גליון 5

ישנן ערים עם לב אדם | ממארגן קהילתי לנשיא | פוליטיקה, אזוטריה והאנושות המודרנית שבניהן | לעזאזל, עוד מלחמה | האינסיג'ם של המפגש הבין-תרבותי בישראל | פדגוגית שלום | אמהות בחניכה במעלה שביל החלב | חליפת מכתבים בצל המלחמה

נייר, מִחְזוּר ואקולוגיה

הנייר. הוא משרת אותנו נאמנה זה למעלה מאלפיים שנה. אחד החומרים האהובים על בני-האדם. הרימו מבט מן המגזין שאתם אוחזים עתה ורְאו אותו גם באריזות המזון במטבח, בתֵּבת הדואר, בתיקי בית-הספר, בחדרי השירותים, במשרדים, בכיסי המכנסיים. בקיצור בכל מקום. המשאב היקר הזה, לרוע מזלנו, "גדל על העצים" ומשמש בעיקר להדפסה המונית של ספרים, עיתונים, מגזינים ומסמכים כתובים המצטברים ל 300- ... קרא עוד »

תלאותיה של צמחונית בארץ הנקניקים

כשאני ב Va'rad , עיר מולדתי שבטרנסילבניה (רומניה של היום), מערכת-העיכול שלי חוֹוה טראומה של תת-תזונה מסוימת. שנים ניסיתי למנוע את זה, הבאתי עִמי לשם אורז מלא, קינואה, גרנולה, טחינה ועוד, אך המאכלים האלה, שעליהם אני ניזונהכאן בארץ, כל-כך לא שייכים לשם, עד שבפשטות, איני יכולה לאכול אותם שם בצורה מסודרת. לקריאה לחצו >> גיליון 5 אוכל טוב יוטקה הרשטיין קרא עוד »

"הגענו אל הפַזה השנייה של חינוך ולדורף בישראל"

חינוך ולדורף בישראל מתקרב לשנתו העשרים, ובדומה לאדם בגיל זה, עולה מתוכו השאלה: מה דרכי? מה הדבר הבא העומד להתגשם בחיי? סיפור חייו של גלעד גולדשמידט, ראשון מחנכי ולדורף בישראל, קשור קשר עמוק בהתפתחותה של הגישה האנתרופוסופית בחינוך. משה בר נס, איש חינוך אף הוא, פגש אותו לשיחה לרגל צאת ספר חדש מאת גלעד: "עולמה של הילדות". לקריאה לחצו >> ... קרא עוד »

לעזאזל, עוד מלחמה

וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה, הָאֱלֹהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם-אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי, מִפְּלִשְׁתִּים. וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת-שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ, אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וַיִּסָּמֵךְ, עֲלֵיהֶם--אֶחָד בִּימִינוֹ, וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ. וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן, תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם-פְּלִשְׁתִּים, וַיֵּט בְּכֹחַ, וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַסְּרָנִים וְעַל- כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בּוֹ; וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים, אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ, רַבִּים, מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו. [שופטים טז, פסוקים כט – ... קרא עוד »

התבוננות בבנייה בקוביות בגיל הרך

"אחת ושתיים – החצר / שלוש ארבע – הנה גדר" (מתוך השיר "בונים," נצא אל השדה, פניה ברגשטין) "הוא רק מפזר את הקוביות סביב ולא עושה בהן דבר..." "הוא רק בונה מגדלים והורס אותם..." האומנם? מה באמת עושה הילד כאשר הוא בונה בקוביות? מה הפעילות הפנימית המתרחשת בגופו ובנפשו של הפעוט, בילד הרך ובילד הגדל לקראת שנתו השביעית? מה הערך ... קרא עוד »

הלב של ירושלים – שיחה עם אורי עמדי, מארגן קהילתי

ירושלים. עיר גדולה ותושבים בה הרבה. עיר קשה כמו אבן, ולאבניה לב. עיר שבה רב הנסתר על הגלוי. עיני כל העולם נישאות אליה, והיא נושאת עיניה לשמים. בתקווה? בייאוש? גם וגם. דבר-מה מתמצית הקיום מצוי בירושלים, וכשהיא נהרסת אנחנו נהרסים; וכשהיא תירפא, אנו נירפא עִמה. מהרסים רבים לירושלים, וגם רופאים. כולם בניה. מהרסיה הורסים כשהם נושאים את שמה לשווא. רופאיה, ... קרא עוד »

מארגון קהילה לארגון אומה – דרכו של אובמה לנשיאות ארצות-הברית

"גאוניות", אמר לי פעם איש חכם, "היא לקחת את המובן מאליו וליצור ממנו דבר חדש לגמרי". במובן הזה, אין ספק שנשיאה ה-44 של ארצות-הברית הוא גאון. מעקב אחר הקמפיין המבריק שהוביל ברק אובמה מלמד כי הוא שלף משהו מסִפְרי-היסוד בתחום אלמוני ושולי יחסית שנקרא 'התארגנות קהילתית,' יישם את תורת-הפעולה שכתובה בהם בתחום גיוס-ההמונים בפוליטיקה – וניצח בעזרתם." ( 1) לקריאה ... קרא עוד »

פוליטיקה, אזוטריה והאנושות המודרנית שביניהן

"אלה האומרים כי אין כל קשר בין רוח ופוליטיקה – אינם יודעים מה פירושה של רוח." מ"ק [מהטמה] גנדהי בתקופתנו, הפוליטיקאים נתפסים כמי שמטפלים בבעיות "האמיתיות" של החיים, ואילו אנשי-הרוח כמי שמדמיינים את המציאות במקום לראותה נכוחה. ואולם, אם מתייחסים לידע רוחני כאל לימוד חוקי הקוסמוס והאדם והבנת החוקים השולטים בנו, יהיה זה רק הגיוני לחשוב שידע מעין זה יהיה ... קרא עוד »