גליון 43

הפגיעה והסליחה הן מעשים בעלי משמעויות אישיות וחברתיות-קהילתיות כאחד. הן תמיד שזורות זו בזו ומשפיעות אחת על השנייה. הפגיעה מביאה עמה כאב ותסכול גם לאנשים שלא נפגעו ישירות. מאידך, לאחר בקשת הסליחה, האדם שרווח לו משרה שקט ונינוחות גם על סביבתו.

הרהורים בעקבות דוח ועדת ביטון

מדור בעין המתבוננת

"מתי כבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב?" בצהרי יום, מאיר אריאל נתניה, 1978. אני מבטיחה לאימא שלי, שכל התלמידים קוראים לה "גב' טיקוצקי", לחזור עם שיעורי בית עשויים ויורדת לשכונה. עשרים בלטות שבורות משם אני דופקת על הדלת של משפחת תנעמי. גם הלב שלי דופק. אימא שלי שונאת שאני באה לכאן, אבל אני נמשכת לבית הזה, שלא דומה ... קרא עוד »

חזון לחברה ישראלית מתחדשת

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

הדבר שבולט במיוחד כאשר מסתכלים על המערכת הפוליטית הישראלית, הוא היעדר חזון אצל מרבית השחקנים. ברוח ראש השנה, בימי סליחות והתבוננות פנימה, נדמה כי יש צורך ביצירתה של תרבות חדשה שבה הסכמות, פשרות וכיבוד האחרוּת יאפשרו את כינונה של חברה ישראלית אנושית וחיה. בעיני רוחנו אנו חוזים ורואים אנשים שמחים, יוצרים, תוססים, לומדים וחוקרים, המחפשים תיקון אישי ותיקון עולם. אנשים ... קרא עוד »

קולגיום

המילה קולגיום נגזרת מהמילה הלטינית "קולֶגָה" שמשמעותה שותף לאותה מטרה; בשם קולגיום מגדירים מורי וולדורף את הפגישה השבועית של כל מורי בית הספר. בפגישה זו לומדים המורים סוגיות פדגוגיות, אמנותיות ואנתרופוסופיות,עוסקים בעבודת גוף ובעבודת-נפש אמנותית, וגם לומדים אלה מאלה על-ידי שיתוף מן הכיתות השונות. לכן, המילה שמתארת היטב את מהות המפגש הזה היא קולגיום ולא "ישיבת מורים" או "אסיפת מורים". ... קרא עוד »

הירונימוס הקדוש – פטרון המתרגמים / ד"ר מיכל שוסטר

ב-30 בספטמבר נוהגים לחגוג בעולם את יום המתרגם הבין-לאומי. זהו יום מותו של הירונימוס (St. Jerome) – פטרון המתרגמים והפרשנים של הכנסייה, שתרגם את התנ"ך ואת הברית החדשה ללטינית. הירונימוס חי באימפריה הרומית. הוא נולד במזרח אירופה בשנת 347 ונפטר ב-420 בארץ ישראל. בעקבות התגלות רוחנית, עבר הירונימוס לחיות במדבר, שם פגש יהודי מומר שלימד אותו עברית. כשחזר לציוויליזציה ולזרועות ... קרא עוד »

5 שאלות עם מרים פטרי

מרים פטרי

נולדתי ב-1947 בעיר טימישוארה, רומניה, להורים יהודים-הונגרים. סבתי מצד אבי הייתה גיורת שהמשיכה להאמין בישוע ולימדה אותי את תפילת האדון, אותה אמרתי כל ערב בילדותי, עד שנחשפתי יותר להשפעת האידיאולוגיה הקומוניסטית. גדלתי באווירה אינטלקטואלית אופיינית לתרבות הונגרית-אוסטרית, ומאוד הזדהיתי איתה. למדתי לתואר שני בשפה וספרות אנגלית בעיר קלוז', שם גם הכרתי את בעלי, ועלינו ארצה ב-1973. בעלי אמן, ובניגוד אליי ... קרא עוד »

מ"אדון הסליחות" ועד "מפסיקים להתנצל": הסליחה והמחילה במרחב הציבורי בישראל

28.9.1997 – שלהי חודש אלול התשנ"ז – ואהוד ברק, יו"ר מפלגת "ישראל אחת" (העבודה-מימד-גשר), ניצב למול המיקרופונים ומכריז: "אני מבקש (מבני עדות המזרח) סליחה בשם מפלגת העבודה ומפא"י על כל דורותיה... בגלל עגמת הנפש הרבה שנגרמה להם בשנותיה הראשונות של המדינה על-ידי תנועת העבודה". עוד הוסיף: "תנועת העבודה הייתה אחראית על מבצע מפואר של הקמת ובניית הארץ, ובמהלך ההקמה, נגרם ... קרא עוד »

הסליחה במעשה החינוכי

פסל "ידיים מושטות מעל תהום", Maurice Harmon: Hands Across the Divide , אירלנד הצפונית

"בית הספר הוא מקום שלומדים בו, וככזה הוא מקודש. אין הכוונה רק ללימוד העולם שמסביבנו, אלא בעיקר ללימוד האדם. לכן חשוב שתהיה בו אווירה של התכוונות שאינה רק מסקנה שכלית ורעיונית, אלא משמעות של חיים בהווה. ההתכוונות היא הפתילה הדולקת בצלוחית השמן. היא בלתי מתכלה ואין כוח שיכול לכבותה. הפתילה עקשנית והשמן אינו ניזון משום מקור חיצוני. לכן הלהבה, הפתילה ... קרא עוד »