור לאנתרופוסופיה מתייחס לעובדת-הגורל הזו – להיוולד לעם בעל היסטוריה ייחודית, חסרת נחת ורוויה בסבל, קונפליקטים פנימיים וחיצוניים, שבתפיסתה העצמית זהותה הלאומית היא עניין מרכזי ומקודש בתולדות העולם, ושורש נשמתו של היהודי היחיד? וכיצד מתייחס יהודי אנתרופוסוף לגזעו, דתו או עמו כשהוא חש שרודולף שטיינר לא השכיל להבין – או דווקא כן ... קרא עוד »