גליון 43

הפגיעה והסליחה הן מעשים בעלי משמעויות אישיות וחברתיות-קהילתיות כאחד. הן תמיד שזורות זו בזו ומשפיעות אחת על השנייה. הפגיעה מביאה עמה כאב ותסכול גם לאנשים שלא נפגעו ישירות. מאידך, לאחר בקשת הסליחה, האדם שרווח לו משרה שקט ונינוחות גם על סביבתו.

הירונימוס הקדוש – פטרון המתרגמים / ד"ר מיכל שוסטר

ב-30 בספטמבר נוהגים לחגוג בעולם את יום המתרגם הבין-לאומי. זהו יום מותו של הירונימוס (St. Jerome) – פטרון המתרגמים והפרשנים של הכנסייה, שתרגם את התנ"ך ואת הברית החדשה ללטינית. הירונימוס חי באימפריה הרומית. הוא נולד במזרח אירופה בשנת 347 ונפטר ב-420 בארץ ישראל. בעקבות התגלות רוחנית, עבר הירונימוס לחיות במדבר, שם פגש יהודי מומר שלימד אותו עברית. כשחזר לציוויליזציה ולזרועות ... קרא עוד »

מ"אדון הסליחות" ועד "מפסיקים להתנצל": הסליחה והמחילה במרחב הציבורי בישראל

מושג הסליחה והמחילה עומד במרכזו של יום הכיפורים, שהוא היום החשוב ביותר בדת היהודית. אך כיום, כמעט ולא ניתן למצוא ביטויים אותנטיים שלהם בציבוריות הישראלית. מה היה התהליך שהוביל לזה, ומה מקומם של המושגים התנצלות, "סולחה", חרטה וכפרה? בואו נצא למחקר תרבותי-לשוני קרא עוד »

הסליחה במעשה החינוכי

פסל "ידיים מושטות מעל תהום", Maurice Harmon: Hands Across the Divide , אירלנד הצפונית

יותר משהוא מהווה מוסד לימודי, בית הספר הוא חברת ילדים צפופה שבה הם נמצאים בחיכוך פיזי וחברתי מתמיד. ובמיקרוקוסמוס הזה – כמו גם בעולם שבחוץ – החיכוך מזמין פגיעה, והפגיעה מזמינה בקשת סליחה. גבע ששון מתחקה אחרי המעשה החינוכי העוסק בבירור מהותה של הסליחה בקרב הילדים בגילאים השונים קרא עוד »